איך נראה הרגע הזה שבין הזיה למציאות? איך מתגשמות האובססיות, הפראנויות ותחומי העניין שלנו לכדי אובייקט מוחשי, חומרי?
צלמת צרפתיה צעירה בשם Cerise Doucede ביקשה ליצור פנטזיה שכזו ולהקימה לחיים. היא בונה סט מושלם ומורכב בעבודת נמלים קפדנית ואז מצלמת את התוצאה המהפנטת. לא, זו אינה עבודת פוטושופ, האלמנטים יוצרו ונתלו בחוטים דקים אחד לאחד בידי דוסו ועוזריה.
דוסו לוכדת את הגיבור כשהוא אפוף במחשבותיו ובדמיונותיו, אולם אלה האחרונים לובשים חיים והופכים מוחשים מאי פעם, ממלאים את התודעה ואת המציאות, משאירים רושם על המקום והזמן.
"הנושא של חלומות וחלומות בהקיץ מרתק אותי," כותבת דוסו, "אני משתעשעת בכך שאני מעלה בדמיוני את מחשבותיהם של האנשים החולפים מולי ברחוב…"
דוסו החלה בסגנון הצילום הזה ב 2011 ומאז היא ממשיכה ומפתחת אותו. היא זכתה בתחרויות ובמענקים ואף הציגה את עבודתה בגלריות. יש בעבודתה שילוב מרתק בין דמיון מפותח של מושא מופשט, לריאליזם בו הוא מוצג לצופה.
"אבי היה אספן של מכוניות סיטרואן," מספרת דוסו, אך טבעי בשבילי היה להקים את האובססיה הזו לחיים."
העבודה מציגה הזיות בעלות אופי יומיומי ורגיל. ניסיתי לחשוב על מילה עברית הולמת לרגע שכזה (המילה "הזיה" היא בעלת אופי כבד יותר) וחשבתי על "ריחוף". אותה שניה בה אנו מניחים לעצמנו לאבד אחיזה מוחלטת במציאות ולהסחף לרגע קל אחר מחשבה, דמיון או אובססיה. "התצוגה שאני בונה מייצגת את המחשבות הללו- את הדמיון, וצילומם- זו הדרך שלי ללכוד תנועה בעזרת תמונת סטיל קפואה," אומרת דוסו.
בתערוכת המשך שהיא קוראת לה "יומיומי" ממשיכה דוסו את המחשת האובססיות שלנו, בהתאמה למקצועות בם בחנו לעסוק.
"בעבורי רגעי המתנה או צפיה- רגעים של שעמום מונוטוניים הם כר פורה ופרודוקטיבי מאד," היא אומרת. "הם מעוררים בי הרבה השראה."
"הפנטזיה שאני מציגה בתמונותי טמונה בעבודה שאני מראה משהו שבדרך כלל אינו נראה לעין, משהו שכולנו חשים ומתמודדים איתו בדרך זו או אחרת."
בתערוכה אחרת, מעניינת לא פחות, שהיא קוראת לה "ברק אחר", מציגה דוסו אלמנטים פשוטים כמו ברגים בחלל העבודה הטבעי שלהם, כשהם מרחפים באוויר. בעזרת הסתכלות אחרת הם הופכים בעיני המתבונן לסוג של תכשיט.
"עבודתי זו דומה לאלכימאי, בכך שהיא הופכת את היומיום הפשוט לשירה." אומרת דוסו.
מאחורי הקלעים של צילומי "ברק אחר":
לפורטפוליו של Cerise Doucede
חמוטל
מ-ד-ה-י-ם!
משהו בתחושה של כשאתה חושב משהו אתה בתוך המחשבה כולך,
ונדמה לך שכל המחשבה מלאה רק בזה.
מזכיר לי את ר' נחמן.
בא לי לחשוב על זה קדימה- וליצור
מה קורה עם האובייקטים שנוצרו במחשבה, האם הם קפאו או מחליפים צורה?
עד כאן התפלספות (:
פורשת לישון על זה…
אפרת יפה
ואם נמשיך בקו של רבי נחמן, אז זה עובד גם להיפך: אנחנו יכולים ליצור מקום חדש, אחר וטוב יותר לעצמנו בעזרת מחשבות. ובאלגוריה של דוסו: למלא את החלל שמקיף אותנו בדברים שעושים לנו טוב.
אני אוהבת את המחשבה על האלמנטים שנוצרו במחשבה וקפאו והונצחו. המחשבה היהודית מלאה בזה. פתאום זה מובן וברור לי פי כמה כשאני מסתכלת בצילומים הללו. מזכיר לי סיפור קצר של ג'ואן הריס שלא יוצא לי מהראש, על סופר שמגיע לעיירה קטנה ובו כל חצאי הגיבורים והמקומות שהוא אף פעם לא סיים לכתוב. זה היה סיוט מהלך בשבילו, ונקודה חריפה למחשבה בשבילי על כך שמחשבה ודמיון יוצרים מציאות אמיתית באיזה מקום- גם אם אנחנו לא רואים את זה.
חמוטל
לגמרי
מחשבה יוצרת מציאות!
שרי
מטורף. כמה שזה מדהים
אלה
תודה על השיתוף . הכי אהבתי את התמונה בחוץ עם הסירות הצבעוניות והבלונים הכחולים.
ובכל זאת , מזל שאנחנו לא קוראים מחשבות….
רוית
וואו!
רקבשמחה
וואו, מדהים!!!
תודה אפרת :)
לא יכולה שלא לחשוב במה אני מוקפת ומה מסתחרר סביבי…
רחלי
חלומי כל כך!!
במיוחד הראשון!
הו, זה מוצלח!!
תודה אפרת. אני ממש נהנית מהבלוג שלך:):)
אור
זה כל כך יפה! תודה על השיתוף.
מדהים איך תמונה אחת יכולה לספר סיפור שלם. והכי חשוב, יכולה לגרום לך לחייך :)
יעל
עושה חשק לחלום, והרבה!
MALY
תודה אפרת
חתולי8
וואוו!!!
זה מדהים! זה מרגש! זה נהדר!
ומבחינתי, הגברת עם התפוחים לוקחת…..
אגב, מה עם הספרים של ירושלים?
גלית
מדהים! תודה על פוסט יפהפה
שיר
מעניין וכל כך יפה.
נחמד להשתעשע במחשבה מה קורה כשבפריים יש כמה אנשים, ולכל אחד מחשבות משלו. מה יחסי הגומלין בין מחשבות של אנשים שונים? למשל, האם מחשבותיהם של זוג אוהבים מסתדרות זו עם זו?
(לדעתי, מבחינה זו, בתמונות שבהן יש שתי דמויות, היא קצת פיספסה).
ליאת בלזר
זה מדהים ביופיו.גם הרעיון וגם הצילום!
חושבת בעניין זה על הפרעות הקשב שלי…כמה דברים היו מתעופפים באויר בו זמנית..טירוף.
התפוחים הכי עשו לי את זה, אגב.אולי בגלל שאני סתם רעבה :)
תודה על השיתוף המופלא.כרגיל