חדשנות:
אנשי עבר עושים עתיד
פרק ראשון בסדרה
היינו רוצים להאמין שזה עניין של עקרונות,
אבל אופי אישי מאד משפיע על הגישה שלנו לחדשנות.
איפה הקושי בעצם? ואיך נוכל להכניס חדשנות לעסק בצורה שתרגיש לנו אותנטית, בטוחה ונעימה?
אנשי עבר, הפרק הזה הוא בשבילכם!
איך אתם תופסים חדשנות? כמה העניין הזה טבעי או זר לכם? מאתגר או מעיק? מלהיב או מרתיע? קל או קשה לאימוץ?
זה תלוי הרבה מאד בסוג האנשים שאתם, ברמת האופי האישי. אנשי עבר? הווה? או עתיד?
בסדרת הכתבות הבאה נפגוש כל קבוצה אנושית. נכיר את מערכת היחסים של כל אחת מהקבוצות עם נושא הזמן. נבין איפה הקושי האישי שלנו, כשזה מגיע לחדשנות, ואיך נוכל לדלג עליו בצורה חכמה שתרגיש לנו אותנטית, בטוחה ונעימה.
אם אתם 'אנשי עבר' זה ישמע לכם קשה במיוחד. אבל… מסתבר שיש טריקים. אז מי אתם, אנשי עבר?
אדיטוריאל בסגנון רטרו ל- l'officiel homme italia. בניגוד למה שחושבים, לא כל אנשי-עבר יאהבו רטרו. המשיכו לקרוא כדי להבין איך מזהים את 'התקופה הנכונה' שלכם.
סוכנות: Quadriga עיצוב סט: Yolande Gagnier צילום: Joss McKinley סטיילינג: Vanessa Giudici
אנשי עבר
אתם אוהבים לחפור באלבומי תמונות, לחוות את מה שהיה, ולספר את סיפור חייכם שוב ושוב.
היתה לפחות תקופה אחת בחייכם שבה כתבתם יומן או אהבתם היסטוריה.
אתם אוצרים חפצים בעלי ערך סנטימנטלי, ונוטים לאספנות.
כן, אתם נוסטלגיים.
כשזה מגיע לאפנה, אתם אוהבים להמשיך להתלבש כמו שהתלבשתם אתמול. כמו שהתלבשתם בשנה שעברה.
קל לזהות את הצבעים שלכם. אתם נצמדים אליהם די באדיקות. תרשו לי להמר על כהים: כחולים, שחורים, חומים ואפורים.
בשקט-בשקט בואו נודה: כל מה שהיה מגניב כשהייתם בשנות העשרים העליזות שלכם, נשאר כזה (לפחות בעיניכם) עד עצם היום הזה.
אתם מכנים את הסגנון שלכם "קלאסי".
העידן הדיגיטלי שינה לחלוטין את חיינו. האמנם?!
המעצב הגרפי, ריקרדו ויסנטלי מוכיח בצורה ויזואלית כי מאחורי
כל אותן טכנולוגיות חדשות, שהגדירו את העשור הזה,
עומדים ערכים על-זמניים, שלא השתנו, ולא ישתנו לעולם.
המחשה מאלפת כיצד חדשנות טכנולוגית נשענת פעמים רבות על ערכי-עבר עתיקי יומין.
תמונות: Old Habits in the Digital Age
הקושי שלכם עם חדשנות
נו באמת, עצם הרעיון, לא עושה לכם טוב.
אתם אוהבים את המוכר. זה עושה אותו צפוי, נעים, בטוח. יש ביניכם מערכת יחסים מלאת אמון.
חידוש – גם אם יביא איתו יותר יופי, יותר נוחות, יותר שוויון, ויותר הוגנות – ימשיך להיות חשוד בעיניכם מעצם היותו חדש.
קשה לכם נפשית, עד בלתי אפשרי, להכניס חדשנות לעסק שלכם או לחייכם הפרטיים. ולפעמים, אתם ממש נלחמים בזה עד חרמה, באופן שפוגע בהתקדמות שלכם.
אז מה עושים?
מה יכול לעזור?
ראשית, מבינים את זה, ונותנים לגיטימציה.
המודעות לכך שזו נטיה אישית של דפוס-אופי, ולא עקרונית וערכית כמו שנטיתם לחשוב ולהתווכח, מאד משחררת.
היא מאפשרת לנו להשאיר את המוכר והבטוח במקומות שזה נכון להם, ולהכניס את החידוש בפינצטה, מתוך מודעות ובחירה, רק במקומות שזה ממש מתבקש.
עדיין קשה? אני יודעת. מאד.
הנה הטריק
כשזה מגיע לטרנדים של אפנה ועיצוב, יש חידושים שתאהבו, בלי להתאמץ. כן, אני מבטיחה לכם.
הפטנט הוא להשתמש באלה, שגם כך קרובים ללבכם באופן טבעי, כדי לקדם חדשנות בצורה נכונה.
אבל לזהות אותם? זה כבר טוויסט שדורש הבנה.
כי יש אפנות בעלות 'אסתטיקת-עבר' – אותו וייב מיושן, שכולנו היינו בטוחים שתאהבו, אך בפועל, לא בהכרח שתתחברו אליהן. לעומת זאת, יש טרנדים צעקניים של מרד ומחאה, ואפילו דיסוננס ויזואלי, שכל כך לא מתיישבים עם האופי השמרני והרגוע שלכם, ודווקא אותם אתם עשויים לאהוב.
אסתטיקת עבר. קריסטל, זכוכית צבעונית, סיכות דש סבתאיות וכובעים. אותו וייב מיושן, שכולנו היינו בטוחים שתאהבו, עושה קאמבק.
תמונה: Krakvik & D'Orazio
תמונה: Pinterest, source unknown
לזהות את 'התקופה הנכונה'
הכלל עובד כך:
אנשי עבר יאהבו עצוב או סגנון, כל עוד בגלגולו הקודם היה נטוע בתקופה הנכונה, בהיסטוריה האישית שלהם.
זה לא קורה בגלל הסגנון כשלעצמו, כמו בזכות הנוסטלגיה הספציפית שהוא מעלה בכם.
מה שמביא אותנו לדיון על 'התקופה הנכונה'.
מהי? אין לדעת.
תקופה נכונה יכולה להיות גיל מסויים בשנות ההתבגרות (העשור שבין גיל 18-28 נחשב הימור יחסית בטוח) אבל ממש לא, אם היה אז צנע, מלחמה, לא השתלבתם באוניברסיטה או שחברתכם הטובה נאבקה אז בסרטן. מבינים כמה זה סובייקטיבי?
יש אנשי עבר שבשבילם שנות ה-60 זו קלאסיקה, למרות שהעידן ההוא ביטא דיסוננס ומרידה. לעומת זאת, מראה שנות ה-40 שהוא התגלמות המאופק והשמרני, ידחה אותם, מפני שלדעתם הוא 'מיושן'. עמיתיהם ידחו את שנות ה-40 מפני שהיו 'משולחות כל רסן' ואנשי עבר מסוג שלישי דווקא יתמוגגו… אז לכו תבינו!
ערכי-עבר של היסטוריה, שימור, מסורת ולוקאליזציה
הם היסוד להצלחתו המתוקשרת של מלון היוקרה ההיסטורי The Jaffa
הוא נבנה על בסיסו של בית החולים הצרפתי ביפו
בעבודה משותפת של האדריכל ג'ון פוסון האנגלי ורמי גיל הישראלי
ומשדך בין היסטוריה ים-תיכונית עמוסת עיטורים מסוף המאה ה-18
לבין מודרניזם הארד-קור, מעודכן ופועם
תמונות: באדיבות The Jaffa Hotel, הארכיטקטים John Pawson ורמי גיל. צילום: עמית גרון
לזהות את הערכים
אבל בואו נקח את זה קומה אחת למעלה, לרמה של פיתוח מוצרים, שרותים, אקטיביזם או יזמות. הרי, טרנדים הם הרבה יותר מאשר אסתטיקה.
טרנדים הם צרכים וערכים חדשים שאנשים מתחילים לבטא, ויזמים ממהרים לזהות ולתת להם מענה.
בעוד שחלקם של הצרכים והערכים יהיו חדשים מאד, משהו שמעולם לא העסיק את החברה עד היום, ופתאום הפך לאישו. הרי שהרבה פעמים בשל מאורעות העיתים, ערכים ישנים שבים וצוברים תאוצה.
בתוך כל הרדיקליות שחוגגת בימים אלו, מפעפע מגוון מעניין של ערכי-עבר, ביניהם יהיה תמיד משהו שידבר אליכם. חפשו אותו. כאן כבר לא משנה 'התקופה הנכונה'.
אתם תגלו בהפתעה שאתם פועלים באזור הנוחות הבסיסי שלכם, עושים מה שתמיד הרגיש לכם נכון, ובלי לשים לב בכלל – תמצאו את עצמכם מובילים קדימה. כן, קוראים לזה 'חדשנות'…
Flourist (כן, מלשון קמח) הוא ליין של מוצרי דגן איכותיים ושקופים
ובית קפה-מאפיה ראשון מסוגו בוונקובר המוקדש כולו ל… קמח.
הדגן נקטף ונטחן אצל חקלאים נבחרים, כשהוא עוקף את שרשרת האספקה
ושומר על טהרת החומר, תוך שקיפות מלאה. בית הקפה עוצב כך שירגיש כמו
'שדה חיטה בשמש' ומציע גם חומרי גלם, כלים וסדנאות שיעודדו את לקוחותיו
לנסות את זה בבית.
היזמות החדשנית הזו – מאחוריה עומדות שתי נשים מרתקות, שירה מק'דרמוט וג'אנה בישופ –
שואבת את כל עצמתה מערכי-עבר מובהקים כמו אדמה, חווה, לחם, בית, בסיסי וכו'
כשהיא מזריקה לתוכם ערכים חדשים כמו שקיפות וחיים טובים.
תמונות: מעצבי בית קפה פלוריסט Ste Marie צילום: Conard Brown סטיילינג: קייט ריצ'רד
לחנות קמח און ליין של Flourist >>
נקודה חמה
אז אנשי עבר, מהי ה'נקודה החמה' שלכם? הערכים שמתיישבים ישר על לבכם?
כשהם רק עושים רמז לקאמבק, בבקשה תכניסו אותם לעסק או לחיים שלכם. ותחגגו את זה. את כמה שזה קל, טבעי ופשוט, בעצם.
העולם יקרא למה שאתם עושים 'חדשנות'.
ואם אתם לא אנשי עבר – חכו לנו בפרק הבא >>
תרצה
עמוק וגאוני
אפרת יפה
♡ ♡ ♡
רינה אפלבוים
מבריק כתמיד
אפרת יפה
את עושה לי כוכבים בעיניים רינה
יהודית צאל
מדהימה!
את משאירה אותנו קטנים! (בקטע טוב כמובן—)
מרים ליפשיץ
בפעם הבאה שאת כותבת עלי פוסט אנא לפחות תטשטשי פרטים…
נהנתי מאוד! מאוד! הדוגמאות! הסיבות! מבחינתי הכל טוב. רק שיהיה ישן.
אני למשל קשורה גם למאה ה18, כי העיר בה גרתי עתיקה מאוד. ובוודאי זה השפיעה עלי.
שנות ה60 הנערצות על הורי- השפיעה עלי.
שנות ה80 זו כבר הילדות שלי, אז בכלל.
אתן מוזמנות לבקר אצלי- יש פטיפון, טלפון חוגה (עובד! עובד!) וסרויס אנגלי עתיק.
רק משפט אחד לא הבנתי? למה אנחנו, אנשי העבר, צריכים עזרה? טוב לנו עם השמיכה המשובצת, והבגדים מהבוידם.
לקניון נגיע רק אם קיבלנו מתנה לא לטעמינו ויש פתק החלפה…
תודה אפרת על פיסת הנוסטלגיה!
שבי לוי
כיף לקרוא אותך, אפרת.