בוראנו, האי היזואלי והמקסים הזה, מזמין לביקור של כחצי יום, את כל משוטטותינו, חובבות האסתטיקה והצילום.
הוא אחד מ-5 האיים שבצפון מזרח הלגונה של ונציה, ומאופיין בבתים צבעוניים בכל גווני הקשת.
אני מאד מקווה שאתן שמות לב לסדינים הצהובים.
התושבים המודעים לעצמם הרחיקו לכת והקפידו לתלות כביסה בסגנון "טון על טון"…
אותי זה משעשע.
עכשיו תראו את קירות הסימטה:
קולור בלוק.
למקרה שתמהתן, בחירתם הצבעים אינה מקרית כלל וכלל, ואין כאן מקום לגחמות יצירתיות או ביטוי של התושבים.
אזרח שמעוניין לצבוע את ביתו, צריך להגיש בקשה לממשל ולקבל תשובה באילו גוונים הוא רשאי לבחור.
באופן כזה מנוהלת מגבוה האסתטיקה הקולקטיבית של האי, ונשמרת צבעוניות עליזה וניגודית.
השיטה החלה בתקופת "תור הזהב" של האי בוראנו.
בספרו הסוריאליסטי "הערים הסמויות מן העין" כותב הסופר איטלו קלווינו:
שם יטול כל אחד לעצמו מקצוע חדש ואישה אחרת, יראה מרחבים אחרים בכל פעם שיפתח את החלון, יבלה את הערבים שלו בדרכים אחרות, עם חברים ודברי רכיל חדשים.
אז אם אתן באזור (נסיעה של כ-45 דקות בספינת נוסעים מוונציה) הקדישו את הזמן, שלפו את המצלמות ובקרו באחת מ-10 הערים הצבעוניות בעולם.
האינסטגרם מחכה לכן.
שתי תמונות מונציה לקינוח, כי הייתי חייבת:
ותודה לאמא על ההמלצה והצילומים.
חניה פישמן
יש מורנו וגם בורנו?
אפרת יפה
אכן אכן :)
SHOSHI
איזה כיף לשוטט במקומות מקסימים כאלה.
אפרת יפה
:)
עידית
כמה יפה
אפרת יפה
תודה עידית
רינה
איזה יופי!!!! מאוהבת בבוראנו
שמעתי פעם (ואולי זו סתם הגדה…) שהם צבעו את הבתים שיזהו אותם מרחוק שחוזרים עם הסירות הביתה..
ביקרתי שם לפני מס חודשים שהייתי מס ימים בסדנת זכוכית במוראנו ,
מוזמנת להציץ בתמונות הצבעוניות שלי :)
http://rina-mandarina.blogspot.co.il/2017/06/blog-post.html
אפרת יפה
אוי כמה אופייני לך רינה :)
תמונות נהדרות תודה ששיתפת
אפרת יפה
תמונות נהדרות (וכמה אופייני לך ולעשייה שלך, רינה) תודה ששיתפת :)
יעל רפופורט
איזה כיף להיזכר במקום המדהים הזה…. לפני שנה בדיוק שוטטתי בו :)
רחלה
גם אני הייתי שם, בדיוק לפני שנתיים, וזה מקסים בדיוק כמו בתמונות שלך…
איזו נוסטלגיה עשית לי עכשיו, היה שבוע של יופי טהור (בוראנו, מוראנו, ונציה ואגם גארדה).
כמה שיופי מרחיב את הנשמה!
שירה
מה שלומך? את חסרה פה במרחב הוירטואלי…
אפרת יפה
וואי שירה את מרגשת אותי. אני חסרה גם לעצמי כאן :)
מקווה לשוב בקרוב.
מריאן
מתגעגעים אליך ובטוחים שתחזרי אלינו עם אוצרות לרוב. בינתיים ניזונים מפוסטים ישנים שלא נס ליחם והם עדיין רעננים ורלוונטיים לעונה ולזמן.הראיתי לנכדי את התמונות מבוראנו ומוונציה.הם התלהבו וקיוו שניסע לשם או למקום דומה…אז נסענו לראש פינה… והתבוננו בבתים הישנים .כשם שמראיהם שונים כך סיפוריהם שונים ואין אחד דומה למשנהו ,לא בצורתו ולא בתוכנו. צילמנו ,ציירנו ,השטנו סירות מנייר בשלוליות שנקוו במורדות הרחוב ובגומות צחקנו ו"חיפשנו את המטמון".
תודה על ההשראה ועל השיתוף.
אפרת יפה
הי מריאן,
לא יכולה לתאר לך כמה משמחות אותי התגובות שלך!
לחוש שהבלוג ממש נכנס לחיים שלך עם נכדייך ומעורר בך השראה לעשות איתם דברים, ליצור, לטייל, לשוחח – זה וואו, הרבה יותר ממה שהייתי יכולה לחלום.
גם אני מתגעגעת לבלוג. מקווה לחזור בקרוב.
הפידבק ממך נותן לי הרבה הרבה מוטיבציה וחשק.
מתפעלת ומתמלאת הערצה מאיזו סבתא פעילה ומעורבת את, ואיך את מעוררת בנכדים שלך את היכולת והגישה להיות יצירתיים ומתרגלת איתם את השרירים החשובים האלה. (אני בדיוק כותבת על זה פוסט בקשר לילדי, פוסט שמן הסתם יעניין אותך, וזה מקסים אותי לחשוב שבשבילך זה יהיה רלוונטי גם לנכדים).
הלוואי ואזכה להיות סבתא כמוך, את השראה בשבילי!