במסתרים
איך מספרים שואה
ככל שאנחנו נעשים מודעים להשלכות סיפור השואה על תחושת הקיום של ילדים,
ככל שמתפתחת מודעות למציאות של טראומה ופוסט טראומה,
ככל שנוקפות השנים – המטרה כבר לא מקדשת את כל האמצעים.
זה לא ששכחנו.
אולי זה קצת יותר רגישות לרגישות…
"במסתרים" תערוכת דיגיטל אינטראקטיבית לנוער בהפקת "הגנזך"
במסתרים זו תערוכה אינטרקטיבית על ילדים שהוסתרו בשואה בהפקת הגנזך שהיתה לי הזכות להכניס לתוכו טיפה קטנה מתוך הלב שלי.
הזמנתי את חברתי נעמי גלבך מנהלת הפרוייקט ובעלת החזון, ואת המאיירת והאנימטורית תמר דדון רווה לספר לנו קצת על תהליך היצירה.
במסתרים לצפיה כאן >>
(להורים – ממליצה לצפות קודם בעדויות ולהחליט מה מתאים לילדיכם ומה פחות, ולכוון אותם.)
טריילר במסתרים | בהפקת גנזך קידוש השם
גנזך קידוש השם הוא ארכיון שואה בבני ברק, שהוקם על ידי הסופר וחוקר השואה ר' משה פרגר ב-1964 והתמקד בצד היהודי והאמוני של השואה.
כשהם פנו לנעמי עם רעיון של תערוכה אינטראקטיבית היא אמרה מיד כן.
נעמי: "יש לי סקרנות ואהבה גדולה להיסטוריה, ובפרט כשהיא משפחתית. הסבים והסבתות שלי דיברו וסיפרו… זו פריבילגיה מאד גדולה שתחום שמסקרן אותי בחיים האישיים יפגוש את המקצוע שלי. אז עוד לפני שהיה ברור מה בכלל רוצים לעשות ומה התקציב אמרתי שאני מעוניינת."
מתוך סרטון האנימציה במסתרים בהפקת גנזך קידוש השם | איור ואנימציה: תמר דדון רווה
מה באמת עשיתם?
נעמי: "הקמנו אתר שהוא תערוכה דיגיטלית אינטראקטיבית לנוער. אבל זה לא היה ברור לנו בהתחלה. ידענו שזה צריך לפנות לנוער, ושזה צריך לעבור דרך האינטרנט בצורה שתערב את הצופים בחוויה. מכאן היינו צריכים להתחיל להתכוונן פנימה לתוך נושא מסויים. 'הגנזך' בחרו את הנושא 'ילדי מסתור בתקופת השואה' – זה נושא שלא נוגע ישירות לזוועות עצמם, וגם קרוב יותר לגיל של הילדים ויוצר הזדהות."
מה היה החזון שלך?
נעמי: "בשלב הזה לא היה לי שום ויז'ן בראש. לא יכולתי אפילו לדמיין לאן נקח את זה. זה היה מסע יצירתי שהתחיל מאפס. ממש חוויתי את מה שנקרא "הפחד מהדף הלבן"… לא היו לנו מקורות השראה, לא דברים דומים שנעשו בעבר. היה רק כיוון ומטרות: שיתפוס את הילדים ויעביר את המסר.
מתוך סרטון האנימציה במסתרים בהפקת גנזך קידוש השם | איור ואנימציה: תמר דדון רווה
אז מה עושים מול דף לבן…?
נעמי: "לקחתי חודשיים ללמוד את הנושא. כמה שידעתי והכרתי, הקדשתי את הזמן לשבת עם אנשי הארכיון והתוכן, לעבור על חומרי מקור, מסמכים, תמונות ועדויות… ואז התחילו להתבהר לי קטגוריות. לקחתי את החומרים ומתוכם ניסיתי לבנות קונספט, גם ברמה האינטראקטיבית – איך אתר כזה יעבוד, מאיפה יכנסו, לאן יצאו וכל זה… וגם לגבש שפה גרפית וסגנון. בחלק הזה גם את היית נוכחת וזה מאד עזר."
אה, כן, שכחתי להסביר את הקשר שלי…
סבא וסבתא שלי היו ילדי מסתור אז גם אני נמשכתי אליו קודם כל מבחינה רגשית. נעמי הכניסה אותי לצוות בשלב גיבוש השפה העיצובית כדי לעשות תחקיר תקופתי ולייעץ בכל מה שקשור לסגנון.
איורים נוסטלגים של Mabel Lucie Attwell האגדית לפיטר פן, לצידן משתלבות באופן מדהים אך לא מפתיע פלטת צבעים טרנדית של Dulux לשנת 2020 וסקיצות זריזות של תמר בהשראתם
מתוך מחקר שערכתי על גוונים וסגנונות איור לילדים בשנות ה-30 וה-40 מקור לתמונות >>
נעמי, ספרי לנו על נקודת המפנה בפיצוח?
נעמי: "התלבטתי מאד עד כמה הולכים עם הדיגיטציה. איפה הגבול. מה מכבד את זכרון השואה ומחבר את הנוער דרך מדיה שהוא אוהב ואיפה זה כבר מוזיל. המון רעיונות הופרחו באוויר כמו חדרי בריחה, חידות וכל מיני שיטות גיימינג, וכל הזמן הלב שלי אמר שזה לא מכבד, שזה לא הכיוון.
"נקודת המפנה התרחשה באחת השיחות שהיו לי עם אנשים בנושא. אז הבנתי שאם נצליח לרתק וללכוד את הקשב של הילדים על ידי התוכן עצמו, דרך העדויות של הניצולים – זה יהיה הרבה יותר משמעותי מאשר משחק שבו הם רק רוצים לנצח.
"אז קיבלתי החלטה לתת לעדויות להוביל, ואת החוויה יצרנו דרך מיני-אינטראקציות שנותנות לילדים תחושה שהם מתקדמים ואוספים ידע, אבל אין לנו פה מרוץ לניצחון.
ברגע שפיצחתי את זה, הצוות קיבל נקודת עוגן ותחושה של שלווה. עכשיו היה לנו מאד קל להחליט מה נכנס ומה לא."
וסרטון האנימציה?
נעמי: "התמודדנו עם אתגר רציני. חומרי הארכיון לא מצליחים למשוך ילדים. הם גם מאד קטועים, פה תמונה, שם מסמך. אפילו קטעי הוידאו של העדויות חתוכים לסרטונים קצרים לפי נושאים. היה חסר סיפור שלם כדי שילד יבין את הרקע לעדות שבה הוא צופה. החלטנו ליצור סרט אנימציה שיתן את סיפור הילדים במסתור מקצה לקצה."
בשלב הזה אני מזמינה את תמר דדון רווה – המאיירת, הבימאית, התסריטאית והאנימטורית של הפרוייקט הזה לספר לנו על תהליך היצירה של סרטון האנימציה.
תמר: "כשניגשנו לסרט הוא היה הרבה יותר מצומצם, בעיקר מעברי אנימציה בין עמודים באתר. מהר מאד הבנו שנצטרך הפקה הרבה יותר גדולה של סרט אנימציה קצר כדי לפתח את החוויה ולייצר עוגן רגשי לילדים בין העדויות והמידע באתר."
בהתחלה שרה היתה בכלל יחיאל… | איור ואנימציה: תמר דדון רווה | הצצה לסקיצות מתוך סרטון האנימציה במסתרים בהפקת גנזך קידוש השם
אז בבת אחת נוצר לכן עוד פרוייקט! אני אוהבת את הגמישות היצירתית שלכן, היא מאד בולטת בתהליך הזה. בלי להינעל על שום דבר, ובלי להיבהל מטוויסטים בעלילה, אתן פשוט מאפשרות לתוכן להנחות אתכן בפורמט שהוא מבקש…
התסריט שכתבתן – בדיוני או דוקומנטרי?
תמר: "התבססנו על עדויות באתר, במיוחד בעדות המרגשת של לאה דה-לנגה שהיתה הבסיס לסיפור של רות. הבנו גם שנצטרך לשלב סיפורים של שתי דמויות כדי לייצג בצורה רחבה את חווית המסתור של ילדים באזורים שונים של אירופה – רות במערב אירופה ושרה במזרח.
אבל יחד עם זה, כשכתבתי את הדמויות היה לי מאד חשוב למצוא איזון בין העברת מידע לבין חיבור רגשי אמיתי. היה לי מאד חשוב להשאיר את הילדות – ילדות."
מתוך סרטון האנימציה במסתרים בהפקת גנזך קידוש השם | השראה מתמונות ומסיפורים אמיתיים | איור ואנימציה: תמר דדון רווה
היו לך רפרנסים קולנועיים?
תמר: "התבססתי על הרבה סרטי שואה. סצנת הפתיחה המפורסמת של "ממזרים חסרי כבוד", "הפסנתרן" וכו'. אבל נעזרתי גם בסצנות שמעבירות זכרונות ילדות כמו ב"נסיך מצרים" ו"קוקו" של דיסני."
וההשראה הויזואלית?
תמר: "לפיתוח השפה של הסרט השתמשתי במאגר התמונות העצום של הגנזך, זה עזר לי לדייק את הפרטים. החזון של נעמי כיוון את סגנון האיור לטקסטורות ידניות, פלטת גוונים מוגבלת ויחס בין קו וכתם. קיבלתי גם השראה מאיורים אירופאים של שנות ה-30 וממאיירים כמו דוד פולונסקי, מישל קישקה וגלעד סליקטר (שבצירוף מקרים בדיוק הוציא רומן גרפי באותו נושא)."
השראה: גלעד סליקטר, גלעד סליקטר, נעה פלד (שבסופו של דבר גם איירה לאתר במסתרים)
זה השלב שבו הכנסתן אותי לתמונה.
דגמתי גוונים על בסיס איורי ילדים משנות ה-30 והוספתי להם צבעים ש"מדברים" את תחילת שנות ה-40. (יש לנו רפרנסים בעיקר מביגוד, איורי ילדים לא היו באירופה בשנים הללו בכלל…)
התבססנו על סילואטים תקופתיים של משפחות יהודיות בבירות מערב אירופה לעומת הכפרים במזרחה. (אל תחמיצו את המבטא היהודי-הולנדי של אבא של רות…) בעיצוב הדמות של רות הקטנה, יש רפרור עדין לסגנון האיור הנוסטלגי של אותה תקופה.
מוזמנות להציץ הנה תקיית הפינטרסט שבה ריכזתי איורי ילדים משנות ה-30 >>
מתוך מחקר בגוונים ובסגנונות איור לילדים בשנות ה-30 וה-40 שערכתי – ולמטה משמאל: סקיצה של תמר בהשראתם | מקור לתמונות
מה היה האתגר הכי גדול מבחינתך?
תמר: "סרט אנימציה של 7 דקות זה לא עניין פשוט בכלל, בעיקר כשרצינו לעבור בין כמות לא קטנה של לוקיישנים ולהצליח להגיע לרמת אנימציה גבוהה. (רק כדי לתת פרופורציות, 6 שניות אנימציה קלאסית ביום זה קצב עבודה טוב מאוד… החלטנו למצוא נקודת אמצע – הסצנות על האנייה יהיו באנימציה קלאסית מלאה וסצנות הזיכרון יופיעו כרצף תמונות בלי אנימציה בכלל. למי שבעניין, ממליצה לראות את הסרט אגדת חורבן שמשכלל ומדייק את הטכניקה הזאת לסרט באורך מלא."
סטוריבורד במסתרים, גנזך קידוש השם | הצצה לתהליכי עבודה וגיבוש שפה | איור: תמר דדון רווה
בניגוד לסיפורי גבורה הרואיים אתן בוחרות לטפל במורכבות הרגשית…
תמר: "מפגישת הצוות הראשונה הרגשנו שאנחנו חייבות! לכל הילדים בתקופה הזאת היה מורכב וקשה. בעבר זה פחות דובר. המטרה הייתה שנצליח להבין את שתי הילדות אבל לא נכעס על אף אחת מהן על המחשבות או הרגשות שלה – לא משנה כמה אנוכיות הן נשמעות, בסופו של דבר שתיהן ילדות שעברו חוויות שאנחנו לא מסוגלים כמעט לדמיין, וכמו שהן יכולות לדבר ולמצוא את עצמן אחת בסיפור של השנייה אני רוצה להאמין שגם אנחנו נהיה מסוגלים להבין אותן.
מתוך: במסתרים, גנזך קידוש השם | הצצה לתהליכי עבודה וגיבוש שפה | איור: תמר דדון רווה
התרגשת בסוף?
תמר: "אחד הרגעים הכי מרגשים קרה לי דווקא ממש בהתחלה כשעוד רק פיתחנו את הסרט. באחת הפגישות הקראתי את התסריט בפעם הראשונה במלואו, בלי ציורים, בלי שחקנים, רק אני והקול שלי. התרגשתי לגלות שכבר בפורמט הזה הוא מצליח לרגש!
זאת ההרגשה הכי מדהימה שאפשר לבקש כשעובדים על פרוייקט כזה.
סיפורו של תהליך – מסקיצה ראשונית לפריים סופי מתוך סרטון האנימציה במסתרים בהפקת גנזך קידוש השם | איור ואנימציה: תמר דדון רווה
לסיום, אני מבקשת מנעמי להתייחס לאלמנטים המגוונים שהן עושות בהם שימוש
נעמי: "ניסינו לערב כמה שיותר חושים. אז יש את מפת המלחמה המאויירת שמעניקה לילדים את הרקע וההיקף של הכיבוש בצורה ויזואלית. יש קטעי מישחוק אקטיביים – הילדים מחפשים דמויות שמסתתרות בתמונה ומגלים דרכם קטעי עדויות אמיתיים. ויש את הסאונד, קטעי שמע מבויימים שמקריאים עדויות אמיתיות של דמויות שהצילו ילדים. התחושה היא באמת כמו שאמרת – אימרסיבית – ממש מכניסה את הילדים לתוך החוויה.
הובלה וניהול פרוייקט: נעמי גלבך
תוכן וארכיון: טובה יוסקוביץ
ייעוץ היסטורי: גב' אסתר פרבשטיין
כתיבת תוכן: רחל שטיינהויז
אפיון ועיצוב: נעמי גלבך, יובל אלבג
איור ואנימציה: תמר דדון-רווה
איור: נעה פלד
מחקר היסטורי סגנוני: אפרת יפה
פיתוח: SiTo
מוסיקת מקור ועיצוב סאונד: דניאל שמר
הפקת פודקאסטים: רבקי וקסלר
קטעי תיעוד ותמונות: ארכיון גנזך קדוש השם
מרים ליפשיץ
מיזם מדהים!
ישבנו כמה שעות טובות (וכמובן עוד נמשיך..)
אני עם ילדי בגילאי 17-5 – וכל אחד התחבר והבין לפי רמתו.
האיכות ניכרת בכל!
כל הכבוד!
אפרת יפה
איך שמחה לשמוע פידבק אמיתי בלייב, תודה מרים! אמא משקיענית שאת!
יערה
תודה רבה כל כך ששיתפת בפרויקט מקסים, עצוב ומרגש שכזה
אפרת יפה
תודה יערה הלוואי שנעשה פרוייקטים שמחים
מרי נוה
תודה ענקית על השיתוף. מתכוונת לרוץ לשם עם משפחתי
אפרת יפה
מקווה שתתחברו ושיהיה לכל אחד ברגישות לפי יכולתו
רונית
פרוייקט מדהים!
יופי של שפה!! גם בציור וגם בעיצוב
הציור של תמר התעלה על ההשראות, וחייבת לציין שהסקיצות אפילו יותר יפות מהציורים הסופיים :)
נהנתי מאוד מהחשיבה היצירתית על כל דף בפני עצמו, חווית הדיפדוף בין עמודי האתר נעימה, כייפית, מעניינת ומפתיעה.
הצלחתם לשמור על הכבוד של הנושא הלא פשוט הזה. ליצור משהו שלא מלחיץ ילדים, אבל בלי להוזיל את הנושא או לייפות את מה שהיה שם.
חייבת גם לציין את כותבת התוכן – הכל כתוב כ"כ יפה ומזמין.
רק חבל שהמון תמונות חסומות בנטפרי, מאמינה שחלק מקהל היעד משתמש בחסימה מסוג כלשהו.
שקמה
מעניין ממש, תודה על שיתוף התהליך. מרתק