לאחד מימי ההולדת שלי בעודי ילדה, קיבלתי את בית הבובות היפיפה הזה של חברת Lundby:
הוא היה יקר כבר אז. אין לי מושג איך ההורים שלי יכלו לעמוד במתנה כזו. סבתא שלי היתה צוחקת שבמקום לרהט את הבית, אנחנו מרהטים בית בובות…
בניגוד לכל בתי הבובות שהכרנו אז, הדגש לא היו הבובות, אלא הבית. הוא היה עשוי לפרטי פרטים: צמחים, וילונות, שטיחים, כלי חרסינה מעוטרים כחול-לבן…
הבית הגיע ריק וצורף אליו קטלוג צבעוני שהכיל ערכות עיצוב מתאימות לכל חדר, ואביזרים משלימים בכל מיני סגנונות וצבעים. מאז והלאה, כל מתנת יום הולדת או אפיקומן שקיבלתי היתה ערכת ריהוט לחדר אחד, על פי בחירתי. כך גם למדתי שיעור חשוב לחיים: עיצוב בית הוא אינו פעולה, אלא תהליך.השוס הגדול היתה התאורה!
בכל חדר היו תקעי חשמל זעירים אליהם התחברו גופי התאורה המיניאטורים שבחרתם. הבית כולו התחבר לתקע חשמל ביתי רגיל בעזרת שנאי מיוחד, וכך היה הבית כולו מואר, החל במנורת הלילה שמעל למיטה ועד לתנור הבישול שבמטבח ולאקווריום שבסלון.
רק הבובות זכורות לי לרע. הן היו גסות למראה, לבושות בבדי סמרטוטים, ולא התאימו לרמת הדיוק בפרטים שהבית שיקף. אני זוכרת שהייתי תופרת להן בגדים משאריות בדים של אמא שלי…
אחרי שגדלתי התעללו בבית הקסום הזה דורות של בני דודים שובבים, והוא סיים את תפקידו כדרך כל הרהיטים העשויים פי די אף… חבל.
סמוך ללידת ביתי הראשונה, נתקלתי בו במחלקת הצעצועים של חנות הכל בו היוקרתית פניק'ס בלונדון. רק גוף הבית עצמו עלה איזה מליון פאונד. טוב, לא זוכרת בדיוק כמה, אבל זה היה יקרררררר… ומאז (היא בת 6 וחצי, יש לי חלומות ארוכי טווח…) אני מפנטזת על חדר בנות מחופה עץ לבן – או אולי תכלת בהיר, מעושן – במראה סקנדינבי נקי וחלק-חלק. ובית הבובות של Lundby כאלמנט קישוט מרכזי בתוך נישה בקיר.
רק תדמיינו אותו בלילה, מנצנץ בשלל נורותיו הזעירות, כמו בית פיות קסום מארץ החלומות!
מצאתי אותו באינטרנט, אבל מאד התאכזבתי.
ה Lundby שהתחיל את דרכו בעולם ב 1947(!) עדיין חי וקיים.
החברה השוודית נמכרת כיום באוסטרליה, ודגם ה Gothenburg שלי (שהחליף את שמו ל Smaland) נראה היום ככה:
משום מה זה לא זה. המראה הרבה יותר פלסטיקי ומצועצע ממה שאני זוכרת. רפרוף בקטלוג העדכני מאשש את תחושותי על כך שיש היום הרבה פחות תשומת לב לפרטים ומבחר של רהיטים. ובכל זאת, זהו בית בובות מלא בפרטים ואפשרויות עיצוב שונות. הבובות לצערי, עדיין גסות למראה.
אם אתם אוהבי וינטאג' או שהיה לכם בית בובות כזה ואתם נתקפים כעת נוסטלגיה חריפה, ב peppes doll house page מצאתי המון קטלוגים ישנים של Lundby. איזו חגיגה! מרתק לדפדף בהם ולראות איך הם משקפים את אופנת העיצוב לאורך העשורים השונים.
תראו את זה למשל, Lundby משנת 1970:
מסתבר שאני לא היחידה שמשתפכת על הבית המקסים הזה, ויש מועדון אספנים, בו חברים משוגעים לדבר מ-12 מדינות (וביניהן ישראל!) שקורא לעצמו We love Lundby Club. חברי המועדון הזה יכולים ללמד אתכם טיפ או שניים אם נדבקתם בחיידק וברצונכם לחפש לכם מציאת וינטאג' שווה ב e-bay.
נראה שלא תהיה לי ברירה אלא לקרוא טוב טוב את מה שהם כותבים, ולנסות את מזלי בשוקי העתיקות :(
שרי
בא לי כזה!!!!
חגית
חזרתי אחורה ב30 שנה….
שירה
מקסים! עושה חשק להיות שוב ילדים
איפוה אפשר לקנות בית בובות כזה?
מדהים מאד רוצה לנכדות שלי. אשמח לקבל אינפורמציה
מיכל
יו!!! גם לי היה את הבית הזה. ההוא שמבחוץ נראה כמו בית עץ. כל כך אהבתי אותו…
עינת
יש לי גם כזה!!! :)
קיבלתי במתנה ליום הולדת 3. אחד מצעצועי הילדות שלי האהובים עליי…
http://www.flickr.com/photos/enatsneftrup/2844897633/in/photostream
מיכל
עינת, גם לי היה בדיוק את אותו בית!
קיבלתי אותו לפני 27 שנה, כשהייתי בת 4.
איזו נוסטלגיה…. חבל שההורים שלי לא שמרו אותו ):
חתולי8
אני חושבת שההבדל בין מה שהיה לך לבין הפלסטיק של היום הוא שמה שהיה אז בהחלט יכול להיות מוגדר "מיניאטורה" והיום זה סתם בית בובות לילדות שישחקו איתו חצי שנה עד שימאס.
אני מאד אוהבת מיניאטורות אבל אין לי חדרים. מי שיש לה דברים יפים שאת חלקם הכינה בעצמה זו חברתי (הוירטואלית אך אהובה) איילת גזית. ממליצה לך לחפש בגוגל או בפייסבוק "איילת מטיילת" וללכת לתחילת הבלוג שלה , שם יש המון על מיניאטורות.
efrat
אכן אכן. רצה להכיר את איילת!
יעל
היי
את יודעת איפה מוכרים את זה בארץ? בעיקר מעניין אותי איפה אפשר למצא את השנאי של בית הבובות
אפרת יפה
חפשי בebay