לא יהיה שולחן לחג השבועות השנה – הבטתי לעצמי בנחרצות.
מיציתי ירוק ולבן. מיציתי עד לזרא.
עד… עד שירדתי ליער, לסיבוב הקבוע של שישי בבוקר.
פתאום ראיתי את כל הצהוב-צהוב הזה מסביב: צהוב חיוור, צהוב מחומצן, צהוב מדוייק.
והוא הדליק אותי!
כשאני נתקלת בטבע בגוון צבע מדוייק מתחזיות הטרנדים שלי – זה מסוג הדברים שגורמים לי ריגוש.
מי שלא ראה אותי רוכנת לתוך הרקפות בסוף החורף, בולעת אותן בעיני, משווה באובססיביות בין מליון תתי הגוונים שלהן – לא ראה משוגעת לדבר מימיו :)
אז קש – המילה הכי חמה בעיצוב – וצהוב "מחומצן".
פתאום היה לי, ועוד איך, שולחן לחג השבועות.
שולחן לחג הקציר!
למפת השולחן קניתי בד פשתן בירוק-צהבהב.
סכו"ם מתכלה בעץ טבעי, וקשית מוזהבת בשביל הטאצ'.
רעיון הקציר והאדמה (למעמיקות, ראו הסבר בהמשך) הוביל אותי למוטיב של "לחם הארץ".
מה שגרם לי לשלב בעיצוב השולחן והמנות את המזון הבסיסי ביותר: כיכר לחם אישית מקמח מלא ומלח.
בבקבוקוני זכוכית זעירים עם פקקי שעם (קניתי במקסטוק, ממש מזמן, בואו נתפלל שהם עוד קיימים…) מילאתי מלח גס.
שימו לב לסגלגלות של הגבעולים היבשים שצמחו להם בינות לקוצים.
הם הובילו אותי לבחור במפיות נייר עם טקסטורה בצבע לבנדר עדין.
לכרטיסים על הצלחת, השתמשתי בפתקי ממו עשויים מנייר קאנסון עם טקסטורה, במשקל גבוה (200-300 גר' – להשיג בקרביץ).
על כרטיסי הנייר כתבתי בצבעי מים "חג קציר".
(ערבבו מעט צבע חרדלי לתוך הסגול כדי להגיע לגוון הנכון.)
כמה יפה אפשר לשחק עם הענפים היבשים על כל צלחת!
בכלל, פרחים וענפים מיובשים הם יופי נסתר שכדאי לנו להתחיל להפתח אליו.
להשראה, שילבתי כאן כמה וריאציות לאורך הפוסט.
שימו לב שבחלקן משולבת שיבולת שועל וענפי המניפה הסגולים העדינים – שאין לי מושג מה שמם – שצמחו ממש לידן.
ובחלקן האחר פשוט שלפתי מהאדמה צרור קרקפות ריקות של דרדר גדול פרחים, הנחתי אותו על הצלחת כמו שהוא:
והנה הדרדר גדול הפרחים ביופיו היבש והפואטי:
לסנטר פיס שהרים את השולחן והפך אותו לשדה קוצים, השתמשתי בספוג לפרחים.
לתוך הספוג הירוק (שצבעו הירוק הדל דווקא משתלב נהדר בפלטה שנוצרת) נעצתי את גבעולי שיבולת השועל הנפוצה.
קלי קלות.
יצרתי דרוג קל, כך שהגבעולים הארוכים יותר ממוקמים באמצע ומאחור, ואילו השורה הקדמית נמוכה מהם מעט.
בצדדים נעצתי גבעולים קצרים אף יותר.
השארתי את "תלתלי" הקש בקצה. תראו כמה שהם מוסיפים!
בשלב הזה, מסתיים עיצוב השולחן ומתחילה התאוריה.
אתן מוזמנות לפרוש ליער לקצור שיבולת שועל ודרדר גדול פרחים (עדכנו אותנו בתגובות אם השגתן בקבוקוני זכוכית, והיכן).
עדכון: תודה לשרה גולד, מנהלת אתר צמח השדה, שלימדה אותי כל מה שצריך לדעת על זיהוי עשבים וקוצים. הוספתי את השמות המדוייקים לנוחותכן.
מעצבות שבכל זאת מעוניינות להעמיק בלוגיקה של הסגנון והצבע ישארו איתנו.
כי יש פה הגיון מהמם, ואני אשמח להסביר אותו.
ממש כמו בחילופי העונות של הטבע.
באביב ובתחילת הקיץ – הירוק קריספי, רענן, ממלא את העולם בחיות.
ואז גל חום אחד – והקיץ מחריף. החום מקצין. הירוק מתייבש לאיטו בשמש.
היער "שלי" ממחיש לי את המעגל הזה, כל שנה מחדש.
לטרנדים בעיצוב ובצבע יש דפוסים. ובדפוסים הללו יש הרבה מאד אסוציאציות לטבע, לגאוגרפיה ולגאולוגיה.
בשנות הזוהר של העיצוב הסקנדינבי, נדמה שהעונה העולמית היתה – חורף.
זוכרות?
איילי הצפון, פסגות מושלגות, סריגה וצמר – הכל היה קר ולבן.
אחר כך הגיע האביב, והירוק נבט לנו בכל פינה בבית. תור הזהב של הג'ונגל האורבני והקמבק של הדפסי הפרחים.
האביב הוביל לקיץ – ענפי דקל, פלמינגו, פאלם ביץ' ומוזיאון הגלידה.
אל דאגה, הקיץ הזה עוד ארוך וצבעוני.
אנחנו עדיין שקועים עמוק בגלידה, בפסטיבלי המוזיקה, באיים סודיים וקסומים ביון.
בכאן ובעכשיו. בצרצר.
אבל העונות ימשיכו לנוע. יש לנו סתיו באופק.
גלגל הזמנים נע לאיטו, אך הכיוון קבוע, מוכתב וידוע מראש.
בשקט, בשקט העלה יתייבש, החיטה הירוקה תהפוך לקש. הצמח יבול ויתכנס לשורש. העולם יחזור לבסיס האם – לאדמה.
את אותו מהלך אנחנו נראה גם בעולמות העיצוב, האפנה והלייף סטייל: בצבע, בחומר ובסגנון.
אז פרט לקש ולראטן, שהם מן הסתם הדבר החם ביותר בעיצוב העולמי עכשיו, רב מה שהזכרנו פה עדיין לא מאד נוכח.
זה משהו לחזות ולהתכונן שיתחיל להכנס לעיצוב, בעוד שנה ויותר.
אבל בשולחן החג שלי לשבועות 2018, בחרתי לקפוץ ראש לתוך טרנד העיצוב העתידי הזה.
להתנסות בגוונים, להבין את הלוגיקה שלהם. לנתח את המוטיבים. לשזור פרחים יבשים.
מדהים לבחון את המעבר ההדרגתי והאורגני של הגוונים בטבע. (כמו שהדגמתי פה, תהליך דומה קורה גם בעולמות העיצוב.)
זה לא שהירוק נעלם לנו לחלוטין, הוא רק משנה גוון (יותר צהוב) ומוריד מינון, מפנה מקום לצהובים ולחומים.
ומה שהכי מקסים אותי: ממש כמו בגלגל הצבעים, כך גם בטבע, שדות מצהיבים מגיעים עם נגיעות של קוצים ודרדרים בגוון המקביל: סגולים. תודו שזה מפעים.
אז שיהיה לכולנו חג שבועות שמח, ושנלמד לראות יופי גם בקוצים :)
עופרה ofrazart
משגע! יש משהו בשילוב צבעים הזה שהוא מרגיע, משהו נינוח ושלו.
אהבתי מאוד
עופרה
אפרת יפה
יא!!! איזה כיף שאהבת עופרה.
חג שמח
אפרת
מרי
פשוט מקסים. את הבקבוקונים המשגעים מצאתי ברשת מוזלים
אפרת יפה
הו תבורכי מרי, את מרגיעה אותי :)
שמחה שהמוצר עדיין זמין.
תודה שאהבת :)
נעמה
ואו!!!!!!!!!!!
חג שמח.
אפרת יפה
איזה כיף! חג שמח נעמה.
מריאן
אפרת יקרה
תודה על הפוסט הנהדר שמשיב את המבט לאדמה המופלאה שיש בה כל כך הרבה טוב גם כשהכל נראה צחיח ונראה שנגמר ודיי.בעונת היובש יש תמיד ציפיה לירוק לפורח וללבלוב המחודש.והנה את באה בקריאה גדולה לעצור ולהיות כאן ועכשיו.מרימה את קרנו של הקיץ ושל הרגע הזה שאין כמוהו.בחג הזה
ניתן את הכבוד למתנות של אמא אדמה.תודה על הפוסט שתמיד נוגע בנקודת הזמן החיצונית שתמיד מתלכדת עם נקודה פנימית מקבילה.
אפרת יפה
מריאן המיוחדת,
אני תמיד קוראת בנשימה עצורה את תגובותיך המעמיקות והפואטיות.
כל כך יפה את כותבת!!
הלוואי ונכיר!
אפרת
אראלה
אפרת, לא "סתם" בחרת בלחם בעיצוב המקסים שלך… בשבועות במקדש הביאו את קורבן שתי הלחם… מהחיטה החדשה… ימי קציר חיטים. תודה על הרעיונות היפים וחג שמח
אפרת יפה
וואו לא ידעתי. אוהבת מאד לדעת שיש כאן עוד משמעות!
תודה אראלה.
הדס
שילוב מקסים! אהבתי שהשתמשת בדברים הפשוטים ויצרת מזה יש מאין…
אפרת יפה
כן זה היה מאד מיוחד ומלהיב לחפש יופי במקומות הפשוטים והנעלמים. תרגיל לכל אמן ומעצב. תודה הדס!
שושי סירקיס
שילוב צבעים מקסים, עדין ובכל זאת מורגש, אהבתי את הכרטיסים :)
והצילומים יפים מאוד, הדסה כיף לראות אותך כאן.
שו
ריככת לי את הצהבת האביב… אני כ"כ מלבלבת בעונה הזו אחרי החורף הקודר והיא מתחמצנת לי מהר מדי.. מקסים מה שעשית פה