יופי לי, כי התאהבתי בבלוג חדש.
ונתעלם באגרסיביות מהעובדה, שתוך כדי חרישתו תלשתי ממיטותיהם שני ערים ושני ישנים ורצתי יחפה למקלט.
ונתעלם מהעובדה שאחד מהם יצא סהרורי מהמקלט ובכה ליד דלת הבית, ולקחו לי 59 שניות ארוכות מדי כדי לגלות את זה.
ונתעלם מהעובדה שהיינו במקלט 3 אמהות עם ממוצע של 3 ילדים לכל אחת, ובעל בחו"ל (לכל אחת).
ונתעלם מהעובדה שהארץ הזו מטורפת.
ונתעלם.
ונחזור לדברים הנחמדים.
מיינד ד'ה גאפ.
גם אתם מרגישים תלושים?
אני מרפרפת בין תמונות של דובדבנים ופטל, פיקניקים מלוטפים, שמש מחייכת, ירוק עד פלסטיקי, אמהות מחייכות, ילדים לבנבני שיער… וכל מה שבא לי זה לייצר קולאז' של קוצים.
הכל אצלנו חם מדי. ודוקר מדי. ומבולבל מדי. והכל קורה מהר מדי. הלו, מה הולך פה, אניבודי הום? מה זה הפער הקיומי הזה?
אני יודעת שבאתם לכאן כדי לברוח. כדי להנצל מהחדשות ומהחם האכזרי. כדי לנחם קצת את העיניים ואת הלב. ואני מצטערת שאני קצת מערבבת רשויות היום, אבל קשה לי פתאום לנתק לחלוטין את החבל הדק מדי הזה, שבין האמיתי לוירטואלי.
אני מוותרת לעצמי, מניחה להם להתכתב. ובשעטנז בלתי אפשרי, לנהל דו שיח עקר בין תמונות ומילים.
אז סיכמנו על אסקפיזם, בסדר. ולא תהיה כאן התבכיינות היום, לא חום, ולא קוצים.
קצת שחור-לבן, קצת צבעוניות שמחה וקריספית, בית שרוצים לשדוד, אוכל שנראה טוב ובלוג שמתמכרים אליו מעתה ועד עולם. סגור.
מיינד ד'ה גאפ.
כל התמונות מתוך הבלוג Nicest things
Lital Mordechai
בדיוק מה שהייתי צריכה :)
חיבוקקקקקקקקקק
אפרת יפה
חיבוק בחזרה! XXX
אלה
מקווה שהטירוף הזה שמשתלט על המדינה שלנו ירגע במהרה וכנראה שבאמת "הגיעו מים עד נפש" -אם המצב ,חדר לפה -אי של יופי ורוגע….
מה זה התמונות החתיכיות האלה ?הולכת להכיר את הבלוג מקרוב :-)
אפרת יפה
צודקת. היה רגע של יאוש אתמול בלילה/היום בבוקר, אבל חזרנו לעצמנו ומעתה רק יופי מובטח :)
לכי לכי זה בלוג מהמם.
טליה
נתעלם.
קשה….
אפרת יפה
כן זהו. מחזל"שים :)
אורית
כנראה שאין דרך אחרת.. שתחזור השגרה במהרה ונעסוק רק בדברים יפים ומרחיבי לב.
אביבית
באתי לכאן כי פשוט יפה פה.
שתחזור כבר השיגרה…
אפרת יפה
נחזיר אותה. נחזיר את השגרה לליבנו, והשאר יבוא מעצמו. כבר התחלתי ליישם.
perry
אמן!! לכל המשאלות.
אפרת יפה
תודה פרי. כמו שאומרים הילדים שלי "אמן ואמן הלוואי ויתגשם" :)
תמר
איזה יופי. כיף שיש לאן לברוח.
יאללה, עשית לי חשק לצאת סוף סוף מהחדשות ולהתחיל לחיות קצת.
אפרת יפה
לצאת מהחדשות זאת סתם עיצה טובה. יצאתי משם ב 1995 בערך, ומאז לא שבתי.
בחודש האחרון עם זאת הצצתי קצת יותר מדי וזה לא עושה טוב לאף אחד. יאללה חוזרים לפינטרסט.
אילנה סלזנב
איזה יופי
אפרת יפה
:)
לימורוש
אז כן. באתי לפה כדי לברוח…
הרחק מהחדשות (כמה אפשר לדבר על אותו הדבר?)
הלחץ הזה הורג אותי. מציף פחדים ישנים. למרות שהייתי גיבורה! לקחתי את זה ב"קול". גם כשהבעלול התקשר באמצע מסע קניית ילקוטים ודיווח מהמקלט בתל אביב, ולקח לי שנייה להבין שאם בתל-אביב אז בטח גם כאן.. לא? לאסוף ארבעה לרכב בפחות מעשר דקות זה שיא גינס! (פניתי אליהם, טרם קיבלתי תשובה) להגיע הביתה כשהרגל סוחטת את דוושת הגז , ואז… לא אזעקה ולא נעליים, פיצוץ מחריד. מרעיד קירות , כזה חזק שקירות הלב לא עמדו בפניו. ואז התעשטות והפיכת המצב למסיבת פיז'מות בממ"ד, עם סרט, וחיבוקים מאמא. (תאמיני לי, הייתי זקוקה לחיבוק יותר מהן)
עברנו את זה במינימום צלקות נפשיות.
אני מקווה.
ועכשיו אני פה, עם כוס קפה, וחיוך.
לא להאמין הא?
שיהיה שקט. מגיע לנו קצת!
אפרת יפה
יו כמה שאת נשמעת גיבורה. יו יו יו. חיבוק חזק גם ממני. אשתדל לשמור על שקט, לפחות כאן :)
שיר
גרה בדרום, עד לא מזמן ירושלמית נצחית, ולא מבינה איך זה? איך זה שעדיין לא הגלידו הפצעים מאוטובוסים מתפוצצים, וכבר עובר הפחד הלאה לדור הבא, אל ילדיי הקטנים. אתמול בערב ישבנו בגינת ביתנו, הרבה ירוק, ופריחה משגעת, ודשא חדש ששתלנו לכבוד הקיץ ובטרם מגיעה השמיטה. מעל הבית החדש שלנו, שבנינו ועיצבנו עם הרבה חלומות יפים, השמיים ניצנצו בכוכבים. ואז הואר הרקיע באור בוהק וחזק של רקטות, השקט וההרמוניה התנפצו והמציאות היכתה. נוף מרהיב, בריזה של קיץ, חממות של פרחים וחופים מדהימים, ורעש רקע של אזעקות. שילוב בלתי אפשרי, כמו בלוג לייפסטייל ביום מלחמה. אלו הם חיינו פה.
אפרת יפה
נשמע כל כך יפה אצלכם וכל כך הזוי. הדואליות הזו מהממת נכון? כמו שני פנסים מסנוורים ישר לתוך העיניים.
תחזיקו מעמד ונתפלל לשקט סוף סוף.
לימור
חייבים קצת אסקפיזם…..
אפרת יפה
טוב בסדר תקבלי. הבטחתי.
:)
רחל
כנראה שאין גבול לאסטטיקה….
אפרת יפה
זאת אמירה שנונה שהיא בעצם מאד עמוקה…
מעלה בי מחשבות על תרבויות ועיצוב, ותהיה אודות סגנונות עיצוב שהם חוצי גבולות לעומת סגנונות מקומיים שמתחברים רק לטריטוריה שלהם… נקודות למחשבה.
ורד
פוסט מקסים. רגיש ומתובל טוב
מאחלת לך רק טוב תמיד
ותמשיכי מצוינת !
אפרת יפה
תודה ורד. תודה שהקשבת ואהבת :)
תמי פמפנל שנקר
פוסט מקסים!!!
חבל שזו המציאות המקומית, אבל השימוש בה כניגוד מול האסתטיקה האינסופית הזו היא לא פחות מגאונית!
בתקווה לימים שקטים (:
רחליש
תודה על האתנחתא…
מגניב הבלוג הזה שמצאת… נראה שהוא המקבילה שלך ב…?
אפרת יפה
משהו כזה :)
מזי פלד
עכשיו אני גם מאוהבת.. תודה על כל היופי הזה!!
אפרת יפה
:) תודה מזי.
תכלת
גרמת לי לדמעות בעיניים והרחבת הלב, בכך שאנחנו עם אחד. ובביחד הגדול הזה אין מי שיכול לנו.
הפוסט עמוק, חודר, מדויק ונוגע. תודה.
חתולי8
אהובה שלי,
איך פיספסתי את הפוסט המהמם הזה….
התמונות משגעות ואני תכף הולכת להציץ בבלוג החדש ההוא.
ולגבי "האם גם אתם מרגישים תלושים", אז התשובה שלי היא:לא. אני לא מרגישה תלושה. להפך. בימי המלחמה (שאני מקווה שכבר מאחורינו) הרגשתי הכי מחוברת! רציתי לתרום ולעזור, עשיתי כל מיני דברים שעל חלקם כתבתי בבלוג שלי. העם המטורף הזה זורם לי בעורקים. ולמרות שלפעמים בא לי לעזוב הכל ולעוף מכאן, הרי שדוקא בעיתות מלחמה אני הכי ישראלית שיש.
אוהבת אותך מאד ומחכה כבר לתת לך איזה חיבוק שאינו וירטואלי.
קחי בינתיים כמה וירטואליים.
ובואי לבלוג שלי. מזמן לא ביקרת אצלי :)
♥ מתה על הבלוג שלך, וכנראה שגם עליך!