מנתחת מנות עם דיאטלינד וולף

אגלה לכם טריק. אחת לתקופה אני נכנסת להתעדכן בעבודות של סטייליסטים וצלמים האהובים עלי. ככה, בכוונה אחת לתקופה, ולא בשוטף. כשאתה עוקב אחרי מישהו בקביעות, אתה נהנה מכל יצירה כפי שהיא- ותו לא. אולם כשבוחנים תקופה מגלים מגמות, מבינים את הראש של היוצר, את מה שמכוון אותו ביצירתו, וגם לומדים לעצמנו דבר או שניים על הדרך.

כך נשאבתי שוב לפורטפוליו של Dietlind Wolf. כרגיל, היה מעניין לבחון את העבודות שלה בשנה האחרונה ממעוף הציפור. כלומר, מפרספקטיבה שנתית, רחבה. למדתי ממנה משהו נחמד שאני רוצה לשתף אתכם.

ראשית שמרתי אינטואיטיבית ויגנטים שדיברו אלי וסיפרו סיפור. שימו לב לסדרות שעוזרות להעביר תחושה של "סיפור" ולמצוא את מילות המפתח. מצאתי את עצמי מרכזת דווקא את עבודות הפוד סטיילינג ומחלקת אותם לתקופות. בואו תראו:

התקופה הפסטלית

מנה קלילה

מנה מתוקה

עונה: אביב

צבעוניות: פסטלית

לשדר את המנה: שימו לב איך הצבע מתאים את עצמו בכל פעם כדי לשדר את אופי, סגנון וטעמי המנה. כשמדובר במנות קלילות של ירקות, מטבלים ותבשילים קלים- ניתנת תחושה של רבגוניות פסטלית שמחה בהשראת צבעי ירקות ופרות בגוונים מרוככים, מה שמשדר את קלילות המנה. לעומת זאת, כאשר מדובר במנות מאד מתוקות, הורדרדיות מעמיקה והופכת יותר ויותר חד צדדית. באופן יפיפה, מאחר והמנות המתוקות בסדרה זו מבוססות על ביצים, שילבה וולף גם את הצהוב כצבע דומיננטי.

פאטרנים: חלק

טקסטורות: פשתן, בדים בעלי מראה טבעי בטקסטורה קלילה

התקופה הירוקה

מנה טריה

מנה ים תיכונית

עונה: קיץ

צבעוניות: ירוקה עליזה בשילוב גווני יסוד של אדום, צהוב וכולי

לשדר את המנה: במנות הסלטים המשלבים ירקות טריים, צבעים עזים כמו ירוק/צהוב/אדום/סגול ממש "קופצים" מהמסך כדי להעביר את הטעמים החמצמצים העזים של המנה ואת הטריות שלה. בסדרה קייצית אחרת, המוקדשת לאוכל ים תיכוני, עושה וולף עבודה נפלאה בכך שהיא לוקחת את הירוק למקום של טורקיז ובכך אומרת הכל על המנה ואופייה.

פאטרנים: ים תיכוניים עמוסים, בקונטרסט משלים מול ספרטנות יוונית של טיח לבן מתקלף

טקסטורות: טיח, קירות ישנים, צבע מתקלף,  עץ צבוע, אריחים, קרמיקה

התקופה הכהה

מנה כבדה

עונה: סתיו

צבעוניות: מעושנת, כהה

לשדר את המנה: העונה הזו, שבאירופה היא כבר "חורף" לכל דבר, מעלה את החשק למאכלים כבדים, מחממים, ולתחושה ביתית מתכנסת. וולף מעבירה זאת נפלא כשהיא מגישה את המנה באמצעים לא רשמיים ובשימוש באלמנטים מהמטבח היומיומי. קדרות ברזל, קערות קרמיקה, מזלג צליה… קל לחוש שאלו מנות שיבושלו במטבח הביתי, ואז יאכלו במקום על יד בני המשפחה הגרעינית, באותם כלים פונקציונאליים יומיומיים.

פאטרנים: חלק

טקסטורות: גסות, כבדות ושורשיות. פלטות עץ בצבעים כהים, מעבירות תחושה של כבדות, יושן ואותנטיות. טקסטיל במרקם גס, קיפולים, שכבות. קרמיקה, ברזל, חלודה.

התקופה הרשמית

מנה חגיגית

קינוח קליל

קינוח וינאי

עונה: חורף

צבעוניות: תמצאו אותה לפעמים בהירה או כהה, אבל תמיד חגיגית ומנצנצת. לבן הוא החגיגי-הקלאסי, לחליפין תמצאו את המראה הדרמטי: שחור, בורדו, סגול חציל, כשמעל לכל בזוקה מנה נכבדה של מנצנצים בזהב או בכסף. (ומי יודע עם מה שהולך השנה, בטח תגלו בדצמבר הקרוב גם נחושת…)

לשדר את המנה: באירופה זוהי תקופת החגים, המנות הן רשמיות. כאלה שמוגשות על פי כל כללי הטקסט בכלי כסף וחרסינה עדינה. במנות העיקריות שבסדרה מועברת התחושה הזו באמצעות שכבות של מפות לבנות, שאיכותן נכרת. אולם שימו לב לאוכל שעל הצלחות. וולף מבינה אותו, ועל כן לא ממשיכה בקלישאת החג המצופה ממנה ו"שוברת" את המראה הקלאסי המבוגר והכבד, בכך שמשתמשת בקרמיקה לבנה עשויה בעבודת יד ובעיצוב מינימליסטי, עכשווי. כך היא מצליחה לשדר מנות המיועדות לארוח חג צעיר וטרנדי. בסדרה האחרונה אנחנו שבים לקלישאה, אולם וולף מצליחה להעביר אותה בצורה שצוחקת על עצמה, בכך שמפדרת שבלונות של אבקת סוכר מסביב למתוקים הוינאיים החגיגיים.

פאטרנים: ללא

טקסטורות: חלק, סוכרתי מפודר, או פשתני עשיר, שכבות

ומילה לקינוח:

כשמנתחים את זה, הכל נראה ברור ומובן מאליו. פסטלי באביב, מנצנץ בדצמבר- נו, באמת! מצד שני, תודו שיש משהו מייאש בלייאואט מושלם. את טורפת אותו בעיניים ולא מבינה איך תצליחי ליישם משהו אחר ברמה דומה. כאשר אני שמה את הכל על השולחן, ממיינת ומנתחת באופן סדרתי, אני מצליחה לשים את האצבע על הנקודות הפשוטות. על אותיות השורש של המילה המורכבת. אם רק נבין שהכל מתחיל מהן, היצירתיות שלנו כבר תשתולל מסביב ותעשה היטב את העבודה.