משהו קטן וטוב

פגשתי אותה קצת לפני פסח בפעילות של זכרון מנחם. יפה. צעירה. מלאת חיים. מלאת כישרון. אמא. בלוגרית. סופרת.

סופרת רגעים.

ומאז היא מלווה את חיי.

אני קוראת אותה. אני חושבת עליה. היא הפכה לחלק מהחיים שלי. (אפילו שהיא לא אוהבת את זה שהיא הופכת להיות "של כולם"- אז סליחה…)

חני אומרת שאם נהיה טובים וסבלנים יותר לילדינו, אחרי שקראנו אותה. די לה.

אני משתדלת, חני. משתדלת.

כדי להבין את הסיפור המיוחד הזה, את האשה המדהימה הזאת, תעצרו עכשיו הכל ותקראו את הראיון שהתפרסם עם ההוצאה לאור של ספרה, בערב חג הפסח. אל תשכחו לחזור.

moving on clip

בתזמון מדוייק, שלחה לי קוראת יקרה (תודה שירלי!) קליפ מוזיקלי חודר לשיר MOVING ON של להקת JAMES הבריטית. הבמאי והפזמונאי איינלי הנדרסון יצר דמויות ארוגות חוט צהוב ומצולמות בסטופ מושן, בעזרתן מספר הקליפ בעדנה רוויית כאב ואין אונים את סיפור האבדן, החיים והמוות.

אז בצעד מעט יוצא דופן, יצרתי עצומה.  עצומה לחיים ערכיים. כדי להראות לו שם למעלה, שאנחנו רוצות אותה בחיים. כי כן, חני מאמינה שאם היא מהווה לנו השראה למעשים טובים ולצמיחה אישית- יש לחיים שלה יותר משמעות, ויש לזה – עד כמה שזה נשמע לא הגיוני – כח קוסמי להשאיר אותה כאן.

moving on

אני מצרפת כאן קובץ אקסל משותף. כתבתי בו את ההחלטה הטובה שלי, שתהיה לזכותה של חני לבריאות ולחיים.

ועכשיו תורך.

אל תתביישי, אנחנו בכל מקרה לא נדע אף פעם מי את. רק שורה קטנה בקובץ אקסל. מן סוג של הוכחה שתחזק את חני. שתחייב אותך. כתבי שם פרטי או כינוי, אפילו ספרה, ותארי את הקבלה הטובה שלך.

משהו קטן. פיצי. זעיר.

משהו שתוכלי לעמוד בו. משהו שילווה אותך מעכשיו לכל החיים ויתן להם ערך עמוק יותר.

אז קדימה!

עצומת מעשים טובים

37 תגובות

  • הגב מאי 25, 2014

    Lital Mordechai

    יש פוסטים שהשקט הוא התגובה הכי טובה שאני יכולה לתת..
    זה אחד מהפוסטים האלו.
    תודה לכן :)

  • הגב מאי 25, 2014

    חמוטל

    חוטים של דמעות

  • הגב מאי 26, 2014

    רותם

    יושבת בבית מתבאסת שאני מפסידה עוד יום עבודה כי הקטנה לא מרגישה טוב.. מוצאת את עצמי יושבת ודומעת. תודה על הפרופורציות. זה מהדהד בי מקווה שזה ישאר גם כשהבנות יחזרו הביתה ואהיה סבלנית יותר.. תודה זה היה פוסט מאוד לא צפוי ובדיוק במקום

    • הגב מאי 26, 2014

      אפרת יפה

      סורי על ה"לא צפוי" הבנתי שהוא היה הפתעה קשה להרבה מכן, ושלא מספיק הכנתי לקראתו.
      מצטרפת אליך לתפילה לפרופורציות!

  • הגב מאי 26, 2014

    תמר

    רעיון פשוט מקסים.
    הוספתי משלי ומקווה שאעמוד במה שכתבתי.
    הסרטון צמרר וריגש אותי עד דמעות.
    מי ייתן וכבר יימצא פתרון לסבל הנוראי הזה.

    • הגב מאי 26, 2014

      אפרת יפה

      תודה שלקחת חלק תמר!
      גם אם ננסה לעמוד בהחלטות שלנו, ולא בהכרח נצליח בהם כל יום/בתדירות שקבענו, הן עדיין תגרומנה לנו לחיות בפרופורציות אחרות. ולזה כיוונתי.
      כלומר, המטרה כאן היא להכניס למודעות ולנסות, לא בהכרח להצליח.

  • הגב מאי 26, 2014

    שיר

    צמר מצמרר . קרוס-סטיצ' ישר בלב.

  • הגב מאי 26, 2014

    אביבית

    תודה. קצת פרופורציות לא יזיקו לנו…
    כמובן שהוספתי משלי.
    יישר כח ענק!

  • *אנחה*. לא עוד.
    הוספתי שורה.

  • הגב מאי 26, 2014

    מיכל

    מרגש עד כאב.
    הקליפ, הסיפור, חני, את, החיים, הפרידה, המחווה, המוות.
    עד כאב.

  • הגב מאי 26, 2014

    אנה

    אפרת .
    מעולם לא כתבתי תגובה. ואני קוראת הרבה ברשת. וגם את הבלוג שלך. הרבה זמן. תמיד. ואוהבת ונהנת ולומדת ומקבלת השראה ומרגישה הרבה דברים. ..ומודה ושמחה..אבל מעולם לא כתבתי תגובה.
    בגלל הרבה סיבות – פחד להיחשף, מרגישה שלא יודעת לנסח מספיק טוב..מתביישת. לא יודעת..
    אף פעם לא כתבתי תגובה, זו הפעם הראשונה.
    הייתי חייבת.
    רק כדי להגיד לך – תודה.
    פשוט. הכי פשוט.
    תודה.
    זה הפוסט הכי…פשוט תודה.
    והיה משהו ב"לא צפוי" הזה..ב"הפתעה הקשה", שגם אני הרגשתי בהתחלה… שאולי מתאים ככ למה שנכתב בתוכו…שמחבר לתוכן – כי בעצם גם ככה בא. פתאום. בהפתעה. בתוך השיגרה. תוך כדי שהילדים רואים "קופיקו"…
    בתוך השיגרה פתחתי פתאום את המייל עם הבלוג ממך. ובום. הכל הפסיק.
    הכל פתאום נעצר אצלי. קראתי. בכיתי. קמתי. כתבתי שורה. לקחתי כוח ותקווה מהבטחה.
    זה ככ גאוני העצומה הזו. היא מכילה בתוכה ככ הרבה…רגשות וערכים ו…אין לי אך להסביר את זה כאן. וגם חפרתי ככ הרבה בתור אחת שלא כותבת. אולי בגלל זה לא כתבתי מעולם.
    אז רק אגיד שוב תודה.
    (וגם.. אשמח לדעת איפה אפשר לקנות את הספר. אני רוצה אותו גם לידי.).
    תודה.

    • הגב מאי 28, 2014

      אפרת יפה

      אנה את לא יודעת כמה רגשת אותי בתגובתך. בעצם התגובה ובתוכן שלה.
      אבדוק לך היכן ניתן להשיג את הספר. גם אני צריכה אותו לידי, האמת.

  • הגב מאי 27, 2014

    קרן

    משהו גדול וטוב. ממש גדול וממש טוב.
    כל כולי התכוונות ותפילה.
    מרוגשת עד עמקי נשמתי.
    תודה.

    • הגב מאי 28, 2014

      אפרת יפה

      תודה קרן.
      אתן הופכות את זה לגדול.
      וזה כל היופי.
      מסתכלת מדי שעה איך נוספת עוד שורה לעצומה.
      עוד קבלה טובה.
      וזה חזק. וטוב.

  • הגב מאי 27, 2014

    שרה

    זה חזק במיוחד!
    השילוב הזה של הסרטון ביחד עם הכתבה של חני.
    מעורר ורוצה לעשות רק טוב כל הימים.

  • הגב מאי 27, 2014

    ה

    גם אני אף פעם לא מגיבה. ועכשיו מרגישה צורך.
    אמי נפטרה ממחלת הסרטן לפני כמה חודשים.
    הסרטון הזה… כל כך מדויק ועוצמתי
    ממחיש את היפרמות החיים
    חוט אחר חוט נלקחה ממני אמי
    הלכה ונפרמה והתרוקנה
    המיטה הריקה חוט שנמשך מעלה ואני כל הזמן מושיטה יד לתפוס.

    • הגב מאי 28, 2014

      אפרת יפה

      כואבת איתך ה.
      ויש את הכאב הפרטי שלך שלא אבין לעולם.
      רק אתפלל שתקבלי את הכח. ושתקבלי הרבה הרבה חוטים חדשים לתפוס!

      • הגב יוני 11, 2014

        ה

        תודה אפרת. התגובה שלך מאוד חשובה לי.

  • הגב מאי 27, 2014

    חיה

    אין זכות גדולה יותר. מכזו עצומה.
    לראות את התלכדות הכלל עבור הפרט.
    אשרינו!
    ותודה לך אפרת על הזכות

    • הגב מאי 28, 2014

      אפרת יפה

      האין-אונים הוא הקשה מכל.
      התנחמתי בעובדה שנוכל למנף את הכאב כדי לעשות משהו.
      העיקר לא להתקע באין.
      תודה לך חיה על החיבור.

  • הגב מאי 28, 2014

    אביטל

    לצערי הרב מכירה מקרוב.
    הכל, הכל מתגמד ונכנס לפרופורציות לנוכח נשים כמו חני ואחרות כמוה.

  • הגב מאי 28, 2014

    hefts

    בוכה!!
    כזו פשטות שחודרת הכי בפנים…
    תודה!

  • הגב יוני 1, 2014

    רחל

    איזה רעיון מפעים!
    להיות טובים יותר….
    בשביל השני ובעצם זה בשבילנו….
    חני נגעה בכולנו וכולנו נוגעות בה…
    באהבה

  • הגב יוני 6, 2014

    מורן

    אני מעולם לא מגיבה.
    אבל הפוסט הזה…
    איכשהוא פיספסתי אותו, ואני קוראת אותו אחרי הפוסט שכתבת על שבועות, על רות, על הכוח של נשים מאוגדות.
    את משהו את.
    תודה שהזכרת לי. תודה שהכרת לי.
    תודה על הזכות להצטרף לתפילה המשותפת.

    • הגב יוני 9, 2014

      אפרת יפה

      אז תודה שחרגת מהרגלך מורן ואולי היתה סיבה קוסמית מיוחדת שנחשפת אל הפוסטים בסדר הפוך… :)

  • הגב אוקטובר 19, 2014

    חני "בארץ החיים"

    טוב אז רק עכשיו העזתי לקרוא קצת וברפרוף מה שכתבתן פה (את הקובץ עוד לא מרגישה מוכנה)
    רוצה להודות לכל אחת ואחת על האומץ להרגיש ולפתוח את הלב. הכי קל זה לברוח ואתן בחרתן בדרך האמיצה. הכי קל לתייג אותי כ"חולה" אבל אתן בחרתן לראות אותי אחת מכן.
    התרגשתי. אחזור לפה שוב כשיהיה בי את הכוח לקרוא יותר בעיון.
    מצרפת לכן קישור לשיר שנותן לי כוח http://www.youtube.com/watch?v=8rT-WrFO_dY

    • הגב אוקטובר 20, 2014

      אפרת יפה

      חיבוק גדול חני! ואת כל כך מיוחדת במודעות שלך איך ומתי "להכנס" לדברים.

השארת תגובה