חמש אבנים זה ידיים כואבות.
מחוספסות, קרות.
מתכת ומכות.
גרגירים אבודים של חול דוקרים את כרית כף היד שלי.
אבק אפור.
הקרקוש הנעים של אבן שנוחתת בחיק חברותיה.
או מכה מכאיבה של עלבון צורב,
אבן בוגדת.
מתכת חדה צולפת בקצה האף.
חמש אבנים לא היה אף פעם "המשחק שלי".
אבל יום אחד פקחתי עיניים חדשות וראיתי בהן פתאום חומר גלם יפיפה לעיצוב: קוביות מתכת מושלמות.
מה צריך:
- לוח מגנט
- טפט בהדפס שיש, או כל הדפס שאוהבים
- חמש אבנים למשחק (מהסוג הגדול עם הקצוות המרוככים)
- מגנטים בקוטר 1.2 ס"מ (השתמשתי באלה של סופר קיט)
- דבק חזק כמו E6000
מה עושים
ללוח המגנט:
1. מדביקים את גליון הטפט אל לוח המגנט.
לשאלתכן: את טפט השיש הדפיסו לי בקלינג. איכות מדהימה והטפט רחיץ.
יש להם גם אופציה מגניבה של הדפסה עצמית במקרה שגדלי a4 יספיקו לכן.
2. מוודאים שהשארנו שוליים של כ-2 ס"מ לפחות, כדי לאפשר קיפול והדבקה מאחור של הקצוות. רגע, עוד לא להדביק אותם!
3. מחליקים את הטפט בעזרת כפות הידיים, להדבקה חלקה ולמניעת בועות.
4. אחרי שהכל מוחלק למשעי, מקפלים את השוליים ומדביקים אותם מאחור.
למגנטים:
בעזרת דבק חזק מדביקים את המגנט אל האבן.
אבל:
האבן מתמגנטת למגנט גם ללא הדבקה, אם אין ילדים קטנים בשטח וסכנת חפצים קטנים ואם את אוהבת אפשרויות פתוחות – אל תדביקי את המגנט לאבן – הם יתמגנטו מאליהם.
מה את יודעת, מסתבר שגם בדבר הכי כואב מתחבא לפעמים קסם.
ענבל שראל
אפרתוש, איזו כתיבה ❤. קוסמת!
ואני דווקא אהבתי חמש אבנים, אפילו יש לי כמה במגירת הבלאגן במטבח!
נראה לי שנמגנט גם בקרוב…?
אפרת יפה
לוב יו ענבל ❤ (וגם לי יש במטבח מגירה שנקראת "מגירת בלגן")
רעות פרנקל
תמיד יש קסם בדברים הכואבים… צריך רק להסתכל מהזווית הנכונה כדי לראות אותו.
רעיון נהדר כרגיל!
אפרת יפה
בדיוק :*
נעמה
זה גאוני אפרת! כמה אהבתי את המשחק ועדיין משחקת לפעמים! מנסה ללמד את הילדים אבל הם עוד לא תפסו את ההשלכה והתפיסה. נהגנו בילדות לשייף את האבנים על מדרכה שיהיו פחות דוקרות. יצירה פשוטה, יפהפיה, נוסטלגית ועם זאת הכי מודרנית שיש.
אפרת יפה
שני הבנים שלי מאד מאד אוהבים את המשחק הזה :)
תודה נעמה
רחלה
הזכרת לי עכשיו שסבתא רבא שלי ישבה איתי על השטיח, בגיל 92, וניסתה לשחק איתי 5 אבנים…
איזו נוסטלגיה…
ודווקא אהבתי את המשחק מאד, לא זוכרת כאב.
אפרת יפה
אם כבר נוסטלגיה, אז סבתא שלי היתה מלמדת אותנו לאסוף אבנים מתאימות מהגינה כי כך הם שיחקו בתור ילדים…
רעות
מקסים מקסים! ומהיכן הסלסלה הנהדרת?! (הזהובה כמובן… ;))
אפרת יפה
מתנה מחברתי האהובה והיקרה
שושי סירקיס
נשאבתי לכתיבה היפה שלך עם השילוב של התמונות זה בכלל פינוק
בפרט בסוף היום (לא, בלי קפה)
והרעיונות שלך כתמיד מקסימים.
חמש אבנים בשבילי הם נוסטלגיה של אחים, אחיות ואמא שמשחקים יחד…
ברור שהבנים עקפו אותי…
אפרת יפה
תודה שושי :)
חן
לקחתי-
"מה את יודעת, מסתבר שגם בדבר הכי כואב מתחבא לפעמים קסם."
אפרת יפה
:)