אני מקנאה באמהות האלה, המאורגנות.
הן מתכננות חופשות משפחתיות 8 חודשים מראש (והמחירים בהתאם…) הן קונות מתנות סופי שנה חודש מראש (והשלווה בהתאם…), והן יודעות ביום ראשון מה יאכלו לארוחת ערב ביום רביעי (והמקרר בהתאם…).
אין מה לומר, החיים נוחים בהרבה כשאת מאורגנת.
אבל אני לא.
האבסורד הוא שזה מתבטא רק בכל הקשור לבית ולמשפחה. מעין אי-מאורגנות סובייקטיבית כזאת. כאן זו תמיד אקרובטיקה מרהיבת עין, שמותירה אותי בסחרור רב חושי, רגשות אשם מוסוות בהרבה אדרנלין וסיפוק, וילדים/בעל שנעים על הטווח הסוער שבין מייללים ולחוצים ובין מרוצים וזחוחים- וכל זה בתוך שעה קלה (?) אחת.
אחר כך בסיום הטקס, פוגשות אותי אי אילו אמהות בחניה, ומביעות בהשתאות את התפעלותן מרמת ההשקעה והמעורבות שלי בחיי ילדי. בעוד אני מעכלת את המסר ומנסה לחפש את העוקץ שאולי טמון בו, הן מתפתלות בנסיונות מורכבים לשלוף ממני מידע סודי באשר למקורות המתנה או הכיבוד.
אז זהו, שזה הכל עניין של פונקציה קטנה מאד. ואני חושפת אותה כאן בפה מלא.
הפונקציה הסודית שלי היא:
מתנה/כיבוד=מה שיש בבית כפול שאריות מהפקות קודמות בריבוע*
*אפקט ה"בריבוע" נגרם הודות לתוספות של אמצעי יצירה ואריזה מרשימים
אז ביום ראשון זה הכה בנו שוב. מתנות סופשנה.
על הסט:
שעון מורה על השעה 16:00.
ילדה בת 9 על סף יללות אכזבה, וכפסע בינה לבין הטחות כואבות באימה הלוזרית הסדרתית.
חברות זמינות ברדיוס- אין.
מתנות זמינות ברדיוס- אין.
זמן ללכת לקניות- אין.
המשימה:
לרקוח מתנות סופשנה לחברות הכתה- ממה שיש, בזמן שיש.
מה שיש:
הולכים וסורקים ברנטגן את ארונות המטבח, במקביל לארונות האוצרות שלי, שמכילים חומרי יצירה ועיטוף רבי חן. הארונות הללו ידועים במשפחה כנחלתי הבלעדית והם שורדים את תלאות הזמן הודות לשני כלבי רוטוויילר וירטואלים חושפי שיניים.
משהו טעים למילוי
כמה חבילות של מיני מרשמלו שנותרו מעוגת יום הולדת האחרונה. הילדים טוענים שיש להם טעם של סבון, לא נורא הן פסטליות, נדירות וחתיכיות ביותר. בנות ה-9 ימותו עליהן.
(שכחתי לצלם חבילה לפני שזרקתי, הן מיובאות מארה"ב- אני קונה אותן בביג דיל.)
צנצנות
צנצנות זכוכית שטופות ומקולפות תווית (של ריבה, גרבר, דבש ושאר טובין…) מזל שאת התחזוקה השוטפת וקילוף התווית אני עורכת מדי פעם במפגש השבועי של צנצנות אנונימיות, אז חסכנו זמן יקר.
מדבקות וחומרי יצירה מסוג אינסטנט
מדבקות בדיגומים משובבי נפש (היו לי את אלה של NEE-YAR) אפשר גם וואשי טייפס.
סט חותמות ABC (של NEE-YAR) – הסט תמיד מוצא את עצמו יעיל להוספת ניחוח של עבודת יד מושקעת באפס זמן.
מחברת מדבקות של מיקוש ששמרתי לעת רצון. הנה היא הגיעה. אני משכנעת את עצמי שזה שווה את זה.
חוטי קשירה/סרטים צבעוניים/תגיות נחמדות= בונוס.
בכלל קישוטי אריזה בכמות מסחרית וואשי טייפס בשלל דגמים וגוונים זה משהו שחייב להיות לכן בפק"ל, הם מחוללי נפלאות.
בערב, השכבנו לישון באהבה רבה 30 צנצנות פסטליות בקופסת קרטון, ובת 9 אחת בחיוך זחוח.
התיישבתי מותשת וגלגלתי בראשי את מאורעות אחר הצהרים. באקט אמיץ ובלתי מתפשר פלחתי את נשמתי בסריקות רציונליות לפענוח הקוד ההתנהגותי המטריד שלי. הרי היו כבר מקרים שניסיתי בכח להיות מאורגנת. אך משום מה הפרוייקט אז לא יצאה לפועל. מרב ארגון הלכתי לאיבוד.
עליתי על זה.
אני מכורה לאתגר שבאלתור. תלויה במגבלות הנעימות שהוא מציב לי. זה החומרים שיש לך ביד, וזה הזמן שעומד לרשותך. אז עושים. בלי להתפזר. ועושים את זה בגדול. אם אין לאן להתפזר- אפשר רק להצליח.
אני עדיין מקנאה באמהות האלה, המאורגנות.
והן מקנאות בי.
סוף טוב.
לפינת ה-גם-אני-רוצה-אז-איפה-משיגים-בארץ:
מחברת מדבקות של מיקוש
מארזי מדבקות מדוגמות NEE-YAR
סט חותמות ABC ליצירה NEE-YAR
תגיות נייר NEE-YAR (מגיעות עם חוטי שפגט חתוכים בגודל מתאים)
מיני מרשמלוס רשת חנויות ביג דיל
צנצנות זכוכית קטנות – אוסף פרטי
חתולי8
בפעם הבאה שאת כותבת עלי, תודיעי לי…..
נו מה…אם אין דד ליין מעבר לפינה אני לא מזיזה את הת….
נשיקות♥
והמדבקות של מיקוש הורסות. אני בכל יום מלטפת את הסםר ומתקמצנת רצח….
אפרת יפה
חחחחחחח
מעין
היוש,
אילתור גאוני!
שאלה – איך את מורידה את התוויות מהצנצות בצורה יפה, שלא ישארו שריטות על הצנצנת?
תודוש =)
אפרת יפה
חחח.. משרה במים חמים עם סבון למשך כחצי שעה ואז מקרצפת עם סקוטש ברייט. יוצא ללא רבב :)
אורית
מהממת, כרגיל!!
(מזדהה עם כל מילה…)
אפרת יפה
תודה אורית :) באמת?? גם את מאלה?….
נעמה
אכן אני מהסוג של קונה מראש, עורכת מראש כפי שכתבת בתחילת הכתבה המתוקה.
אבל מה? בגלל שהכל מראש הייתי רוצה קצת לדעת לאלתר…
יש לך גם סדנא כזו?
☺
נעמה
אפרת יפה
אז אני מקנאה בך! :)
סדנה שמה? אני באה אליך בהפתעה, חופרת לך בארונות ונותנת לך שעתיים לביצוע משימה שמורכבת ממה שמצאתי שם?
אם את מאורגנת זה לא יהיה מי יודע מה אתגר, בטח את מאובזרת כבר בהכל ;)
אולי אם זו יכולת שהיית רוצה לרכוש, הרעיון הוא ליצור לעצמך אתגרים לאלתור בצורה מאורגנת. הפוך על הפוך כזה.
להגיד לעצמך אני מוציאה 3 מוצרים שיש לי בבית ומרכיבה מהם XYZ עוד היום. בלי להשאיר פינות פתוחות לדברים שצריך לקנות/להוסיף.
האמת, אני מתה לראות מה יצא לך מזה. תשלחי לי לראות!!
אורה
מקסימה!!!
איזה מזל שיש את הבלוג שלך…
ככה אני יודעת שאני לא המשונה היחידה…:)
אפרת יפה
אין כמוך אורה. עוד משהו קטן במשותף לחבילה…
ליאת בלזר
תותחית על!! אין דברים כאלה…
וכל המחשבות והקנאה ב"מאורגנות"? כאילו היית זבוב על הקיר שלי…
נשיקות
אפרת יפה
מה??? את לא מהמאורגנות האלה שאני מקנאה בהן? הכל אצלך כל כך מאורגן!
אורה
תשמעי אפרת, הפוסט הזה שימח אותי כל כך!
באמת תמיד הרגשתי קצת לבד עם התזזיתיות והסופר רעיוניות שלי…:)
ופתאום גיליתי פה עוד נשים מתוקות…(כולל אותך כמובן!)
ועוד כמה "הפתעות" קשב ריכוז :)
אורה
אה, ועוד משהו, אני חייבת להיות מאורגנת ב"מבחוץ", כדי לאזן את מה שמתחולל לו ב"פנים"…:)
אפרת יפה
זהו. עכשיו הסברת אותי לעצמי. תודה! :*
אלה
צנצנות מהממות !!
לא יודעת איך זה אצלך , אבל אני חושדת -שלי יש הפרעות קשב וריכוז ולצערי רק הדד ליין מזיז אותי …וכן כולי מלאת קנאה במתוקתקות ,שהכל מאורגן מראש אצלם וכמה שאני מחליטה שאת הפרויקט הזה אני אסיים מראש ובנחת ,זה לא עוזר , אני יכולה להתחיל בנחת אבל לסיים רק עם האנדרנלין של הדד ליין.
אבל יש יתרונות… ככה יש לי זמן לקרוא ספרים , ככה אני מאלתרת ומוציאה יצירתיות מעצמי ;-) .
ובכלל יש לי תחושה שהרבה אנשים יצירתיים , הם "מאותגרי קשב וריכוז". אולי הגיע הזמן לערוך סקר שמברר את זה…
תודה על פוסט מהמם !
אפרת יפה
מאד נכון. מאד מאד נכון. יש לנו הרבה הפרעות קשב וריכוז במשפחה ואני רואה את מה שאת אומרת. כולל היצירתיות המדהימה שלהם, והעשייה…
לי אין את התרוץ הזה. אני בעלת ריכוזיות רבה ביותר בהרבה תחומים.
אבל אני מאד מסכימה ועשית לי על הדרך הרגשה טובה ואופטימית לגבי הקשב-ריכוזית היצירתית שלי שהודות לה נולד הפוסט הזה…
אביבית
חשבתי שרק אצלי זה ככה… :)
אפרת יפה
גם אני חשבתי… :)
Shirano
מזדהה כ"כ…
לא יודעת אם מתוך רצון אמיתי באתגר, או המוכנות להיענות לו כשהוא מגיע…
אני מהדחייניות, ובסופו של דבר, התוצרים מצליחים להוכיח את עצמם.
מבינה את התחושה הדואלית שבתסכול והאשמה שלא היית מוכנה עם הדברים מראש, והגאווה וההנאה כשיש לך תוצרים מקסימים שרקחת בעצמך בזמן קצר.
אפרת יפה
כן שירן, הגדרת מדוייק מאד את הדואליות שאני חשה.
לגבי האתגר- אני חושבת שאני אוהבת לא את האתגר עצמו, אלא את הגבולות שלו.
זה מכריח להתמקד כאשר הראש מעופף מאינספור רעיונות ולרדת לרמת ביצוע של כאן ועכשיו.
מל
קשה לי שאתן מנסות לשייך בין אופי דחייני ומאלתר, לבין רצון מכוון להשאיר דברים לרגע האחרון.
האופי הדחייני, ואוטומטית גם המאלתר – נובע בד"כ מקושי בהתארגנות ותכנון, בד"כ גם לקיחת חיים באיזי, ועוד המון סיבות…
זה לא שאנחנו כאילו "נהנות" מהאנדרנלין של הרגע האחרון וכו'
ולכן דוחות דברים…
מקווה שהבנתן..
cc
ברור שרב היצירתיות הן עם הפרעת קשב וריכוז . ככל שאת יותר יצירתית ההפרעה קשה יותר. =)
מיותר לציין שכיף לקרוא את הפוסט הזה
אפרת יפה
:)))
רקבשמחה
זאת אני, אבל בול!!!
ויצא לך כל כך יפה בסוף…
צנצנות מעלפות!! רעיון מקסים…
אפרת יפה
אז את משלנו :)
תודה כיף לי שאהבת מה שיצא בסוף…
גלי
אני באמצע.
מסתכלת בהשתאות באלה שבפברואר יודעות לאן ייסעו באוגוסט, ומנסה לעיתים אבל לא מצליחה להיות כמוהן.
אני מהמתארגנות בחלקים… חושבת על המתנות מראש, קונה את המצרכים בחלקים לאורך החודשיים האחרונים של השנה אבל מכינה תמיד בלילה האחרון לפני…
שעטנז שכמותי.
:)
MoranSha
אני איפשהו באמצע.. שמרתי מראש קופסאות קטנות של נוטרילון למען פסח, בשביל מתנות למשפחה, כי אפשר לעשות דברים ממש מקסימים עם קופסאות "שימורים" כסופות כאלה – אז רעיון כללי יש, אבל את מה שייכנס לתוך הקופסאות והקישוט שלהן, זה כבר ייעשה בדקה ה-90… (את מוזמנת להציע רעיונות, או לכתוב פוסט או לבוא אליי הביתה ולעשות במקומי, יש המון חומרים ;)
אפרת יפה
או הו אני מתרשמת עמוקות :)
אליסה
האם צבעת את המכסים? אם כן באיזה סוג\צבע? תודה
אפרת יפה
צבע אקרילי רגיל של מרתה סטיוארט