היו כמה שהתאכזבו שלא הגשתי קפה כבר כמה ימים. אז רק שתבינו מה שהולך פה מאחורי הקלעים…
בזמן שאתם קוראים פה על הדברים הכי מעוצבים, מלוקלקים, מטופטפים ויצירתיים, אני מסתובבת לי חסרת מנוח, מרוטת זנב וטרוטת עיניים. מסביבי יהום הסער בבלגן מהסוג הכי איכותי (זה אומר שהוא מכיל מגוון מטורף של אלמנטים, בכמות גדולה מכל סוג, והכל מעורבב יחד יפה יפה לתמהיל מופלא ובלתי ניתן לפענוח) ילדים צוהלים, צעצועים סוררים (שמתחבאים מתחת לספה ולא נותנים לי מנוח), מטבח ששונא אותי באופן אישי, ועציצים נודניקים שלא יודעים לשתות לבד!
עוגיות זועמות. קרדיט ל Sugar and Spice All things iced
ובעוד אני עסוקה בלרדוף אחרי הזנב של עצמי, ולשאול את עצמי לאיפה הגעתי, ושל מי הוא – פור גודנס סייק – מחסן הצעצועים המטונף הזה, הפכה הניו בורן הזערורית שלי לאנגרי בירד חסונה. עם כרבולת מרשימה של שיער שחור מזדקר, עיניים זועמות ובגד גוף אדום. היא בועטת, מושכת, זורקת, זועקת, רושפת, הופכת, שופכת.
ערימה של אוריאו'ס Simply posh by mel
(לא משנה כמה ורוד אני אלביש לה, תמיד ישאלו "בן כמה הוא?" שזה לידיעתכם תחליף מנומס ל"איזה חמוד"… אבל בסדר.)
כך קרה שכבר חודש אין תנומה לעיני. (גם לפני כן לא היתה. מה אתם חושבים, בשביל מה את אמא?! מה את שווה אם את לא ערה טרוטת עיניים לילות שלמים…) אבל אז זה היה מסיבות אחרות. שפתרנו. ואחרי ששינינו הרגלי אכילה והפסקנו סופית לינוק בלילה, ולמדנו להרדם רק עם מוצץ (מה שדרש ממני אימונים ספרטנים והכין אותי לחלוטין למרתון דה סבלה הבא) קפץ עלי רוגזה של זו. המתהפכת.
היא מתגלגלת מתוך שינה, ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, מתנדנדת על ארבע, מעיפה את עצמה קדימה, מתיישבת בבום. וצורחת בפרץ של בהלה.
אחרי זה, גם אבירי השולחן העגול בכבודם ובעצמם לא יכולים להרדים אותה. ולא משנה מה השעה. ולא משנה כמה היא הספיקה לישון קודם. ולא משנה כמה היא עצבנית וצורחת. ולא משנה כמה נואשת אנוכי אמתכם האומללה.
טמפלט של קופסאות קטנות וכועסות מאת Toy a day להורדה כאן
וככה זה כבר חודש. ולא עוזר לי כלום. שום תושיה אינטואטיבית. שום שקים של סבלנות (טוב זה תמיד עוזר. קצת.) שום לוחשות לתינוקות, שום כלבלבי פרווה, מוצצים, שמיכי'יות או בקבוקים. כמו שנאמר: "תהיי ערה ותשתקי." בסדר. בסדר.
אה, ועוד משהו. היא מסובבת אותי לחלוטין על פטמת המוצץ שלה. מוצצת, מוצצת… אני מתרחקת עשרים סנטימטר מהמיטה שלה ופלופ- היא יורה את המוצץ החוצה. ליתר בטחון גם משליכה מהמיטה אל הרצפה. מה יש, שתהיה לך קצת פעילות גופנית.
לקח לי קצת זמן, אבל קלטתי אותה בסוף.
היא עושה את זה בכוונה.
אז אני קוראת הצילו! למישהו פה בקהל יש נסיון עם העניין הזה?
חתולי8
לא יכולה לעזור עם עיצה קונקרטית. יכולה רק לשלוח חיבוק ולהתפלא שגם לך יש זנב…..
אז חיבוק :)
מרגלית
ילדים קטנים צרות קטנות..מאחלת לך ולכולנו שאלו יהיו הבעיות הכי גדולות שלנו איתם.למרות שכרגע זה אולי לא מנחם..אז בהצלחה ולילה טוב…..בכל אופן אני נהנית תמיד לקרוא אותך
efrat
תודה על התזכורת מרגלית :) לגמרי נכון! (למרות שכל מה שאני רוצה עכשיו זה רק לישון…)
efrat
חיבוק בחזרה… וכישכוש בזנב :)))
יעל
מזדהה לחלוטין…כבר 10 חודשים בסיוט הזה ושום דבר לא עוזר .לא יועצת שינה שהתיאשה מאיתנו,לא תרופות הומיאופתיות או טיפולי איי פק…..השלמתי עם המצב וזהו!
efrat
10 שנים?? אמאלה!! איזה יאוש!
אפרת
קפה ויפה, הכל טוב ויפה… wtf קורה פה??? אני לא מאמינה במסטיקה, אבל אולי את אחותי האובדת? זו שתמיד חלמתי עליה…??? גאון! יאללה, חייבות להיפגש!!! xoxxo
efrat
קטע, אה?! :))
שני
בוקר אור יקירה,
קיבלנו מחברים ערסל שתלוי מהתיקרה "ילדי הטבע" . בתחילה הערסל היה תלוי במרפסת, עקב בעיות לוגיסטיות של תיקרה דקה מדי. היינו יוצאים לילות כימים להרדים אותה על ערסל הקסמים , מה שלא היה מונע מאיתנו לצאת איתה שוב החוצה באמצע הלילה כשהיא מתעוררת ומסרבת לישון במיטת תינוק שלה ): בחודשים האחרונים הצלחנו לאלתר חוט שתלוי בין שני הקירות בחדר השינה ומאז …. אח מאז… למעט לילות עם כאבי שינים אפילו הצלחנו לישון לילות שלמים. היתרון של הערסל הזה הוא הקפיץ שממנו הוא תלוי מהתקרה מה שמאפשר נידנוד עדין, גם כשהקטנטונת מתעוררת היא מנדנדת את עצמה (שזה גאוני בפני עצמו). בהצלחה עם כישכושי הזנב, זה בדיוק מה שאני עושה כרגע מקלידה ביד שמאל (אני ימינית) מניקה בצד ימין. מה שלא הפריע לקטנה להעיף את כל הניירות ליד המחשב. שיהיה יום נהדר התגעגעתי לקפה(:
efrat
יואו נשמע לי גאוני הולכת לחפש את הערסל הזה! תודה שני! תודה תודה!
איילה.
אפרת יקרה, בדרך כלל לא מגיבה.
הפעם החלטתי שכן. לא ניתן לעבור על כזה פוסט בשתיקה. (תרתי משמע). מאוד
אוהבת את הכתיבה שלך למרות העייפות.
אין לי פתרוונות קסם אבל, תקשיבי, "הקטן שלי" שרק התגייס לפני מספר חודשים, היה מהסוג של הפיצקי שלך. אולי אפילו יותר, התלווה לכך הפיכה של היום והלילה למספר חודשים, כאבי בטן, כאבי שיניים כאבי ראש לאמא שלו ומה לא פתאום ההנקה לא הספיקה וכו' וכו' וכו'.
ואז הגיעה אמי המקסימה ופשוט לקחה אותו כל סוף שבוע אליה הביתה. לא, לא היה קשה לי להיפרד מהזאטוט במחירשל שינה רצופה לילה אחד בשבוע, (שאבתי כמויות של חלב) וזה מה שהוא אכל בסופשים אצל סבא/סבתא.
אין פתרונות קסם, זה לא עזר לשנות את הרגלי השינה שלו, אם כי הזמן עושה את שלו. אבל אולי יש מי שייקח אותה אליו ללילה לפחות כדי שתוכלי להשלים פערי שינה.
וחוץ מזה, אולי אולי אולי – היא בכלל רעבה וההנקה לא מספיקה לה.
שיהיה לך בהצלחה, סורי על החפירה, בכל מקרה אם את צריכה עזרה – אני כאן.
צ'בת שלום. איילה.
efrat
נשמע לי חלום! מישהו פה מתנדב לקחת אותה לילה בשבוע?? :) תודה אילה! לפעמים זה פשוט מרגיע לשמוע שזה עובר בסוף וזהו…
שירה
בנק שעות שינה – זה הפיתרון. דיברנו על זה כמה נשים בשכונה: רווקות משועממות תורמות שעות שהן ישנות בהן ואימהות עייפות לילדים בגילאים המתאימים עושות מנוי :)
לנו עזר שני דברים:
1. שמישהו אחר יקום לילדון בלילה, כמו שכותבת איילה. נאחרי לילה אחד של שינה ברצף חזר לי החלב. והוא חזר לישון יותר ויותר…
תנסי למצוא מישהו שיקום אליו לילה אחד אפילו. בעלך? אחותך הקטנה? לא יודעת – מישו!
לי זה היה מאוד קשה לוותר על תפקיד הקמה-בלילה אפילו ללילה אחד, אבל זה רק היה טוב לקטנצ'יק.
הדרך לאבחן אם זה רעב מה שמעיר אותה היא פעם אחת לנסות לתת בקבוק ולראות מה קורה…
2. עוד דבר שיכול להועיל אבל לי היה מאוד קשה לעשות זה להעביר חדר. יש לי גיסה שבגיל 3 שבועות ישנים אצלה לילה. בחדר ליד. זה היה נשמע לי מזעזע. ואז עוד גיסה סיפרה שבגיל שנה היא העבירה חדר ופתאום הילד ישן לילה. עדיין היה לי קצת קשה.
כשהעיניים שלי נעצמו מעצמן – ויתרתי. הילד עבר חדר ובתהליך איטי / מהיר (תלוי יחסית למה) ירד מ7 התעוררויות בממוצע ללילה, הוא ישן עכשיו לילה שלם. אהווו!! חצי שנה לקח התהליך כולו, אבל התקדמות היתה כל הזמן. כנראה שגם אני קצת הפרעתי לו לישון….
מומלץ!!!
תנוחי!!! ותרגישי טוב!!
את כל כך משמחת עם הקפה שלך!
efrat
בנק שינה- ביג לייק!!! ואגב היא ישנה בחדר שלה מהיום שבאנו הביתה, ואם תראי אותה תביני שזה לא רעב :))
רותי
לבי אתך…
בכל מקרה,קראתי,צחקתי ונהניתי.
את כותבת נהדר! "מסביב יהום הסהר בבלגן מהסוג הכי איכותי"…-מתה על זה!!!
efrat
מה נעשה… לפחות נצחק… :)
המשוטטת
לא רוצה לנקץ, אבל בסוף זה מה שיוצא. הסער יהום ולא הסהר.
חוץ מזה, אחלה בלוג.
efrat
אמאלה איזה בושות! שגיאות כתיב? אצלי???? זה מרוב חוסר שינה מבטיחה לך, ותודה על התיקון! תמיד תצילי אותי משגיעוט מביחוט!!!
המשוטטת
קיבלת אותי בתור עוקבת, יש טוב מזה? :)
efrat
:) היה שווה לכתוב בשגיאות :))
פיצ'ולה - יונית
יש לי שלוש מילים בשבילך, מילות קסם שתדקלמי במנטרה חוזרת (אפשר גם בעמידה בעיניים עצומות): "גם זה יעבור"… "גם זה יעבור"… "גם זה יעבור"…
efrat
כן??? זה עובר גם מלבד?? אצל האחרים שלי עבדתי על זה בפרך…
מקופלת
אוי גוד, כמה מוכר…אצלי אפילו לא היה להם מוצץ, אני הייתי המוצץ האנושי שלהם…נראה לי שהיתרון עם הערסל יכול להיות נהדר, אני פשוט הסתובבתי טרוטת עיניים עד שמהם קצת גדלו
efrat
כן גם אצלי זה המוצץ הראשון… התקדמות את אומרת? :)
חני
איך נהניתי!! איזה כתיבה!!
יש לי ה—מון ניסיון במה שאת מתארת, אבל מעט מאד פתרונות…
באופן אישי מגיל מסוים (קרוב לשנה -על פי הנחיות רופאים וטיפ"ח) אני מנסה "לחנך" את התינוק : רק אם הבכי נמשך 5 דקות (זה המון!! אני כבר מתחילה לבכות בעצמי ומרגישה כ"כ אכזרית..) אז אני ניגשת, זה קצת עוזר או שאני מדמינת שזה עוזר- הינו הך… הצלחתי להרויח לילות שקטים יותר פה ושם.
ומה שמרגיע קצת את מצפוני המיוסר זה שהיא קמה עם מצב רוח כ"כ טוב אחרי לילות יותר רצופים שהבנתי שגם היא לא נהנית מהלילות הלבנים האלה.
תחזיקי מעמד ותחשבי עליה בגיל 15 עם כל השגעונות – יותר קל מתוקה, תמימה וצורחת, לא?
efrat
אהבתי!! מתוקה תמימה וצורחת :))) כן יש בזה משהו…
דקלה
אפרת,
שמעתי פעם המלצה לשים להם במיטה 10 מוצצים מפוזרים. ופשוט לתת להם למצוא אותם בעצמם.
מעולם לא ניסיתי, הילדים שלי נרדמו עלי באופן קבוע (כן, מוצץ אנושי). אבל תתפלאי, אני דווקא העדפתי את זה ככה לפעמים. הנקתי בשכיבה ושנינו ישנו.
מה שלא תעשי – שיהיה בהצלחה.
efrat
נשמע גאוני! תודה דקלה!
שירה
אני משתמשת בשיטת המוצצים הנ"ל בהצלחה סבירה..(אני מסתפקת ב6 מוצצים)
לא שאני ישנה חלילה כל הלילה – אבל הרבה יותר טוב.
מצד שני התינוקת שלי קיבלה מוצץ ממש מיומה הראשון כך שהיא מאד אוהבת אותו.
efrat
ואיך היא למדה לתחוב אותו לפיה בעצמה?
שירה
גם הילד שלי קיבל מוצץ לפני הברית. כשהוא בכה ובכה ובכה ונרגע רק עם האצבע שלי בפה שלו (לא היה נראה לי בריא לי ולו שאני אהיה המוצץ) הרתחתי צ'יק צ'ק את המתנה מבית חולים ומאז המוצץ איתנו. (עכשיו צריך כבר להיגמל :)
הוא לא ידע להכניס לפה לבד, אבל גם לינוק הוא לא יכול לבד…
בגיל 8-9 חודשים הוא כבר למד לעשות את זה בעצמו :)
:)
efrat
זהו שהיה קשה להרגיל אותה לזה, אבל עכשיו צריכה מוצץ כדי להרדם. לפי מה שאת אומרת היא כבר צריכה ללמוד להכניס אותו לבד!
שירה
למדה! למרבה תדהמתי – כמו שהיא למדה להושיט יד למשחק, המוצץ בד"כ הפוך אבל היא כבר התרגלה לזה..
efrat
טוב אז זה יהיה השיעור הראשון שלנו!!!
רינה
אפרת, אני כל כך אוהבת אותך ואת האינגרי בירד שלך, ומקווה שהלילות שלה (ושלך;) יהיו שקטים ורגועים יותר, ים אושר ונחת!
efrat
מתוקה שכמוך!!
ליאת
קוראת באיחור של 4 שנים (וחבל, כי דווקא יש לי כמה תובנות בשבילך) אבל צחקתי ונהניתי! מאוד!
אפרת יפה
רואה את התגובה שלך, חוזרת לקרוא את הפוסט ההוא – ויוווו כמה צחקתי.
הילדונת בת חמש היום, והתייצבה לחלוטין. (מאוחר יותר הבנו עד כמה היא היפר סנסטיבית, ומכאן כנראה נבע הקושי שלה למצוא מנוחה) אבל תמיד מעניין לשמוע תובנות.
תודה על מסע במנהרת הזמן :)