טרנד
נוסחת הצבע של פנטון
למה בחירת הצבע של פנטון נועדה לאכזב כמה מכם
ואיך היא מצליחה הפעם, למרות הכל, לרענן ולהפתיע?
האם יש נוסחה לתזמון של טרנד?
ומה הסיפור שמספר לנו הצבע "אלמוג חי" על עצמנו ועל הדור בו אנו חיים?
מדי שנה בדצמבר, עולה רחש בתעשייה, עת פנטון העולמית מפרסמת את צבע השנה.
בעוד שרבות מחברות הצבע בעולם מעסיקות סוללה של מומחים ומפרסמות אף הן את בחירותיהן, זהו הגוון של פנטון שמעצבים מכל התחומים ידעו לצטט גם אם נעיר אותם באמצע השינה.
מה הסוד של פנטון ואיך היא עושה את זה?
פלטת צבעים מקסיקנית ועיצוב פנים שלא מפסיקים לדבר עליו בימים אלה | תמונות: Dimitry Reutov Interior Design
לדייק את הבאלאנס
פנטון אף פעם לא מחדשת בצורה רדיקלית.
ורוד ה- ROSE QUAWRTZ של 2016 היה נראה כמו שיעמום גמור בשעתו. רק ממרחק של שנה ושנתיים התחלנו להבין שאז, בדיוק אז, ב-2016 הפך הוורוד הבהיר מסתם עוד גוון מוכר מאד ואהוב מאד לתופעת המילניאל פינק המטורפת – מציאות חדשה שאנתרופולוגים עוד יכניסו לספרי הלימוד של ילדינו.
ירוק ה- GREENERY של 2017 הוכתר בדיוק כאשר כל אחד מאתנו הרגיש באופן סופי ומוחלט שהצבע הירוק הגיע למיצוי. רגע, באמת כל אחד מאתנו הרגיש כך?! והאם הירוק הצהבהב הזה באמת הגיע לרוויה בתחילת 2017?
סגול ה- ULTRA VIOLET של 2018 הצליח סוף סוף להפתיע אותנו. אך אויה, זה לא פעל לטובתו. הוא הוכתר בפי מעצבים ולקוחות כ"צבע השנוא של השנה" :)
אז ב-2019 פנטון עושים עוד מאמץ הירואי אחד ומדייקים את עצמם למקסימום.
מעבר אורגני מוורוד לכתום | תמונות: Breadway Bakery Odessa by Lera Brumina & Artem Trigubchak
צבע שנולדנו לאהוב
ה- LIVING CORAL או בעברית צחה "אלמוג חי", הוא צבע שכולנו נולדנו לאהוב.
בזאת הצליחו פנטון להביא לנו גוון שהוא גם מרענן, מפתיע ומלהיב בחידושו, וגם מוכּר, מתוק וממיס לבבות, כמו ילד שובב שהפיל אותנו שוב בפח באחד מתעלוליו – אנחנו לא יכולים שלא לחבק אותו…
אז נכון שהיו לה, לפנטון, בחירות מוצלחות יותר ופחות, במשך השנים. אבל יש עקרון פעולה שמנחה אותה בבחירותיה, עקרון שהופך את פנטון לאוטוריטה בתחום הצבע, ואת בחירותיה – למנצחות בשוק המסחרי.
ריימונד לואוי קרא לעקרון הזה MAYA.
הוורוד – אהוב ומוכּר – מימין, הקורל – עם רמז לכתום חדש – משמאל, ובתווך – כחול אלקטרי מקפיץ | תמונות: Breadway Bakery Odessa by Lera Brumina & Artem Trigubchak
נקודת ההלם בין המוכר לחדש
ריימונד לואוי היה מעצב רב תחומי מוערך ומצליח במאה הקודמת.
הוא זה שאחראי ללוגו האלמותי של לאקי סטרייק, לפחית של קוקה קולה, למראה החלק של מדפסות ביתיות, רכבות ומכוניות – כפי שהן מוכּרות לנו כיום.
ללואוי היה כישרון יוצא דופן לעצב להיטים. הנוסחה שלו היתה: MAYA – Most Advanced Yet Acceptable. במושגים בני זמננו הייתי מתרגמת זאת באופן חופשי: החדשני ביותר, ועם זאת – עדיין מוכּר.
לדבריו, ברגע שהתרחקנו מהנקודה המדוייקת הזו בפעימה אחת בלבד, נכנסנו לנקודת ההלם של הלקוח ואיבדנו אותו.
זוהי למעשה אותה פונקציית U הפוכה שאנחנו מכירים מחקר הסקרנות.
נקודת ההלם – עפרון איפור בקורל Source Unknown | פוסטר – הצבע מאוזן היטב ומרגיש מוכּר Design Love Fest | שמלה – Oscar de la Renta
טרנדים ופרדוקס-מנון
פונקציית ה- U ההפוכה אומרת כך:
כשמשהו מוכּר לנו מדי – הוא מוכּר. הוא ידוע. אולי אפילו משעמם. אין סקרנות. אין עניין. זהו הקצה הרדוד האחד של ה U.
גם במציאות הפוכה, כשמשהו חדש לנו מדי, הוא לא מסוגל לייצר אצלנו סקרנות. הפעם מפני שהוא רחוק מאתנו, הרבה יותר מדי. הוא מוזר. הוא זר. מרגיש לא קשור אלינו ובלתי אפשרי. מפחיד אותנו, במקרה הרע, וסתם לא מתחבר אלינו ומעורר אדישות, במקרה הטוב. זהו הקצה הרדוד הנגדי של ה U, ומה שריימונד לואוי כינה "נקודת ההלם".
איפה נוצר הגובה של הגרף? איפה מתעורר העניין ונעורה הסקרנות?
בנקודת המתח המדוייקת והעמוקה שבאמצע ה U – מוכּר קצת, אבל עדיין לא מספיק מוכּר; זר קצת, אבל לא זר מדי. זה המקום שבו אנחנו מרגישים די ידע כדי לחוש רלוונטיות וחיבור ולחפש עוד ידע בתחום.
סוקרטס ב"פרדוקס-מנון" כבר תאר את הסוגיה הזו, הוא כתב כך:
"מבין אני מה ברצונך להגיד, מנון.
הלא אתה מעלה טענה נצחנית זו:
שאי אפשר לו לאדם לחפש לא אחרי מה שידע ולא אחרי מה שלא ידע?
כי מה שידע ודאי לא יחפש – שהרי כבר ידעו,
ודבר זה אינו טעון כלל חיפוש;
ולא מה שלא ידע – שהרי לא ידע כלל מה יחפש!"
~אפלטון, מנוך, בתוך: כתבי אפלטון, תר' י' ליבס (ירושלים ותל אביב: שוקן 1977) כרך א עמוד 430
שימו לב: לא רק צבע, אלא גם אלמוג של ממש ברקע | תמונה: Otherland
לתזמן את רגע הקסם
מעצבים ויזמים מאופיינים בדרך כלל כצרכנים שהם EARLY ADOPTERS – מקדימים לאמץ חידושים.
ככאלה יש לנו נטייה לזהות ולאמץ טרנדים ברגע שהם מבליחים לאוויר העולם, וזה, ידידי היקרים, קורה הרבה לפני נקודת האמצע על פונקציית ה- U ההפוכה של האנושות.
אם אנחנו מוכרים ללקוחות שאף הם EARLY ADOPTERS אזי הזיווג הוא מושלם והעסק חי באושר ועושר עד עצם היום הזה. אך מה קורה כאשר אנחנו כן מנסים להגיע למיינסטרים הרחב ולמכור הרבה לכל הקהל "הרגיל" שבאמצע?
כאן מתרחש לנגד עינינו המלכוד הגדול של הטרנדים – העיצוב שלנו מקדים את זמנו, שם לנו רגל ומכשיל אותנו.
בעוד שאצלנו, הוא נמצא על נקודה של מתח טוב, יוצר עניין ומגרה סקרנות, ללקוח הרגיל הוא מרגיש זר ורחוק – הקונה לא מסוגל להתחבר אליו. חצינו את נקודת ההלם. אנחנו משחקים על הקצה הימני המסוכן של הגרף.
פנטון מבינה היטב את הנוסחה הזו ומשתמשת בה בדיוק ובחכמה. היא משכילה להמתין בסבלנות, ולא להתפתות ולהרשים מיעוטים מנופחי אגו כמונו ;)
היא מציגה את צבע השנה שלה ברגע המדוייק שבו הוא מכה בעקומה הגבוהה של ה- U ופוגש את הסקרנות של העולם. חלק מאתנו (EARLY ADOPTERS) אכן ישתעממו, אך מבחינה כמותית ומסחרית, הניצחון בטקטיקה כזו יהיה גורף.
אז איזו מגמה מכה בימים אלה בעקומה הגבוהה של המיינסטרים העולמי?
מיקס אתני-אורבני צעיר | מימין: כריות Urban Outfitters משמאל: עיצוב אריזות Travki/Instagram
שברו את הכלים, מעכשיו משחקים!
ממש כמו שהמגמה שהולידה את האולטרה ויולט היתה האדרת האמן והאמנות, כך גם מאחורי הצבע העליז והכיפי ליבינג קורל, יושבת פילוסופיה דומיננטית שפעילה בדורנו. זוהי גישה לחיים שמניעה אותנו מזה כמה שנים וברגעים אלה ממש עוברת מהשוק האקסלוסיבי של הסנוניות הראשונות לשוק הכללי:
PLAYFUL – בואו נשחק!
העולם מתחיל לצעוק "שברו את הכלים ולא משחקים" או לייתר דיוק: "שברו את הכלים, מעכשיו משחקים"…
זהו דור שאומר, בואו נפסיק להיות מבוגרים רציניים וחמוצי פנים שלוקחים את החיים ברצינות תהומית, מתנהגים בהגיון, נותנים בלעדיות למח השמאלי, ומתים בדרך מרוב דכאון.
בואו נשחק.
בואו נסכים שעמוק בפנים כולנו ילדים, והעולם הנהדר שלנו הוא בעצם מגרש משחקים אחד גדול. אין דרך אחת נכונה לעשות דברים. אם לא נתנסה ונשחק, נערבב ונקפוץ, נמשוך ונשפריץ – איך נלמד, נגלה ונמציא דברים חדשים?
מגיע כעת לשיא הקריירה, דור של אנשים שהם ילדים בנפשם. הם רוצים ללמוד בכל רגע דברים חדשים, להתנסות באינספור תחומים, לנהל במקביל מספר קריירות שונות, לחוות חוויות ולהמציא את עצמם ואת העולם מחדש.
דור ה- Y הזה, שרבים נהנו לכנות אותו "ילדותי" או "מפונק", נכנס סוף סוף לגיל שנחשב אחראי ובוגר (40) ולמעמד תעסוקתי/יזמי מצליח. כל זה גורם לדור המבוגר יותר שמעליו, להתחיל להעניק לגישותיו ולתפיסת חייו של המילניאל יותר כבוד, ולכן גם יותר יכולת השפעה.
אם לא נתנסה ונשחק איך נגלה ונמציא דברים חדשים?! | תמונות: Dulux Australia
השפה הויזואלית של דור המשחקים
הגישה הזו מגיעה לידי ביטוי בשפה ויזואלית שמחה, בצבעוניות ילדותית, בריבוי של צורות ומרקמים, ובמוצרים ושרותים שמזמינים אותנו לשחק, להרכיב, לחוות ולהתנסות.
פלטת הצבעים של פילוסופיית ה- PLAYFUL מתחילה בצבעי יסוד ראשוניים, מוסיפה להם כמה פסטלים בסיסיים ואת כל זה מוהלת בזהירות מדוייקת בכמה גוונים מעודנים, מחושבים ומתוחכמים – מהם עזים, ומהם רכים. הפלטה הזו מיטיבה יותר מאלף מילים לשדר את הייצור החדש בן זמננו, זה שמנסה לאזן בתוכו את הרעננות, היצירתיות והפתיחות המחשבתית של הילד עם היכולות, הידע והתחכום של המבוגר.
התוצאה האסתטית היא קלילה, כיפית ומלאת חיים, ועם זאת מאד מתוחכמת.
ובמילים האלה ממש, הצבע "אלמוג חי" קורם פיקסלים וצבע לנגד עינינו, נכון?
הליבינג קורל מצליח להעביר בוירטואוזיות את פילוסופיית ה PLAYFUL בלי להיות קלישאתי. פנטון יכלה לבחור צבע יסוד או פסטל ילדותי כדי להעביר את המסר הזה, אבל בחירה כזו היתה חד צדדית, ולכן לוקה מאד בחסר.
הליבינג קורל מצליח לאזן את הדואליות המורכבת שהוא מעביר, ולכן אינו משעמם, גם לא את המומחים – אנחנו פשוט מהופנטים מעוצמת הדיוק.
תקיית פינטרסט עמוסה לעייפה בדוגמאות לשפת המשחקים מכל דיסציפלינות העיצוב תמצאו כאן (ותודה לאורטל לייזר שסייעה לי לאצור אותה).
צבעי יסוד ראשוניים לצד גוונים מעודנים ומחוכמים | פלטת צבעים Dulux
צומת ענפה של סיפורים
רק זה? – אז לא, כמובן שלא.
איך יכול גוון של צבע השנה להסתפק בסיפור אחד בלבד?!
בגוון המתוחכם הזה מתממשת צומת ענפה של סיפורים רלוונטיים:
האחיין למשפחת הטרה-קוטה מספר גם סיפורים על מקומות אקזוטיים ומוצאות אתניים, ומתאר את מה שקורה כאשר הם מוצאים את מקומם בחברה אורבנית צעירה ומעורבבת.
בעברו מוורוד בהיר, זהיר ותמים לקורל עליז ומאד דומיננטי, הוא מספר לנו סיפור על נשיות חדשה ועל הגל הרביעי של הפמניזם.
ובכל הסיפורים כולם הוא מדבר על מעברים אורגניים (הסברתי זאת באריכות פה) לעומת אלה הדרסטיים, ועל עולם שחייב ללמוד לחיות בשלום עם שינויים, כי שינויים הם פשוט המציאות שלו.
האחיין למשפחת הטרה-קוטה | תמונות: Andrassy Butique Hotel Budapest by Roomba home design
תמיד בחירה בטוחה
גם הפעם שמעתי תגובות מאוכזבות על כך שבחירת הגוון ליבינג קורל היתה "בטוחה" מדי. יש באמירות הללו חוסר הבנה בסיסי ביחסים החיוניים בין טרנד לטיימינג שלו מול קהל היעד.
כאשר טרנד מכה בעקומה הגבוהה על פונקציית ה-U של צרכנות המיינסטרים העולמית, הוא הופך בהגדרתו לבחירה בטוחה. זה בדיוק הרגע, וזו בדיוק הנקודה, שטרנד נקלט ונטמע דיו כדי להפוך לבטוח. וזה בדיוק העיתוי שפנטון אורבת לו בסבלנות.
מאחר וזה המתכון לנוסחה המנצחת מבחינת פנטון, הרי שכל בחירה שלהם תהיה תמיד-תמיד-תמיד בטוחה. הבטחון הוא ממש בליבה שלה, ובזה טמון עצם כוחה וחוכמתה.
בחירות נועזות בחדשנותן, לא מחפשים אצל פנטון. רמז לפוטנציאל הצלחה מסחרית בשוק הכללי – זה מה שמחפשים אצלם.
אבל פנטון כן עושה הפעם משהו חדש ומחוכם.
טרנדים בעיצוב מקבלים מהר מאד גם אינטרפטציה אכילה. לא רק הצבע, כי אם גם מוצרי המזון הטבעיים המניבים את הצבע הזה הופכים מהר מאד לטרנדיים בזירת המזון | מימין: טארט שזיפים ורפרפת וניל בקורל עז משמאל: עוגות מרציפן
לשתול קריצה
בצבע השנה של 2019 , פנטון שותלת קריצה ל- EARLY ADOPTERS.
מה שאני הולכת לומר כעת עדיין אינו מגובה עובדתית, למיטב ידיעתי (שתפו אותי אם שמעתם על כך משהו), אבל תחושת הבטן שלי אומרת שאוכלוסיית הסנוניות הראשונות, חובבי החידוש, משתמשי הבטה, מובילי הדעה, היא קבוצה שמתרחבת לאט-לאט מעבר למימדיה המקוריים.
זה קורה הודות לתרבות של "כפר גלובלי קטן", לקהילות דיגיטליות, לתרבות משפיענים, לפופולאריות של כלי שיתוף ויזואליים כמו אינסטגרם, ועוד ועוד.
אולי מהסיבה הזו כן חשוב לפנטון להתחיל לתחזק במקביל גם את הסקרנות והעניין של ה- EARLY ADOPTERS ולזרוק עצם גם לסקרנות שלהם.
איך היא עושה את זה?
לפעמים הטריק הוא ברקע | מימין: צבע השנה של Pantone משמאל: Carolina Herrera pre fall 2019
סיפור בשני רבדים
ברקע, ובהקשר.
שונית האלמוגים והדגיג בצבע הקורל מוצגים על רקע של ים תכול עמוק – בהיר-כהה ומתוחכם.
זה לא היה מקרי, אלא מכוון היטב.
לרקע הזה יש יותר משמעות ממה שהמיינסטרים יודע. אבל אתם, EARLY ADOPTERS יודעים :)
גם עולם התוכן וההקשר של רקע הים התכול, לא מספר על משחקים, ילדים, חוויות או התנסויות כמו האלמוג עצמו, אלא שוב, סיפור אחר, על חיי הים והאוקיינוסים.
יש כאן סיפור עומק בשני רבדים. סיפור שמצליח לתקשר עם שני סקטורים משמעותיים ושונים של צרכנים.
כן, פנטון, הפעם שיחקת אותה לגמרי.
כחול עמוק ואלמוג רך – זיווגי צבע מפתיעים יוצרים סיפורים חדשים | מימין: F**L / FÖRSTBERG LING משמאל: משרדי Bakken & Baek Oslo
אז מה הסיפור של חיי-ים ואוקיינוסים?
אני מניחה שכבר יש לכם מושג או שניים.
ובכל מקרה, יש למה לחכות בפוסטים הבאים…
_______________________________
ציפי
מעולה! בהתחלה כשפנטון הודיעה על הצבע טיפה נרתעתי, אולי כי אני ככ רגילה לאפורים סביבי :) אחכ קלטתי שהצבע הזה נמצא כבר סביבי, שהוא לא חדש מבחינתי, שראיתי אותו כבר ואפילו צילמתי. קראתי את הפוסטים שלך על ההתפתחות של הצבעים, ועל החיפוש אחרי חידושים בעיצוב. היה הגיוני לחשוב שאחרי אורבניות ואפור ושחור ולבן, אחרי תקופה כזו של חוסר בהירות פוליטית בכמעט כל כדור הארץ, יחפשו משהו משמח וחי. העיצוב הדרום אמריקאי, המקסיקני, הוא חי מאד והוא בעל מסורת ארוכה. הליבינג קורל נמצא בסקלה העיצובית הזו, והוא חי בה בשימחה. ברור שהליבינג קורל יכול להימתח ולהגיע לצבעוניות עדינה מאד, ולכן יוכל לשמש כצבע משמעותי גם בעיצוב מודרני (במשמעות של ההפך ממסורתי). אין לי ספק שבפנטון יושבים אנשים סופר חכמים. תודה על הפוסטים המעניינים והמלמדים שלך.
אפרת יפה
תודה על תגובתך ציפי. ממש ככה כפי שאת מתארת. סיכמת היטב את הדברים :)
יעל רוזנולד יניב
פוסט נהדר ומעולה ועוד הרבה סופרלטיבים. השתייכתי לאסכולת המפהקים בהתחלה, ואז הגיע הפוסט הזה וגרם לי לחבב את האלמוג החי הזה. אגב, בשילוב שלו עם הכחול העמוק הוא מזכיר לי ציורים של הוקני. על כל פנים, בהחלט משהו שמרפרר להתבגרות של מילניאלס, ליסודות פמיניסטיים ומודעות סביבתית הולכת וגדלה אמן.
אפרת יפה
הו יעל!
הוקני זו אסוציאציה נהדרת שתורמת המון למטען הערכי של היחסים קורל-תכול
היא מביאה איתה גם וייב של סיקסטיז מאוחרים / סבנטיז – בהחלט עוד סיפור שמתחבא כאן בצומת הרוחשת של הרבדים – תענוג ששיתפת :)
רעות
תודה רבה, מרתק כרגיל
אפרת יפה
תודה רעות יקרה!
מיכל
מאמר מרתק ממש. למדתי הרבה. תודה על ההשקעה
אפרת יפה
תודה מיכל בשבילי לקבל תגובה כזו זו נחת :) לחיי הלמידה!
מיקה
איזה פוסט נהדר! חכם ומחכים. משהו את.
אפרת יפה
תודה מיקה אהובה שמחה לקבל את הפידבק ממך!
רחלי כהן- שילר
כתיבה גאונית. ממש רותקתי . אימצתי את הצבע במיוחד עם השילוב העמוק של הכחול !
אפרת יפה
תודה רחלי יקרה. נכון שילוב רענן?
דנה
איזה פוסט מהמם! מודה שברגע הראשון הייתי מהמאוכזבים מהקורל, עכשיו אני מבינה לגמרי למה – מבחינתי זה כבר היה צבע של השנה שנגמרה ;) מעולם לא הכרתי את התאוריה שספרת פה עליה. היה מעניין מאוד לקרוא ולראות את כל הדוגמאות הנפלאות. תודה!
אפרת יפה
תודה דנה, ממש כך! המעצבת שמקפידה להתעדכן כל הזמן את בוודאי early adopter וזה מסביר הכל (אגב אני יוצאת מנקודת הנחה שרב מי שקוראת את קפה ויפה היא early adopter…)
כדי להשתמש נכון ובמקסימום תועלת בטרנד צריך להבין איפה המיקום שלו על גרף האימוץ שלי לעומת איפה המיקום שלו על גרף האימוץ של העולם. אולי עוד אכתוב על כך :)
Yaarah
אפרת כל פוסט שלך כל כך מרתק ולוקח אותי ואת המחשבות שלי למקום אחר- קפה ויפה זה כל כך את! תמיד שאני קוראת את הפוסטים שלך אני נדהמת מהיופי והמחשבה וזה תמיד גורם לי לרצות לשבת איתך על קפה:)
אפרת יפה
תודה יערה מקסימה.
את תמיד מוזמנת לקפה איתי, למרות שאני שותה רק קפה אחד ביום, ומקפידה לעשות זאת במיטה עם פיג'מה :))
תמי סלע
עכשיו עשית לי מין ״קווטץ״ בראש…. מחשבת מסלול מחדש לגבי כמה דברים בבית, איזה מאמר מושלם
אפרת יפה
בטוחה שיצא יפה תמי…
רעות פרנקל
אפרת! סופר מעניין. זוית ראיה מרתקת!!! השילוב של הקורל עם הכחול העמוק יפהפה בעיני.
אפרת יפה
תודה רעות!
חגית
נהדר, אפרת!
הפוסט איפשר לצעוד בדרך מרתקת להבנת המסביב ולמה דברים לפעמים פשוט מרגישים נכון :-)
אפרת יפה
הגדרת את זה כל כך יפה, תודה חגית!
מירי
השפירית שלך בדיוק בצבעים האלה
שירה גנני
הדהדת פה (וגיבית כמובן בתיאוריה וידענות שאין באמתחתי) הרבה מהתחושות שלי מאז פרסום הצע. והכחול הירקרק והעמוק שבסוף הפוסט- אני מחכה לו כבר שלוש שנים בערך! פוסט מרתק.
אורה
אפרת יקרה, כרגיל – מרתק ומחכים! הפנית אותנו לאינסטגרם לתמונות של קורל חי ושם גיליתי טרנד נוסף – הקשת – (ARC ) המופיעה ברבות מהתמונות.. תסבירי לנו גם את זה! תודה, אורה
מריאן
אפרת יקרה
"אלוהים מרחם על ילדי הגן
פחות מזה על ילדי בית הספר"
כך כותב יהודה עמיחי בחוכמתו.החלטתי לרחם על נכדי התלמידים משטף התלמידאות,ולהביאם אלי ליום וחצי ."לעשות כלום",זאת היתה הגדרת הביקור.לקחתי את ההמלצות שלך לחורף איטי ומתכנס.נעלנו נעלי בית,חליפות טרנינג נוחות ,הבית היה מלא בספרים ,אוכל חם וטוב ,פינות שחנ"ש (שיחות נפש)ובסערה הזאת,מי רוצה לצאת?הביחד הזה חולל נפלאות.הנכדים הם משלושה ילדים שונים.אנחנו מרבים להיפגש אבל לא באופן הזה.
נולדו שיחות ודיונים הודות ל"לאט" ולשקט מרעשים מיותרים.היתה אווירה חלומית שאף אחד לא רצה לצאת ממנה.באיזה שהוא שלב נכנסנו לחדר המשחקים/צעצועים/ספרים והחלטנו לארגן אותו מחדש ,הפוסט(פנטון) שלך נתן לנו להבין שאנחנו רוצים חדר רגוע יותר,מסודר יותר ונגיש יותר.זרקנו את הפגום,מילאנו שקית "למסירה",שלחנו לחברינו הכורכים את הספרים האהובים לכריכה מחדש וכמובן הכנו רשימה של "קניות".קשה היתה עלי הפרידה וגם להם,אבל החלטנו לעשות עוד מפגש כזה.
תודה לך על שעות של קורת רוח ורוגע להן זכינו בזכותך.יש לדבריך השפעה מאגית עלי ועל נכדי,באיזה שהוא אופן קיבלנו אותך עלינו כמנטורית שמיטיבה איתנו ורצינו שתדעי .תודה .
לירון ליאת
ממש אהבתי את העיצובים