חדרים מנוגה, מחשבות ממאדים

אני אמא מאוזנת: 2 בנים ו-2 בנות.

אחרי שנולדו הבן והבת מהסדרה הראשונה, אמרה לי שכנה קשישה (מצחיקה, ומאד מאד ישירה):
"טוב אז עכשיו את אמא שלמה…"

יש בזה משהו.

אז עכשיו אני אמא שלמה כפול שתיים. כלומר overwhelming משהו… :-)

תראו, עם בנים זה כל כך פשוט, ישיר ושטוח: you see what you get

עם בנות לעומת זאת, את מקבלת קופסא יפיפיה, ארוזה בנייר מתנה עדין, מעוצב. קשורה בתחרה, חוטים וסרטים. אפילו תגיות ופרח משי קטן לקישוט שמים לך מלמעלה.

את מחזיקה את כל העונג הזה בידיים שלך, מפחדת לפתוח. מפחדת לגעת. מפחדת להרוס.

ואז.

אז זה מתחיל.

כמו במשחק "החבילה עוברת"…

הבת נותנת לך את האות, מתי לעצור ולקלף את האריזה. אלא שלא תמיד היא מוחאת כף.

לפעמים היא טורקת דלת. לפעמים היא צועקת על האח הקטן. לפעמים היא קורעת ציור שעמלה עליו שעות ופורצת בבכי שחותך לך את הלב לאורך, לרוחב ובאלכסון. לפעמים היא לא נרדמת. לפעמים היא מעירה אותך עם חלומות בלהה. לפעמים היא סוחבת פחדים שגורמים לה להצמד אליך בבהלה, כל אימת שקופסא נופלת מהמדף.

ואז את מצייתת לכללי המשחק: עוצרת. מקלפת. משתדלת לעשות את זה בעדינות. לא לפגוע במתנה שבפנים.

רק כדי לגלות שיש עוד איזה אלף שכבות של נייר עטיפה מדוגם שם למטה.

ומה יש באמת בתוך החבילה??

את זה אף פעם לא נדע.

לפעמים פסלון חרסינה זעיר מרוסק לרסיסים. לפעמים ורד חיוור ועדין שחסר לו שם אור כדי לפרוח. לפעמים ציפור שיר קטנה, מקפצת, מצייצת, רוצה לעוף החוצה. לפעמים שיר צולע שחסרה לו מנגינה. לפעמים לב קטיפה קטן, שלא ליטפו אותו מספיק.

אני רק מתפללת שהבנות שלי, וכל הבנות באשר הן, יגדלו וימצאו את הכוח לפתוח את החבילה שלהן עד הסוף. לא לחכות לאותות. פשוט לקלף. לאט. בזהירות.
ולתקן ביד אוהבת את מה שהן תמצאנה שם בפנים.

girls from venus

girls from venus

girls from venus

girls from venus

כל התמונות מה pininterest – שם אפשר ללחוץ על כל תמונה כדי להגיע לקרדיט ולמקור שלה.

 

 

7 תגובות

  • הגב מרץ 21, 2012

    יונית

    תתחדשי על הפינטרסט

  • הגב מרץ 21, 2012

    טליה

    תמיד אמרתי שלהיות אמא של בנות זה ריגשי כל כך הרבה יותר מאשר להתעצבן על זה שבנים סתם זורקים לך חפצים בכל הבית. טועמת מכאן וטועמת מכאן ובאמת לא יודעת מה עדיף…

  • הגב מרץ 21, 2012

    יעל

    כתבת את מה שאני מרגישה בלב, והיטבת לתאר זאת במילים הכי כנות שאפשר, זה בדיוק בנות, אבל תדעי שהקופסא המעוצבת הזו היא תוצאה של העצוב שלך, והיא-הקופסא יודעת את זה, שומרת לך הערכה על כך. וככל שהשקעת בקשוט שלה יותר-ההערכה והקשר-יתחזקו, בנות יודעות להעריך השקעה של אמא!!! מוכח בגדול!!!!

    ועל הקשר-אין מה לדבר…..

    • הגב מרץ 21, 2012

      efrat

      יעל ריגשת אותי…

  • הגב מרץ 22, 2012

    שרה

    מקסים ומרגש!

  • הגב יוני 14, 2012

    חתולי8

    וואוו, יפה כתבת. יש לך את זה…את היכולת לרגש.

  • הגב אוגוסט 30, 2020

    קרול יונוביץ

    יפה על הכתב .נבון ונכון .אבל לא שלם .כי יש הגורם האנושי בכל הסיפור
    ובין כל העטיפות יש מלא דברים לא ידועים

השארת תגובה