פורים באופק ואימת התחפושות נופלת עלי. אני חושבת שהעולם נחלק לשני סוגי אמהות: אלה שמתות על תחפושות, ואלה שחרדות מפניהן. טרם מצאתי אמא אדישה :)
איך אני מסווגת את עצמי?! שאלה טובה. ברמת הרעיון- אוהבת מאד. ברמת הפרקטיקה של הביצוע זה הולך כך:
לארוז את הילדים במעילים, לרכוס בכסאות בטיחות, לנסוע לעיר, למצוא חניה, לא ללכת לאיבוד בחנות, לנהל משא ומתן בין שלושה גורמים במקביל על אופי התחפושת הנבחרת, כשברקע שמונים מליון ילדים והורים, ושלל אביזרים מתפוצצים ומוזהבים, להיות מותקפת במשחקים וקישוטים מייד אין צ'יינה שכל אחד מהם עולה שני שקל, אבל כולם יחד עולים מליון… ובסוף כל זה להצליח לצאת עם תחפושת מהסוג שאהבתי ברמת הרעיון?…
ממש לא.
"רוצים תחפושות?!" אני אומרת לילדים שלי, "לכו לחפור במחסן של סבתא!"
אבל להזמין באינטרנט, זה דווקא יכול להתאים לי מאד! בפרט כשראיתי את התחפושות הפשוטות והנקיות של טמבולינה לקטנטנים.
חיות היער שלהם כל כך יעילות ומתאימות לגיל, ועם זאת מעוצבות ברעננות כובשת. התחפושות מתלבשות בנוחות כמו אוברול חמים (תסבירו לי בבקשה את הקטע הזה של תחפושות סאטן וחצאיות טוטו לזאטוטים מנוזלים בשיא החורף!) ובגזרות נוחות.
לאלה ששונאים להתחפש (היו לי שניים כאלה – זה אופייני מאד בגיל הזה) טמבולינה הגו רעיון גאוני: פליז עם אוזניים וזנב, ואפילו פונצ'ו של ינשוף יש להם!
איפה קונים? בפייסבוק של טמבולינה או בחנות שלהם במרמלדה מרקט.