כשגיליתי אותן און ליין- השתגעתי! אני זוכרת שחשבתי לעצמי "וואו! זה לא היה קורה בעולם שאין בו אינטרנט…"
אני מתכוונת לסדרת בובות הנייר בטסי מק'קול. מישהו פה זוכר בבקשה למה אני מתכוונת? לא?
טוב. אני מתכוונת לזה:
אמא שלי גזרה אותן בתור ילדה במספַּרֵי מניקור של סבתא, בעדינות בעדינות… סבתא היתה עוזרת לה לגזור, שלא תפצע את הציור… וככה הן היו שמורות בתוך קופסה בכוננית המשחקים העתיקה, בבית הגדול והישן של סבתא שלי. אפילו אני עוד שיחקתי בבובות הנייר המצהיבות האלה. היה לי מוזר לגלות אותן לפתע בלבן צח :)
עקרות הבית האמריקניות היו מוזמנות לקנות את גזרות השמלות הללו בגודל אנושי, כדי לתפור שמלות אופנתיות לבנותיהן. מתחת לכל שמלה, מתואר סוג הבד שיתאים לה ביותר. אם חושבים על זה, זו היתה צורת פרסום קריאייטיבית מאד, במיוחד בימים הנאיבים ההם!
אז היום אפשר פשוט להוריד אותן כאן ולהדפיס במדפסת צבע.
ומה לנו ולבטסי?
-קודם כל אחחחחחחח…. הנוסטלגיה!
-אבל עכשיו ברצינות! הן פרוייקט מתוק ויפה שיכול להעסיק את הבנות באחר צהרים גשום ומַשְמִים. כל אחד יודע שגזירה כל כך קטנה ומדוייקת היא נהדרת למוטוריקה העדינה, אבל מסתבר שהיא גם מפתחת פלאים את המוח.
הבנות אוהבות את מגוון השמלות (המתנפחות!) ונהנות לאסוף את הבובות. בנוסף, לכל סט שמלות מצורף סיפור קצרצר ממעלליה של בטסי, אותו אני מתרגמת לילדות. הסיפור נאיבי ואין בו יותר מדי עלילה, אבל זה בסדר גמור, כי הוא רק נועד להעצים את "חוויית השמלות"…
אנחנו משתמשים בהן בתור פרסי תמריץ למבצעי התנהגות שונים בבית. כל שבוע מזכה את הגיבורה בדף אחד של "בובה בטסי". היא אוספת אותן באהבה רבה בתוך קופסת פלסטיק קטנה, ומראה לכל חברה שבאה לבקר את אוסף השמלות הגזורות שלה.
לכו תורידו! ואל תשכחו לשלוח את הבנות להגיד לי תודה :)
שרה
אח! הנוסטליה…הנוסטלגיה!
גם אני גדלתי על הבובות של "בטסי מקקול".אני חושבת שזיהיתי כמה מן השמלות…
תודה רבה מאד על התענוג לקורא אותך.
efrat
נכון שגעון??? :-)
טליה
אוי!! זהו כל פוסט שלך גרם לי להתעלפות , ממש התאהבתי..אבל זה. גרגורי הנאה בגיל 42 שהחזירו אותי אחורה לילדות הרבה זמן לא היו לי…תודה!! מהיום קוראת נאמנה שלך…
efrat
טליה המקסימה תודה! פידבקים כמו שלך הם ההשראה שלי :)
חתולי8
דיייייי, היו לי כאלה כשהייתי ילדה! איזה מדליק! גם היום הייתי נהנית לשחק איתן! איזה נוסטלגיה נהדרת!!!
איזה כייף שמצאתי אותך!
efrat
באמת???????
רחל
תמיד אהבתי להלביש בובות
יו, לא מאמינה שאני רואה אותן עוד פעם….
כמה אהבתי אותן…
כמה שיחקתי איתן…
ריעננת לי כמה תאים במוח
איך משיגים אותן עם כל הביגוד?
אפרת יפה
באמת? גם את אהבת אותן? יש לינק בתוך הפוסט את יכולה להוריד ולהדפיס במדפסת ביתית. תהנו!
ליאת
וואווו !!!!!!!!!!!! מדהים !!!!!! תודה
רחל
UU// איזה אוצר בלום מצאת לנו פה..החזרת אותי ארבעים שנה אחורה..(וזה אחרי הנחה:)
תודה.
אפרת יפה
איזה נחת לקבל כאלה תגובות. אנחנו עדיין משחקות בבטסי. מדור לדור. עכשיו זו שהיתה תינוקת כשכתבתי את הפוסט הזה, כבר בת 5 ומשחקת בבטסי.