נתת לי כוחות לכבוש את העולם ואמרת: "נראה אותך מלכה, לא כובשת."
נתת לי דחף להיות פורצת דרך ואמרת: "נראה אותך בתלם."
נתת לי את הלהט ואמרת, "נראה אותך לוקחת מרחק."
נתת לי הצלחה ואמרת, "נראה אותך לא הולכת לשום מקום."
נתת לי את הידע ואמרת, "נראה אותך שותקת."
נתת לי את היצירתיות ואמרת, "לא עכשיו."
נתת לי את הצורך ואמרת, "עזבי, נראה אותך מגיעה למקור."
נתת לי עוצמה ואמרת, "נראה אותך מכוונת אותה פנימה."
נתת לי דמעות, ואני לא בכיתי.
ואמרת:
עצרתי לך הכל- כדי שלא תלכי לי לאיבוד.
חסמתי כל דרך- כדי שלא תתפזרי.
הלב שלך מחניק.
הוא יבש ומאובק.
אדמתו קשה ועצורה- איך יחרשו בה תלמים?!
אני מחכה לך.
כל כך רוצה כבר להצמיח.
כל כך רוצה כבר להצליח לך.
תבואי אחרי שכולם ירדמו,
אני אראה לך איך.
נבכה יחד, אני ואת,
את כל הדמעות שלא.
ואחר כך כולם הלכו לישון, והגשם ירד כל הלילה.
שרית
מדהימה שכמותך!!!
נגעת לי עמוק עמוק בלב…
פוסט מרטיט ןמחזק.
efrat
תודה על החיזוקים שרית, אכן נכתב ברגע שבריר 3>
חלקיק שלם
השבריריות הזו, כל חלקיק בה הוא מתנה. רק שלפעמים כל-כך קשה להתרומם כדי להצליח לראות שחלקיק ועוד חלקיק ועוד אחד יוצרים בסוף תמונה שלמה. ואז צריך מישהו שישא אותך על כנפי נשרים…
תודה שדייקת לי ותודה רבה שחלקת!
perry
אוי, אפרת…
יש לי גשם קטן בעיניים..
תודה שאת יודעת לדייק לי כ"כ את הכאב :)
דפנה
יש בך את הכישרון והרגישות לתאר במילים את התחושות העמוקות ביותר,
שעד עכשיו חשבתי ששוכנות רק בתוכי..