אני שוב בת 8.
הבית הישן של סבתא מנמנם בדממה של סוף הקיץ. הגינה מסביב מעלה אד וקולות איוושה. יונים מגרגרות. יסמין מטפס לו בשקט על החלונות. אני מרימה דופן מלוכסנת של כוננית עץ כהה שיום אחד יקראו לה "רטרו", מסיטה מפית של ריבועי קרושה סבנטיז צבעונית, ושולפת קופסת נעליים מתפוררת.
כבר עכשיו, לקופסה יש ריח של פעם. דחוסים בה מאות כרטיסים מצהיבים בפורמט קטן. עם ילדים תפוחי לחיים, ציפורים מנצנצות כנף, טנקים זקורי כננת, וחיילים שזופים חתיכי קומה. אבקת קסמים זהובה מתאבכת סביבי כשאני מחטטת.
"אלה זהבים," תגיד עכשיו אמא שלי, "קראנו להם זהבים…"
אני הופכת את הכרטיסים בין ידי. צדם החלק מכוסה בצפיפות בכתב מבוגר, מוקפד, בעט כחולה כל הדרך מאמריקה, או מירושלים, או מחיפה.
שופרות שופכים את קסמם על גבי טליתות ומנורות, אוניה מפליגה לארץ אחרת לעתיד טוב יותר, תפוחים מתכסים דבש, יונים נושאות במקורן תקווה…
ויש גם את הספרטנים האלה, בלבן מצהיב עם טקסט שחור, של ד"ר ייקה מבוגר, מרצין פנים, מתל אביב.
כתיבה וחתימה טובה.
ולמה לחתימה הטובה לא מגיע ילד שמנמן שטוב לו (עם זהבים)? אני חושבת…
נטע שוחט, היתה מורה בשנת שבתון כשפתחה את שיינדלע. בית ממכר עתיקות. את האהבה שלה לנוסטלגי היא הפכה למקום קסום שמוכר כל מה שמזכיר לכם את פעם. וינטאג', אספנות ,ישראליאדה וגם קאונטרי אמריקאי שנטע מלקטת במסעותיה התכופים לשם. בחנות הקסומה שלה תמצאו רהיטים, כלי אוכל, חפצים, משחקים, אוספים, וגם הרצאות מרתקות של מומחים מהתחום.
לכבוד ראש השנה, היא חולקת איתי את אוסף השנוטובות שלה, עם הנצנצים והכל. ועושה לי מערבולת קטנה בבטן, כשאני רואה שוב את הילדים והפרחים. ואת אבקת הקסמים.
באתר נוסטלגיה און ליין, בקטגוריית דברים שאספנו מצאתי פרק מרתק על גלגולם של השנוטובות. תגללו לאט לאט בסבלנות למטה, ובדרך תפרצו בקריאות התפעלות של "או… איזה קטע! נכון! אספנו גם פרסים כאלה בדיוק…" ויש להם גם ממשק דיגיטלי למשלוח שנות טובות עם ריח של פעם.
לשנה טובה, תכתבו!
Lital Mordechai
נוסטלגיה מקסימה :)
sari
מקסים. אני זוכרת את ה"זהבים" ,כמה נוסטלגי….
אפרת
מקסים – תודה על ההתרגשות שעוררת בי! כמה זהבים שאספנו…
חג שמח ושנה מצויינת!!
חגית אזולאי-רוזנס
איזה יופי, זה בדיוק האוסף שלי!! :) לפני כמה שנים, מצאתי בשוק הפשפשים קופסת נעליים וקניתי אותה כמו שהיא, מאות שנות טובות כאלה. את יכולה לראות צילומים פה:
http://www.flickr.com/photos/hagit/1140355642/in/photostream/
בינתיים התווספו לי עוד, אני צריכה לצלם אותן :)
אפרת
חגית, זה מקסים! אולי זה האוסף שלא שמרנו כשסבתא מכרה את הקרקע ועברה דירה?……
אפרת
שנה טובה ונוסטלגית לכולכן, מקסימות!
שירה
יוו!
גם לסבתא שלי היתה קופסא כזאת בתוך כוננית רטרו כזאת.
ואחרי שדוד שלי, שגר אחריה בדירה, נפטר – הייתי אכולת סרטים. אני חושבת שהייתי בת שבע עשרה. ולא באתי לדירה לאסוף ירושות.
אז מאימא שלי קיבלתי אחרי כמה וכמה שנים את הכובעים של סבתא וחלק זעיר מהמפות שלה.
ואני מקנאה באח שלי שקיבל את הכוננית ועשה ממנה רהיט מטורף וגם כמה תמונות.
אולי אם אלך לאימא שלי עוד אמצא את השנות טובות האלו מעלות אבק בארון..
עשית לי להתגעגע לסבתא ולכל מה שהלך איתה.
efrat
מילים יכולות להחיות אנשים, רגעים ותחושות. כשאני מתגעגעת, אני מעלה אותם באוב המילים שלי… תנסי את זה גם. יעשה לך טוב, וגם לסבתא :)
טל פ.
מקסים ומרגש.
אסתיניק
מקסים, תודה!
איילה.
מקסים. זרקת אותי 40 שנה אחורה כשאני אספתי את השנוטובות רק עם הזהבים.
כשהתחתנתי ועברתי דירה לא לקחתי את הקופסת נעליים איתי, ולצערי זה "התאייד" מבית הורי.
שנה טובה ובריאה.
איילה.
efrat
נסענו יחד בזמן :) גם הקופסא שלנו התאיידה… :(
עינת מ
צמרמורת והתרגשות כיפית (על שהיה ושיהיה עוד יום יומיים) – עם הקפה של הבוקר… (כן אני לקחתי את זה ברצינות ואני שותה קפה בכל פעם שאני נודדת עם המילים והאימג'ים שלך ברחבי הבלוג) ככה פותחים את הבוקר!!! תודה
efrat
צמרמורת והתרגשות שהרגשתי כשכתבתי ועברו על פני המדיומים ישר לתוך הלב שלך :)…
מקופלת
אוי, לי זה מזכיר את הדוכנים המקסימים במדרחוב בירושלים עם כל השנותטובות והזהבים (אבל אז פחות התלהבנו.. זה לא היה "רטרו" זה סתם היה מיושן…).
שתהיה שנה נהדרת
efrat
זה מצחיק אבל זה מגדיר בדיוק את מה שחשתי אז כלפי ריהוט הרטרו של סבתא. הוא היה נראה סתם מיושן, והיום אני אוכלת את הכובע שנתתי לו להיעלם מתחת ידי……
חגית
פוסט מקסים. ריגשת אותי והחזרת אותי 40 שנה אחורה למחוזות הילדות. תודה רבה ושתהיה לך שנה נהדרת.
רותי
אני חושבת שאני מבוגרת מכולכן ביחד…
ולי היתה קופסת נעליים מלאה שנותטובות בדיוק כפי שתיארת!
מעניין לאן התגלגל האוסף…
תודה על הפוסט ועל המילים!
נוכחת לפעמים
ואהי, איזה נוסטלגיה!!
חתולי8
אויייייי, הפוסט הזה עשה לי מערבולת בבטן. וגם בלב.
אני זוכרת את השנותובות האלה. איך שחילקנו בכיתה…יואו איזה ימים נהדרים של תמימות! אני חייבת להכנס לכל הקישורים שנתת כאן!
שוב שנה מתוקה מדבש יקרה!