בהמשך למדיניות שאימצנו בחום להלן דמי החנוכה שלי, באהבה ממני אלי.
חייבת לגלוש רגע: מכירה את זה שאת מדברת עם חברה בטלפון, והערב עמוק, והילדים חוגגים בחוסר שליטה משני עברי הקו, ובאבלחת רגע של שימוש מושכל בלחץ חברתי חינוכי אתן אומרות לילדים: "תחרות! המשפחה שמתארגנת ראשונה לשינה שולחת תמונת ניצחון מהמיטות בוואטסאפ."
או הנצחה ויזואלית למטבח לפני/אחרי שהוא טבע עם אטלנטיס בים של טינוף וכלים, כולל תקריבים ממוקדים של מצב הרצפה והשיש.
אני מתייחסת באותה מידת התלהבות מבועתת לרעיון השקת האשטאג ל- GET IT DONE.
2 | לא מפסיקה לאהוב את הפרינט הזה. שיפינג בדרך.
3 | יוזמה מרגשת לתמיכה בנפגעות אלימות במשפחה.
4 | גומיית שיער – כדי לממש את סעיף מס 1, בסטייל שיאפשר להשאטג זאת בגאון.
5 | אווירה, מישהו?
6 | KMOZE כרית רב-מימדית מדהימה. מדהימה. מעבר לאסתטיקה הכובשת, הענן מורכב ממילוי בצורת כדורים בגדלים שונים ומעניק מגע תחושתי מיוחד מאד. אחרי שתנסו אותה מספר ימים (ותאפשרו לה להתרגל אליכם, ולכם – אליה) תבחינו בנהירה המונית לכיוונה בכל פעם שחולפים על פני הספה.
7 | מנחה. המשקיעים יוסיפו גם ספל לקפה שלא ימוש מדסקטופם, ומחזיק לביצה, שראוי לגדל בתוכו קקטוס.
להניח במקדש היצירתיות על שם וולט דיסני ז"ל, ולנצל את הרגע כדי לחטוף שיחה חיונית עם כמה מעצבים גראפיים וסטארטאפיסטים מבריקים שבאו לבדוק מה שלום הקקטוס.
*רמז לכותרת במידה ותהיתם – מי אמר למי ומתי: "ידיים קרות מעידות על לב חם?"
הפותרות נכונה מעידות באחת על מינן, גילן, ארץ מוצאן ותחום תחביבן :)
הדס
אחד הספרים האהובים עליי! "שרה גיבורת נילי"…אבשלום פיינברג אמר לשרה אהרונסון בפעם הראשונה שנפגשו, רכובים על גבי סוסים.
אפרת יפה
אין ספר הדס, את בחורה כלבבי! :))
נ.ב. התכוונת לומר שדבורה עומר שמה אותו בפיהם, כמו עוד כמה אנקדוטות שהיא שמה בספר ההוא ואשר כתבו בשבילנו את ההיסטוריה, אבל זו בעיה שחוזרת על עצמה בהרבה מהרומנים/הסרטים "ההיסטורים".
דבורה
יפה הדס :) גם אני מיד נזכרתי בערגה באבשלום ושרתו… אחח היו ימים…
אבל כמו שאפרת כתבה, זה חזר על עצמו בוריאציות שונות באירופה..
הנה מה שמצאתי: הפתגם נאמר כדי לציין שאי הבעת רגשות אינה מעידה בהכרח על חוסר ברגשות. דוגמה: למרות מה שאתה חושב עליה, היא דווקא מאוד אדיבה. אתה יודע איך זה, ידיים קרות לב חם. משמעות הביטוי השתנתה לאורך השנים, אך סיפור הולדתו מעניינת לא פחות. במדינות בעלות אקלים קר קיים פריט לבוש נשי בשם "ידונית" המשמשת לחימום הידיים. בימי החורף הקרים היו נוהגות הנשים המכובדות להלך עם פריט זה ברחובות, אך הנשים שתרמו כסף לקבצני העיר נאלצו להוציא את ידיהן מהידונית – עליהן נאמר "ידיים קרות, לב חם".
רחל
הכרית המעוננת מהממת.
אני משום מה זוכרת מנעוריי שהציטוט הוא מתוך ג'יין אייר