ריטואלים.
הטרנספורמטור שהופך חיים רגילים – לקסם.
כמו טיול רגלי ביער, בכל שישי בבוקר עם האיש.
כמו נשיקה מתוקה-ארוכה של כל ילד לפני הקידוש (שהיא שונה מהותית, אם שאלתן, מריטואל הנשיקה-החפוזה-לפני-השינה).
כמו 10 דקות של מדיטציה בחדר החשוך והמחומם.
כמו "ספריה-של-יום-רביעי".
כמו קרואסון שוקולד חם, במסע סידורים עירוני.
כמו שיחה עמוקה עם חברת נפש, כירבולית רכה וקפה חזק.
הרבה מהריטואלים שלי מעוגנים במסורת, שרציתי ובחרתי להעביר הלאה.
והרבה מהם – המצאות חדשות, פרי אהבתי לחגיגי.
כי טקס מזמין תשומת לב.
הוא מעגן את החמקמק; מקדש את הרגע.
מקבע אותו אל המודעות בקישוטים של זכרון.
קחו את זה למשל:
היא רק נכנסת, ומנגנון הריטואלים מתקתק את עצמו.
אני שולפת את הספלים וקפה. חזק. מוזגת אותו רותח עם נוכחות בולטת של אספרסו.
(לשיחות עליהן תיפול או תקום רומא צריך להתאזר בתעצומות.)
היא מושכת לכיוונה את הכירבולית, אני מחבקת את הכוס.
טקס.
היא תרים את הספל ותבחן אותו במבט.
של אחת שחבקה אצלי אינספור כוסות קפה, אבל הספל – תמיד משתנה.
"שוב קנית יותר מדי?" היא תגער בי, בכאילו.
"תראי", אני אקרא בצהלה, "הכנתי לבד!"
טקס.
אם יהיה לי חשק (ואם היא סימסה על הגעתה מספיק זמן מראש), אכנס אל המטבח ואפתח ארונות.
אטיל על השיש כל מה שראוי לאכילה, וארכיב משהו קטן ומפתיע.
היא תכנס אלי למטבח, תרחרח.
"את שדה משחת" היא תגיד.
ואני אומר: "זה רק לחם עם שוקולד, את יודעת שאני מקרה אבוד במטבח."
טקס.
ואז ניפול על הספה באנחה.
נלגום את הקפה רותח – באנחה.
נחסל את הכריכים, כמובן באנחה,
וכעבור שלוש שעות בערך, נקום (באנחה) לשטוף את הספלים ואת העיניים,
ונגיד: "איזה מזל שיש לנו אחת את השניה…"
ונגיד: "איך הקפה היה טוב…"
טקס.
עיטור ספלי קפה בטכניקת שפריץ
מה צריך:
- ספלי קפה חלקים
- לקה לצפרניים בצבע הרצוי
- אציטון לדילול
- כלי חד פעמי לערבוב
- מכחול ישן להתזה
מה עושים:
1. מנקים ומייבשים היטב את הספלים.
2. מרפדים משטח עבודה בעיתונים.
3. בכלי חד פעמי מטפטפים מעט לק לצפרניים עם כמה טיפות של אציטון. מערבבים בעזרת המכחול לדילול.
כדאי לשים לב: הלקים של החברות השונות מגיעים ברמות נוזליות משתנות, ולכן לא הצלחתי להגיע למתכון כמותי אחיד וברור. תצטרכי להתנסות קצת ולהרגיש את זה.
הלק צריך להיות נוזלי מספיק כדי להשפריץ נקודות קטנות וחזקות של צבע, אבל לא נוזלי מדי (שאז הנתזים יוצאים רחבים ודלילים וצבעם דהוי).
4. טובלים את קצה המכחול בלק המדולל ובעזרת האצבע המורה פורעים את שיערות המכחול שוב ושוב. נוצרת "השפרצה".
5. רוצה יותר מזה? טבלי את המכחול שוב והתיזי שוב מסביב לספל. את קובעת את רמת הצפיפות של הפאטרן.
הכיף הגדול בעבודה עם לק הוא שאם לא היית מרוצה מהדוגמה שיצאה לך, קל למחוק (בעזרת צמר גפן ואציטון) ולהתחיל מחדש.
גם את הנתזים של הלק על משטחי העבודה תוכלי לנקות עם אציטון באותו האופן.
כריכי צורות צבעוניים לארוח
מה צריך:
- לחם פרוס לבן וכהה
- סכין חדה
- קורצני עוגיות בצורות שונות
- ממרחים מתוקים כמו: נוטלה או ממרח רוזמרי, ריבת חלב, ממרח חלבה, ריבת תות איכותית, חמאת בוטנים ועוד…
מה עושים:
1. במרכז פרוסת הלחם קורצים צורה בעזרת חותכן עוגיות.
2. חותכים את קצוות הפרוסה ליצירת צורה של מלבן יפה וסימטרית. מוודאים שהצורה שקרצנו ממוקמת בדיוק במרכז.
3. חותכים עוד פרוסת לחם בגודל זהה, אבל הפעם – לא קורצים אותה.
4. מורחים ממרח אהוב על הפרוסה השלמה, מכסים בפרוסה הקרוצה ליצירת כריך עם "חור" בצורה יפה.
נראה מהמם על כל בופה ומוצלח ביותר גם בממרחים מלוחים, נסו פסטו – לירוק, ממרח עגבניות – לאדום, גבינות שונות – לצבע לבן, גבינה צהובה – לצהוב, ואפילו טונה.
אם הכנתן האשטגו #cafeveyafe ותעשו לי נחת.
ואם כבר ריטואלים של קפה בסטייל, אתן חייבות ללמוד להכין את העוגיות האלה של דבורה מינדל אהובתי.
הכלים באדיבות: קרש עץ ושיש, כרבולית, כפית – פוקס הום | ספלים – גולף אנד קו
קונספט וסטיילינג: אפרת יפה
צילום: שושי סירקיס לקפה ויפה
*הפוסט בשתוף קפה עלית
ליזט
מקסים! אפשר את אותו אפקט ליצור לדעתי עם מברשת שיניים משומשת במקום מכחול
אפרת יפה
נכון! נכון מאד! תודה על הרעיון ליזט.
ענבל שראל
הטקס… העצירה…הלגימה…החברות זה לגמרי זה.
הזכרת לי גם את הטקס שלי (טוב, בזמן האחרון זה קורה פחות משום מה) אחרי הדלקת הנרות בשישי אני מקדישה נשיקה מיוחדת לכל הנמצאים, ויש שני ילדים שבד"ר בורחים ואז אני צריכה לרדוף אחריהם…בסוף זה יוצא מצחיק, כך שבאופן כללי אני בעד טקסים נראה לי. יש להם כוח.
ומילה על הספלים – רעיון נהדר ותוצאה מהממת.
לייקוש.
אפרת יפה
המרדף זה חלק מהמשחק שלהם, חלק מהכיף… איזה רגע קסום זה השבת והנשיקה – נכון? את יודעת חשבתי שהמתבגר שלנו יתחיל להרתע מזה אבל הוא הראשון לבוא לקבל את הנשיקה שלו… וגם האחרים הם לא מוותרים.
כיף שאהבת!
תמי סלע
נזכרתי ברגעים הכל כך פשוטים עם חברות, שלפעמים נראים כמו מה בכך, אבל מה שנשאר זה מה שחשוב….הזכרת לי רגעים קסומים
אפרת יפה
זה מה שניסיתי בדיוק לומר תמי. תהני ותנצרי רגעים פשוטים עם חברות, זה כל כך לא פשוט.
טל סיון-צפורין
נשאבתי לתוך הרגע שלכן. קוסמת.
אפרת יפה
הנה, הוספנו עוד ספל וכירבולית, שבי איתנו טל :*
נעמה
אהבתי מאוד. בעיקר את כל מה שכתבת על טקסים והדרך לעגן אותם בחיים ובנפש. הכוסות והסנדוויצ'ים נהדרים.
אפרת יפה
תודה שהתחברת נעמה יקרה
רונית כפיר
אפרתי את קסם.
קסם של קודש ביום חול, למשל.
שמחה שעצרתי לרגע והצטרפתי אליך, מקווה שאוכל להאשטג אותך בקרוב, למרות שיש מצב שמסרתי את כל הקורצנים שהיו לי, מפני שאיני קורצת לעולם. עשית לי חשק לחפש!!
אפרת יפה
אני נוצרת בעונג את המשפט "קסם של קודש ביום חול". הוא באמת מרגיש מאד "שלי".
תודה שעשית קסם משלך וטבעת אותו, רונית יקרה. הוא עושה לי נעים.
ליאת בלזר
הרגת אותי עם הקורצנים…חייבת לנסות ובכלל הטקסים- מחכה כבר ליום שישי רק בשביל סבב הנישוקים וסבב ה- "מה היה לך כייף השבוע".
תענוג איתך.תמיד
אפרת יפה
חייבת לנסות ליאת את תעופי על זה!
גם אצלכם סבב נישוקים ביום שישי? איזו חבורה מלבבת שאנחנו! :)
דבורה
אהובה שלי הקוסמת! המילים שלך, המילים שלך שפורטות על הנשמה! והפוסט המדהים הזה! איזה מקסים יצא! תשמרי לי ריטואל קטן בחייך…כי אני אוהבת אותך! ❤
אפרת יפה
דבורתי, חברת הקפה הטרנס-ישראל שלי. הריטואל שלנו מוכר וידוע והוא שמור רק לך :))
רינה אפלבוים
קסום קסום קסום אפשר גם לקפוץ לקפה ?!
אני נוהגת לצבוע את המשקפים שלי כל פעם בצבע לק אחר :)
את המשקפי עבודה טבלתי גם בלק נצנצים של הקטנה, אליפות!
סנדי
משקפי נצנצים נשמע כמו אחד הדברים האדירים
אפרת יפה
רינה את הורסת!
ברור שאת מוזמנת לקפה אניטיים :*
שירה
בימים שאני צריכה לשכנע בארוחת ערב ואין לי כוח, הפינוק הוא לחם עם חור.
אין לי קורצנים, אז אנחנו עושים חור עגול עם פקק ולפעמים גם חותכים לחלקים תואמים ואז זה לחם פאזל עם חור.
גם כן טקס