מיינד ד'ה גאפ

יופי לי, כי התאהבתי בבלוג חדש.

Nicest things sandwitch

ונתעלם באגרסיביות מהעובדה, שתוך כדי חרישתו תלשתי ממיטותיהם שני ערים ושני ישנים ורצתי יחפה למקלט.

nutella_selber_machen_weisse_schokolade

ונתעלם מהעובדה שאחד מהם יצא סהרורי מהמקלט ובכה ליד דלת הבית, ולקחו לי 59 שניות ארוכות מדי כדי לגלות את זה.

fruit juice nicest things blog

ונתעלם מהעובדה שהיינו במקלט 3 אמהות עם ממוצע של 3 ילדים לכל אחת, ובעל בחו"ל (לכל אחת).

popcorn_boxen_selber_machen_diy

ונתעלם מהעובדה שהארץ הזו מטורפת.

the nicest things blog

ונתעלם.

the nicest things blog  grapefruit_drink

ונחזור לדברים הנחמדים.

design_letters_arne_jacobsen_becher_buchstaben

מיינד ד'ה גאפ.

nicest things blog salad

גם אתם מרגישים תלושים?

colour_scheme_purple the nicest things blog

אני מרפרפת בין תמונות של דובדבנים ופטל, פיקניקים מלוטפים, שמש מחייכת, ירוק עד פלסטיקי, אמהות מחייכות, ילדים לבנבני שיער… וכל מה שבא לי זה לייצר קולאז' של קוצים.

food_styling

הכל אצלנו חם מדי. ודוקר מדי. ומבולבל מדי. והכל קורה מהר מדי. הלו, מה הולך פה, אניבודי הום? מה זה הפער הקיומי הזה?

the nicest things blog

אני יודעת שבאתם לכאן כדי לברוח. כדי להנצל מהחדשות ומהחם האכזרי. כדי לנחם קצת את העיניים ואת הלב. ואני מצטערת שאני קצת מערבבת רשויות היום, אבל קשה לי פתאום לנתק לחלוטין את החבל הדק מדי הזה, שבין האמיתי לוירטואלי.

the nicest things blog

אני מוותרת לעצמי, מניחה להם להתכתב. ובשעטנז בלתי אפשרי, לנהל דו שיח עקר בין תמונות ומילים.

the nicest things blog

אז סיכמנו על אסקפיזם, בסדר. ולא תהיה כאן התבכיינות היום, לא חום, ולא קוצים.

the nicest things blog

קצת שחור-לבן, קצת צבעוניות שמחה וקריספית, בית שרוצים לשדוד, אוכל שנראה טוב ובלוג שמתמכרים אליו מעתה ועד עולם. סגור.

מיינד ד'ה גאפ.

כל התמונות מתוך הבלוג Nicest things

 

32 תגובות

  • הגב יולי 9, 2014

    Lital Mordechai

    בדיוק מה שהייתי צריכה :)
    חיבוקקקקקקקקקק

  • הגב יולי 9, 2014

    אלה

    מקווה שהטירוף הזה שמשתלט על המדינה שלנו ירגע במהרה וכנראה שבאמת "הגיעו מים עד נפש" -אם המצב ,חדר לפה -אי של יופי ורוגע….
    מה זה התמונות החתיכיות האלה ?הולכת להכיר את הבלוג מקרוב :-)

    • הגב יולי 10, 2014

      אפרת יפה

      צודקת. היה רגע של יאוש אתמול בלילה/היום בבוקר, אבל חזרנו לעצמנו ומעתה רק יופי מובטח :)
      לכי לכי זה בלוג מהמם.

  • הגב יולי 9, 2014

    טליה

    נתעלם.

    קשה….

  • הגב יולי 9, 2014

    אורית

    כנראה שאין דרך אחרת.. שתחזור השגרה במהרה ונעסוק רק בדברים יפים ומרחיבי לב.

  • הגב יולי 9, 2014

    אביבית

    באתי לכאן כי פשוט יפה פה.
    שתחזור כבר השיגרה…

    • הגב יולי 10, 2014

      אפרת יפה

      נחזיר אותה. נחזיר את השגרה לליבנו, והשאר יבוא מעצמו. כבר התחלתי ליישם.

  • הגב יולי 9, 2014

    perry

    אמן!! לכל המשאלות.

    • הגב יולי 10, 2014

      אפרת יפה

      תודה פרי. כמו שאומרים הילדים שלי "אמן ואמן הלוואי ויתגשם" :)

  • הגב יולי 9, 2014

    תמר

    איזה יופי. כיף שיש לאן לברוח.
    יאללה, עשית לי חשק לצאת סוף סוף מהחדשות ולהתחיל לחיות קצת.

    • הגב יולי 10, 2014

      אפרת יפה

      לצאת מהחדשות זאת סתם עיצה טובה. יצאתי משם ב 1995 בערך, ומאז לא שבתי.
      בחודש האחרון עם זאת הצצתי קצת יותר מדי וזה לא עושה טוב לאף אחד. יאללה חוזרים לפינטרסט.

  • הגב יולי 9, 2014

    אילנה סלזנב

    איזה יופי

  • הגב יולי 9, 2014

    לימורוש

    אז כן. באתי לפה כדי לברוח…
    הרחק מהחדשות (כמה אפשר לדבר על אותו הדבר?)
    הלחץ הזה הורג אותי. מציף פחדים ישנים. למרות שהייתי גיבורה! לקחתי את זה ב"קול". גם כשהבעלול התקשר באמצע מסע קניית ילקוטים ודיווח מהמקלט בתל אביב, ולקח לי שנייה להבין שאם בתל-אביב אז בטח גם כאן.. לא? לאסוף ארבעה לרכב בפחות מעשר דקות זה שיא גינס! (פניתי אליהם, טרם קיבלתי תשובה) להגיע הביתה כשהרגל סוחטת את דוושת הגז , ואז… לא אזעקה ולא נעליים, פיצוץ מחריד. מרעיד קירות , כזה חזק שקירות הלב לא עמדו בפניו. ואז התעשטות והפיכת המצב למסיבת פיז'מות בממ"ד, עם סרט, וחיבוקים מאמא. (תאמיני לי, הייתי זקוקה לחיבוק יותר מהן)
    עברנו את זה במינימום צלקות נפשיות.
    אני מקווה.
    ועכשיו אני פה, עם כוס קפה, וחיוך.
    לא להאמין הא?

    שיהיה שקט. מגיע לנו קצת!

    • הגב יולי 10, 2014

      אפרת יפה

      יו כמה שאת נשמעת גיבורה. יו יו יו. חיבוק חזק גם ממני. אשתדל לשמור על שקט, לפחות כאן :)

  • הגב יולי 9, 2014

    שיר

    גרה בדרום, עד לא מזמן ירושלמית נצחית, ולא מבינה איך זה? איך זה שעדיין לא הגלידו הפצעים מאוטובוסים מתפוצצים, וכבר עובר הפחד הלאה לדור הבא, אל ילדיי הקטנים. אתמול בערב ישבנו בגינת ביתנו, הרבה ירוק, ופריחה משגעת, ודשא חדש ששתלנו לכבוד הקיץ ובטרם מגיעה השמיטה. מעל הבית החדש שלנו, שבנינו ועיצבנו עם הרבה חלומות יפים, השמיים ניצנצו בכוכבים. ואז הואר הרקיע באור בוהק וחזק של רקטות, השקט וההרמוניה התנפצו והמציאות היכתה. נוף מרהיב, בריזה של קיץ, חממות של פרחים וחופים מדהימים, ורעש רקע של אזעקות. שילוב בלתי אפשרי, כמו בלוג לייפסטייל ביום מלחמה. אלו הם חיינו פה.

    • הגב יולי 10, 2014

      אפרת יפה

      נשמע כל כך יפה אצלכם וכל כך הזוי. הדואליות הזו מהממת נכון? כמו שני פנסים מסנוורים ישר לתוך העיניים.
      תחזיקו מעמד ונתפלל לשקט סוף סוף.

  • הגב יולי 9, 2014

    לימור

    חייבים קצת אסקפיזם…..

  • הגב יולי 9, 2014

    רחל

    כנראה שאין גבול לאסטטיקה….

    • הגב יולי 10, 2014

      אפרת יפה

      זאת אמירה שנונה שהיא בעצם מאד עמוקה…
      מעלה בי מחשבות על תרבויות ועיצוב, ותהיה אודות סגנונות עיצוב שהם חוצי גבולות לעומת סגנונות מקומיים שמתחברים רק לטריטוריה שלהם… נקודות למחשבה.

  • הגב יולי 9, 2014

    ורד

    פוסט מקסים. רגיש ומתובל טוב
    מאחלת לך רק טוב תמיד
    ותמשיכי מצוינת !

  • פוסט מקסים!!!
    חבל שזו המציאות המקומית, אבל השימוש בה כניגוד מול האסתטיקה האינסופית הזו היא לא פחות מגאונית!
    בתקווה לימים שקטים (:

  • הגב יולי 16, 2014

    רחליש

    תודה על האתנחתא…
    מגניב הבלוג הזה שמצאת… נראה שהוא המקבילה שלך ב…?

  • הגב יולי 24, 2014

    מזי פלד

    עכשיו אני גם מאוהבת.. תודה על כל היופי הזה!!

  • הגב אוגוסט 3, 2014

    תכלת

    גרמת לי לדמעות בעיניים והרחבת הלב, בכך שאנחנו עם אחד. ובביחד הגדול הזה אין מי שיכול לנו.
    הפוסט עמוק, חודר, מדויק ונוגע. תודה.

  • הגב אוגוסט 7, 2014

    חתולי8

    אהובה שלי,
    איך פיספסתי את הפוסט המהמם הזה….
    התמונות משגעות ואני תכף הולכת להציץ בבלוג החדש ההוא.
    ולגבי "האם גם אתם מרגישים תלושים", אז התשובה שלי היא:לא. אני לא מרגישה תלושה. להפך. בימי המלחמה (שאני מקווה שכבר מאחורינו) הרגשתי הכי מחוברת! רציתי לתרום ולעזור, עשיתי כל מיני דברים שעל חלקם כתבתי בבלוג שלי. העם המטורף הזה זורם לי בעורקים. ולמרות שלפעמים בא לי לעזוב הכל ולעוף מכאן, הרי שדוקא בעיתות מלחמה אני הכי ישראלית שיש.
    אוהבת אותך מאד ומחכה כבר לתת לך איזה חיבוק שאינו וירטואלי.
    קחי בינתיים כמה וירטואליים.
    ובואי לבלוג שלי. מזמן לא ביקרת אצלי :)
    ♥ מתה על הבלוג שלך, וכנראה שגם עליך!

השארת תגובה