מחשבות:
המתח הזה
הכתובת היתה על הקיר
מי מרגיש את מה שלא צפוי?
ואיך – לכל הרוחות – היא ידעה?!
על אובססיה לאלסטיקה ואוויר
ועל אינטואיציה של אמנים –
תחליטו לבד מה זה "חיוני"
אינטואיציה של אמנים ומעצבים היא כמו כתב ברייל.
תראו את העבודות של Malin Bülow – אמנית מעניינת מאוסלו.
היא יוצרת מיצבים המשלבים בין חלל – אותו היא בונה ומעצבת בצורה יוצאת דופן כך שיתאים לחזון שלה – לפרפורמנס של גוף אנושי המפעיל את אותו חלל.
האם זה לא דיבוב של מצב הרוח הגלובלי?
מבנה טקסיל של לייקרה רכה ושקופה נמתח בין 3 חדרי תצוגה בגלריית BOA באוסלו, והופך אותם לחללים של היעדר. אור חזק מדגיש את המבנה הפנימי.
אמנית פרפורמנס רוקדת אל תוך הלייקרה, בוחנת את גבולות הקיום שלה. נתקלת במחסום גמיש, אך בלתי עביר. עיניה עצומות אל מה שמעבר. נחושה לעבור למרות כל זאת, אל המימד הבא.
תמונות: Static Tension / Oslo 2020
מילים של חוסן
כשהכל התחיל, חיטטתי בקבצים שלי כאחוזת תזזית. זכרתי שיש לי תקיה.
שיש בה שרטוטים וגראפים, אבל בעיקר פתקאות post-it צבעוניות עם מילים. חיפשתי את המילים.
מילים שיעשו לי עכשיו הגיון. מילים שיסבירו לי הכל.
אלסטיות
יציבות
אדפטביליות
נחישות
אוויר
מילים שאספתי בשנה האחרונה כשעקבתי אחרי קמפייני פרסום, תצוגות אפנה, תערוכות עיצוב, עבודות של אמנים, תערוכות בגלריות, וכותרים של ספרים חדשים, וקיבצתי תחת הכותרת "חוסן".
הכתובת היתה על הקיר.
רקדנים מכניסים את גופם לבגד האלסטי שמקבע אותם לקיר, ובכך חותמים את דלת הכניסה לחלל. הנוכחים מתבקשים לשים אטמי אוזניים כדי להעשות מודעים לשקט ולנשימותיהם שלהם, בעוד הרקדנים נעים בתנוחות שבוחנות את מידת הגמישות שמאפשר להם הקיבוע.
תמונות: Squared Elasticity / 2017
בין יציבות לתנועה
שנים חשבנו שחוסן הוא פשוט חוזק. נחישות. יציבות. כח. סיבולת.
אבל התחלנו להבין עוד משהו: בנוסף לכל אלה, חוסן חייב להכיל גם מידה שווה של תנועה וגמישות, יכולת הסתגלות.
וכשכל כך קשה להסביר דברים במילים, Malin Bülow מעניקה לנו ביטוי ויזואלי מעורר השתאות, למתח הזה שכולנו חשים.
מתח של גולם שמכה בכנפיו. מנסה לצאת לעולם אחר.
חיבור כובל לכל מה שהיה והורגלנו, נמתח עד לקצה, בתנועה אלסטית של יצר חיים. נאבק לבחון גבולות, למצוא מוצא.
להיות חופשי לנוע למימד הבא.
ריקוד בין יציבות לתנועה, בין קבעון לגמישות.
בין מה שהיה והיינו, לבין מה שעלינו לנוע כדי להיות.
המיצב "אלסטיות מרובעת" מרתק רקדנים לפתחים ריבועיים במבנה צבאי ישן מחוץ לאוסלו. בתנועות איטיות ועובריות הרקדנים חוקרים את המתח והגמישות שיוצרת צינורית הבד האלסטית, בדו משמעות מרתק בין נוקשות לגמישות.
תמונות: Squared Elasticity / 2017
אובססיה של אלסטיקה ואוויר
האובססיה של Malin Bülow עם אלסטיקה ואוויר לא מסתיימת.
היא מתחילה עוד ב 2012 ועוברת כמו צינורית הנשמה בין כל עבודותיה.
ממיזם למיזם היא מתגבשת וצוברת צורה. מדייקת את המסר, שולחת אמירה.
טיובות של חמצן מחוברות אל הרקדנים, ופס השמע מורכב כולו מצליל שכבר מזמן שכחנו לשמוע.
עד שנזכרנו שוב,
כמה אנחנו תלויים. כמה אנחנו מחוברים. כמה אנחנו יונקים.
מיצג פרפורמנס לפסטיבל הריקוד Multiplié בנורווגיה, חיבר את הרקדנים בקונוסים של בד לבן וגמיש אל מבנים שהותקנו בתקרה והתכתבו עם מימדי החלונות.
צינוריות מלאות מים וטיטניום דו חמצני חיברו את גופי הרקדנים למבנה שבתקרה, כשהן, והנוזל שבתוכן, נעים בהתאמה לתנועות הריקוד. הפס-קול? תקשיבו.
תמונות: Elastic Bondingn / 2019
חבל שלא הבנו
המים. האוויר. החיים.
כמה מובנים מאליהם.
כמה לא.
Malin Bülow מרגישה את זה כבר כמעט עשור. חבל שלא הבנו אותה קודם.
מפגש סימביו-פואטי בין שני גופים של מים. גוף ומערכות אקולוגיות נפגשים לנשימה הדדית. איך הם משפיעים זה על זה?
תמונות: Breathing with the Ocean / 2018
מה זה "חיוני"?
תראו את העולם שלנו. נאבק במחיצת לייקרה אטומה, מגשש בעיניים עצומות.
המומחים הכי גדולים מאבדים מילים. בתוך דו"חות מרשימים, כל מה שהם עושים זו רשימה של חוסר ודאות. מייצרים תרחישים. נחשו והקיפו בעיגול, מחקו את המיותר.
בהישרדות, מדברים רק על "חיוני".
אמנות ועיצוב מקבלים סטטוס של עודף. nice to have אבל לגמרי לא עכשיו.
אבל בעוד ממשלות וחברות מוכנות לשלם הכל כדי לדעת, יש מי שכבר יודעים.
בצורה אינטואיטיבית, תת-הכרתית. אפילו לא יודעים שהם יודעים.
עד שהם יוצרים.
תמונה: Elastic Bondingn / 2019
אבל אם לא נתמוך בהם, נתן במות ותקציבים, נקנה, נעריך, נשקיע, נזמין…
אם לא ניתן להם ליצור, לעשות אמנות ועיצוב, שירה וספרות,
מי יכתוב לנו את הכתובת על הקיר?!
אורטל
פואטיות זו את!
העלת לי געגוע לים של ישראל, לתערוכות, לחמצן בראש.
אני בהחלט מרגישה שאני נמתחת בתקופה הזאת מבחינה נפשית, קצת רגוע שיבוא.
שולחת נשימה עמוקה
אפרת יפה
הים ואני מתגעגעים אליך בחזרה, אורטל #לב
noa
בול!
נחמי כפיר
מדהימה שאת. מדויקת כמו תמיד. ארכיאלוגית! מעמיקה ודולה את נשמת החיים הפנימית.
אבל הם (אנחנו :) ימשיכו ליצור ולכתוב על הקיר, גם אם אף אחד לא יתמוך ולא יקנה. זה דפקט מובנה.
מי שרוצה, צריך רק לעקוב ולהקשיב.