אני רוצה שתכירו את Ali Edwards. אלי, היא יוצרת, מעצבת גרפית ובעלת כשרון מדהים לצילום. אחד הפרוייקטים העיקריים של אלי הוא שימור זיכרונות. במברשות ובעיצובים הגרפים שהיא מעצבת ומוכרת און ליין, בדוגמאות החיות שהיא מייצרת לילדיה ובטיפים שלה לצילום, שכל אחד יכול- היא נותנת לכל אמא את הכלים לתעד את החיים של הילדים שלה.
התרחשות ב off-focus דווקא זה מה שמגביר את המיקוד והעניין
לדעתי זה מדהים. כבר שנים שאני עוקבת אחרי אלי, ואני חייבת לומר שלמדתי ממנה המון בכל מה שנוגע לנקודות מבט בצילום. למרות שהיא אינה צלמת, יש לה איזו נקודת הסתכלות מיוחדת, שמצד אחד מבטאת את היומיום, הרגיל, האמיתי, ומצד שני- נותנת את הכבוד הראוי לצילום.
רגליים קטנות מטפסות
פעם ידעו לתת כבוד לתמונה. התרחצו, הסתרקו, התלבשו במיטב המחלצות… התמונות יצאו אלגנטיות ונצחיות, אבל גם קפואות מאד, ולא ממש אמיתיות. ("את רואה את הכובע הזה?! אותו השאלנו לצילום מגברת אינגריד, שיהיה אלגנטי – למי היו אז כובעים?!…")
היום בעידן האיי פון, אנחנו מצלמים הכל בזמן אמת. הכי ספונטני. הכי אמיתי. אבל משהו בטקסיות החגיגית נפגע. כן, רואים שדני קישקש על כל הרגליים שלו, אבל אי אפשר לקרוא לתמונה הזו אומנות… חבל, כי היה אפשר לעשות את זה עוצר נשימה.
נקודת מבט: מבעד לדלתות פתוחות
יותר ויותר אני מוצאת את עצמי עוקבת אחר צלמות – או סתם אמהות מוכשרות שמוצאות דרך לבטא את היומיום האמיתי הזה, בצורה שהיא גם יפה ויזואלית. אחת המלכות היא אלי. אלי עורכת לילדיה אלבומים שנקראים Week in the Life – במשך שבוע שלם היא מתעדת את הרגעים הכי "רגילים" וביחד עם אלמנטים גרפיים ועבודת יד שהיא יוצרת- היא מרכיבה אלבום שלם, שהוא קפסולת זמן.
לאור מנורת הלילה בלבד – מעביר את תחושת האמיתיות של הרגע
ושוב מבעד לדלתות פתוחות
בלגן ממעוף הציפור
פרוייקט ענקי ודי חדש שלה נקרא Project Life 2012 ובו היא מנסה לתעד את החיים עצמם. מעין ורסיה מורחבת לפרוייקט השבוע.
אני לא אומרת שתתחייבו לפרוייקטים כאלה. זה מטורף. אלי בכל זאת עושה מזה פרנסה… אבל תחטטו קצת בתמונות שלה ותבינו את מה שאני מנסה לומר לכם על נקודות מבט.
משחקים שהילד אוהב באמת
רגע חי! אפשר להרגיש עד כאן את המתח של החברים הצופים בסיימון המשחק!
נקודת מבט: גובה המצלמה אינו גובה טבעי למבוגר- איזה יופי זה עושה לתמונה
קחו את המצלמה שלכם לעיתים יותר קרובות ונסו להנציח רגעים סתמיים: צחצוח שיניים, שטיפת ידיים, רגליים קטנות מטפסות, ידיים מכינות שיעורי בית, ראש רכון על ספר מרתק, ידיים מקלידות על המחשב, פרצוף מיוזע במהלך אמון כדורגל…
הנה קצת שיעורי בית שהכנתי לכם לדוגמא:
ילד של מים – אם יש שקט, ורשרוש חשוד מהמטבח- תהיו בטוחים שהילד שוטף לי שם משהו
שונאת משקפיים – ככה זה נראה כשעושים שעורי בית בלי משקפי קריאה
גרבי כדורגל – אוי ואבוי אם הן בכביסה
חיבוק דב :)
ועוד משהו: אל תשכחו את אמא. כשאמא תמיד מצלמת (או אבא, לא חשוב, העקרון זהה) לילדים אין ממנה זכרונות. נסו את הטיימר האוטומטי לצלם אתכם יחד כשאתם מבלים רגע יפה. בעוד עשרים שנה, הילדים שלכם יודו לכם!
אני אוהבת את הנושא הזה שיש בו אלמנט של תעוד, לצד אומנות ויופי.