ילדי הפרחים

אני שוב בת 8.

הבית הישן של סבתא מנמנם בדממה של סוף הקיץ. הגינה מסביב מעלה אד וקולות איוושה. יונים מגרגרות. יסמין מטפס לו בשקט על החלונות. אני מרימה דופן מלוכסנת של כוננית עץ כהה שיום אחד יקראו לה "רטרו", מסיטה מפית של ריבועי קרושה סבנטיז צבעונית, ושולפת קופסת נעליים מתפוררת.

nostalgic shanotovot

כבר עכשיו, לקופסה יש ריח של פעם. דחוסים בה מאות כרטיסים מצהיבים בפורמט קטן. עם ילדים תפוחי לחיים, ציפורים מנצנצות כנף, טנקים זקורי כננת, וחיילים שזופים חתיכי קומה. אבקת קסמים זהובה מתאבכת סביבי כשאני מחטטת.

nostalgic shanotovot

nostalgic shanotovot

nostalgic shanotovot

"אלה זהבים," תגיד עכשיו אמא שלי, "קראנו להם זהבים…"

nostalgic shanotovot

אני הופכת את הכרטיסים בין ידי. צדם החלק מכוסה בצפיפות בכתב מבוגר, מוקפד, בעט כחולה כל הדרך מאמריקה, או מירושלים, או מחיפה.

nostalgic shanotovot

nostalgic shanotovot

שופרות שופכים את קסמם על גבי טליתות ומנורות, אוניה מפליגה לארץ אחרת לעתיד טוב יותר, תפוחים מתכסים דבש, יונים נושאות במקורן תקווה…

nostalgic shanotovot

nostalgic shanotovot

ויש גם את הספרטנים האלה, בלבן מצהיב עם טקסט שחור, של ד"ר ייקה מבוגר, מרצין פנים, מתל אביב.
כתיבה וחתימה טובה.

nostalgic shanotovot

ולמה לחתימה הטובה לא מגיע ילד שמנמן שטוב לו (עם זהבים)? אני חושבת…

nostalgic shanotovot

נטע שוחט, היתה מורה בשנת שבתון כשפתחה את שיינדלע. בית ממכר עתיקות. את האהבה שלה לנוסטלגי היא הפכה למקום קסום שמוכר כל מה שמזכיר לכם את פעם. וינטאג', אספנות ,ישראליאדה וגם קאונטרי אמריקאי שנטע מלקטת במסעותיה התכופים לשם. בחנות הקסומה שלה תמצאו רהיטים, כלי אוכל, חפצים, משחקים, אוספים, וגם הרצאות מרתקות של מומחים מהתחום.

nostalgic shanotovot

לכבוד ראש השנה, היא חולקת איתי את אוסף השנוטובות שלה, עם הנצנצים והכל. ועושה לי מערבולת קטנה בבטן, כשאני רואה שוב את הילדים והפרחים. ואת אבקת הקסמים.

nostalgic shanotovot

באתר נוסטלגיה און ליין, בקטגוריית דברים שאספנו מצאתי פרק מרתק על גלגולם של השנוטובות. תגללו לאט לאט בסבלנות למטה, ובדרך תפרצו בקריאות התפעלות של "או… איזה קטע! נכון! אספנו גם פרסים כאלה בדיוק…" ויש להם גם ממשק דיגיטלי למשלוח שנות טובות עם ריח של פעם.

nostalgic shanotovot

לשנה טובה, תכתבו!

20 תגובות

  • הגב ספטמבר 12, 2012

    Lital Mordechai

    נוסטלגיה מקסימה :)

  • הגב ספטמבר 12, 2012

    sari

    מקסים. אני זוכרת את ה"זהבים" ,כמה נוסטלגי….

  • הגב ספטמבר 12, 2012

    אפרת

    מקסים – תודה על ההתרגשות שעוררת בי! כמה זהבים שאספנו…
    חג שמח ושנה מצויינת!!

  • איזה יופי, זה בדיוק האוסף שלי!! :) לפני כמה שנים, מצאתי בשוק הפשפשים קופסת נעליים וקניתי אותה כמו שהיא, מאות שנות טובות כאלה. את יכולה לראות צילומים פה:
    http://www.flickr.com/photos/hagit/1140355642/in/photostream/

    בינתיים התווספו לי עוד, אני צריכה לצלם אותן :)

    • הגב ספטמבר 12, 2012

      אפרת

      חגית, זה מקסים! אולי זה האוסף שלא שמרנו כשסבתא מכרה את הקרקע ועברה דירה?……

  • הגב ספטמבר 12, 2012

    אפרת

    שנה טובה ונוסטלגית לכולכן, מקסימות!

    • הגב ספטמבר 12, 2012

      שירה

      יוו!
      גם לסבתא שלי היתה קופסא כזאת בתוך כוננית רטרו כזאת.
      ואחרי שדוד שלי, שגר אחריה בדירה, נפטר – הייתי אכולת סרטים. אני חושבת שהייתי בת שבע עשרה. ולא באתי לדירה לאסוף ירושות.

      אז מאימא שלי קיבלתי אחרי כמה וכמה שנים את הכובעים של סבתא וחלק זעיר מהמפות שלה.
      ואני מקנאה באח שלי שקיבל את הכוננית ועשה ממנה רהיט מטורף וגם כמה תמונות.
      אולי אם אלך לאימא שלי עוד אמצא את השנות טובות האלו מעלות אבק בארון..

      עשית לי להתגעגע לסבתא ולכל מה שהלך איתה.

      • הגב ספטמבר 13, 2012

        efrat

        מילים יכולות להחיות אנשים, רגעים ותחושות. כשאני מתגעגעת, אני מעלה אותם באוב המילים שלי… תנסי את זה גם. יעשה לך טוב, וגם לסבתא :)

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    טל פ.

    מקסים ומרגש.

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    אסתיניק

    מקסים, תודה!

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    איילה.

    מקסים. זרקת אותי 40 שנה אחורה כשאני אספתי את השנוטובות רק עם הזהבים.
    כשהתחתנתי ועברתי דירה לא לקחתי את הקופסת נעליים איתי, ולצערי זה "התאייד" מבית הורי.
    שנה טובה ובריאה.
    איילה.

    • הגב ספטמבר 13, 2012

      efrat

      נסענו יחד בזמן :) גם הקופסא שלנו התאיידה… :(

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    עינת מ

    צמרמורת והתרגשות כיפית (על שהיה ושיהיה עוד יום יומיים) – עם הקפה של הבוקר… (כן אני לקחתי את זה ברצינות ואני שותה קפה בכל פעם שאני נודדת עם המילים והאימג'ים שלך ברחבי הבלוג) ככה פותחים את הבוקר!!! תודה

    • הגב ספטמבר 13, 2012

      efrat

      צמרמורת והתרגשות שהרגשתי כשכתבתי ועברו על פני המדיומים ישר לתוך הלב שלך :)…

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    מקופלת

    אוי, לי זה מזכיר את הדוכנים המקסימים במדרחוב בירושלים עם כל השנותטובות והזהבים (אבל אז פחות התלהבנו.. זה לא היה "רטרו" זה סתם היה מיושן…).
    שתהיה שנה נהדרת

    • הגב ספטמבר 13, 2012

      efrat

      זה מצחיק אבל זה מגדיר בדיוק את מה שחשתי אז כלפי ריהוט הרטרו של סבתא. הוא היה נראה סתם מיושן, והיום אני אוכלת את הכובע שנתתי לו להיעלם מתחת ידי……

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    חגית

    פוסט מקסים. ריגשת אותי והחזרת אותי 40 שנה אחורה למחוזות הילדות. תודה רבה ושתהיה לך שנה נהדרת.

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    רותי

    אני חושבת שאני מבוגרת מכולכן ביחד…
    ולי היתה קופסת נעליים מלאה שנותטובות בדיוק כפי שתיארת!
    מעניין לאן התגלגל האוסף…

    תודה על הפוסט ועל המילים!

  • הגב ספטמבר 13, 2012

    נוכחת לפעמים

    ואהי, איזה נוסטלגיה!!

  • הגב ספטמבר 16, 2012

    חתולי8

    אויייייי, הפוסט הזה עשה לי מערבולת בבטן. וגם בלב.
    אני זוכרת את השנותובות האלה. איך שחילקנו בכיתה…יואו איזה ימים נהדרים של תמימות! אני חייבת להכנס לכל הקישורים שנתת כאן!
    שוב שנה מתוקה מדבש יקרה!

השארת תגובה