לארח: טיפוזינה

אתן יודעות שחגים הם ההיילייט שלי.

אני מניחה שזה העיסוק בכל התחומים האהובים: אסתטיקת ארוח, כלי שולחן יפים, נגיעה של עבודת יד ויצירתיות – שמגיע לשיאו כשהוא מתמזג באווירה המיוחדת של התרגשות טרום-חג (רק אצלי?) ארוחות חגיגיות ומושקעות עם משפחה וחברים, אור נרות, בגדים יפים…

כן, כשזה מגיע לחגים, אנחנו אוהבים ללכת עד הסוף.

קפה ויפה הוא החלון לכל זה.

כאן אני אוהבת לאתגר את עצמי מדי חג ברעיונות חדשים.

הנקודה הזו שבה מסורת עתיקה פוגשת סגנון חיים עכשיווי, טרנדים ומגמות עיצוב, לא חדלה מלרתק אותי.

אבל השנה הכל נשאר במחברת.

אני לא יכולה לומר שאין לי תחושת החמצה קלה בגרון, אבל זה קרה מסיבה טובה:

קמפיין הדיגיטל של ראובני פרידן לתפוזינה.

התפקיד שלי בכוח היה להגות את הטיפים לארוח, ואז להיות נוכחת על הסט ולתת את האינפוט העיצובי לאופן שבו הם מוגשים.

האתגר היה עצום, מפני שקהל היעד של תפוזינה כה רחב והרצון היה לתת טיפים שהם בקצה האצבעות של כל אחד ואחת.

מדובר באנשים שלא נמצאים בפינטרסט, שאין להם 99 גוונים של וואשי טייפ במגירה, ש"חוט אופים" הוא ג'יבריש בשבילם…

תבינו שכלים רבים נפסלו (תחשבו סכו"ם בראס-מוזהב-מהמם כמו שאנחנו אוהבות…) מפני שהם לא מה שיש לכל אחד בבית.

הבריף היה מדוייק ומהודק ונצמדנו אליו באומץ, גם אם זה היה כרוך בקורבנות עיצוביים מסויימים מבחינתי. אבל כאן לדעתי גם טמונה גדלותו והאינסייט של צוות השיווק של תפוזינה: להנגיש תרבות של לייף סטייל, יצירה וארוח לקהל הרחב שם בחוץ.

הרצון שלי היה שגם נשים כמונו – אני ואתן – נתמלא בשמחה והשראה. שגם אם הרעיון כבר מוכר לנו, הביצוע שלו יהיה מקסים. או להיפך.

המון רעיונות מגניבים הועלו, רובם נגנזו (מה פתאום נגנזו, אני עוד אכין אותם בשבילכן) אבל עשירייה נחושה במיוחד עשתה את צעדיה לפסגה ושרדה עד לגמר.

הסוד של הטיפים הללו הוא בפשטותם.

צוות ראובני פרידן היה מקצוען, נחמד ומבין ענין. היה תענוג של ממש לעבוד בתנאים כאלה.

את ההפקה עשו על הצד הטוב ביותר ראבל הפקות, ואת הסטיילינג עשתה בטוב טעם ניצן ציפרוט, שהיתה מתוקה אמיתית ושאת הידיים היפות שלה אתן רואות על המסך…

ואי אפשר בלי הצצה לאחורי הקלעים:

לאורך הפוסט שיתפתי כמה מהסרטונים האהובים עלי.

את כל הסדרה תוכלו לראות כאן >>