משהו יפה: אמנות בצרכנות

טרנד האמן היוצר, האומנות והיצירתיות היא מגמה ארוכת טווח.

אבל עכשיו, עזבי תאוריה, בואי נראה איך מעצבים, אמנים, סופרים ויזמים מורידים את הידע הזה לשטח והופכים אותו למוצר או למיזם סופר-מצליח. כי הנה לך כלל אצבע: טרנדי תמיד מצליח (א-טרנדי גם. אבל זה נושא לפוסט אחר :)

קדימה, עכשיו תורך!

// יזמות – עיצוב

מרים נפיסי ייסדה את MINTED בין 2007 ל 2008 (ממש עם לידת עידן "כלכלת היוצר").
היא האמינה שעיצוב נהדר חי ומשגשג בידיהם של אמנים עצמאיים. אמנים שלקהל הרחב לא היתה גישה אליהם בדרך הקמעונאית המסורתית. היא השתמשה בטכנולוגיה ובאי קומרס המתהווה כדי לשנות את המצב.

מינטד מזמינה את כל מי שרוצה להצטרף לקהילת האמנים שמוכרת יצירות דרכה. בעזרת אתגרים חודשיים והדרכה צמודה, היא מקדמת עוד ועוד אנשים מוכשרים ומלמדת כל אחד מהם להיות אמן עצמאי שמתפרנס מיצירתו.

ההתחלה לא היתה קלה בכלל, אבל נפיסי היא יזמית שידעה לחזות את טרנד האמן היוצר די זמן מראש, ולנצל את הבנתה למימוש מסחרי שיגשים את עצמו. רק תראו לאיזו מעצמה היא הגיעה.

יצירות האמנות ב- MINTED הן אותנטיות, קלילות, עשויות ברוח צעירה, ולא לוקחות את עצמן ברצינות יותר מדי.

ועוד משהו, חשוב לא פחות כשזה מגיע לאמנות: המחירים שלהן זמינים בהחלט.

התמונה שאהבתי, מפה >>

// אמנות

A girl with a yellow skirt הציור שהפך לי את הבטן ועורר בי געגוע ליותר אומנות.

כשהיא מנגבת את העיניים, זה כל כך אקספרסיבי, שהדמעות שלה מטפטפות "החוצה" על הקנבס ומורחות את הציור.

האם זה לא הגבול החמקמק בו אומנות הופכת למציאות, ומציאות לאומנות?!

בעיני יש כאן אמנות שנותנת סאלוט לאמנות עצמה.

עוצר נשימה.

// ספרות

A piece of the world

ספרה של קריסטינה בייקר קלין (רכבת היתומים) בוחר בגיבורה של יצירת-אומנות-מופת כגיבורת הספר.

היצירה: Christina's world – ציור טמפרה משנת 1948, של האמן האמריקני, אנדרו וייאת'.

הסיפור נכנס אל התמונה, מאפשר לנו הצצה לאנשים, למקומות ולרגשות שיצרו אותה, ומשרטט את שתי הדמויות המרתקות ביותר שמככבות בה, נגלה ונסתר: האמן היוצר, והאדם "הקטן", מחולל ההשראה.

בייקר קליין מצליחה ליצור איזון עדין ונכון בין דוקומנטרי ובדיוני, ובכך מעניקה לנו סיפור שהוא גם וגם.

יצירת מופת. העולם של כריסטינה מאת אנדרו וויאת 1948

// יזמות – קהילת למידה ליוצרים

הפלטפורמה הגאונית SKILLSHARE נוסדה בשנת 2011.

יש כאן קהילה של קריאייטיבס (שמישהו ימציא כבר מונח עברי ראוי, בבקשה) שלומדים ומלמדים כישורים שונים בדגש על יצירה ויזמות.

כל שיעור מלמד אומנות או מיומנות, והסרטונים מחולקים לפרקים קצרצרים. עלות המנוי שווה לכל נפש גם במונחים ישראליים, והגישה למליוני השיעורים בלתי מוגבלת.

אפשר לראות בברור איך הצלחת היוזמה הזו "יושבת" על טרנד האמן היוצר, ונולדה לעידן שבו כל אחד מאיתנו הוא אמן בפוטנציאל.

פלא שהדבר הזה הפך להיט?!

בתמונה: יצירה ידנית של דבי מילמן (כן ההיא מ- DesginMatters) שהיא בעצם מאמר ויזואלי וחלק מספרה הנהדר Self Portrait as Your Traitor.

אל תחמיצו את השיעור המעולה שלה The Art of the Story: Creating Visual Narratives >>

// שירה

תיק עם שיר.

שירו היפיפה איתקה, של המשורר היווני מסוף המאה ה-19, קונסטנדינוס קוואפיס, מסכם בגדול את משנת חיי, וזאת על גבי… תיק.

תמונה: יחצ tory burch

קחי לך רגע לקרוא אותו, תראי איזה יופי:

איתקה / קונסטנדינוס קוואפיס

כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.

וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.

אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.

וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה – לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.

(מתוך קונסטנדינוס קוואפיס, כל השירים. הוצאת כרמל, דרך אתר מכונת קריאה)