היתה שם יונה לבנה. נחבטת בפנים בין כתלים עבים. במצוק.
כל נסיון לקחת תנופה – דוכא במכה.
כל רצון להתרומם – הוכאב. הולקה.
"מי את, יונה?" שאלתי, "ולמה לך מצוק?"
חשבנו קצת, אני והיונה.
בסוף היא אמרה:
"המצור – תפקידו שארגיש את ההתנגדות."
נרדמתי, וחלמתי חלום.
על אשה שהיא אני, עפה בשעות בין ערביים.
עינים עצומות, בבת צחוק על שפתי.
אנשים וערים חולפים מתחתי.
שערות ובגדים מתבדרים ברוח.
אני חיה, והרוח מנשבת דרכי.
ופלאשבאק ליונה שאומרת: "הרוח – תפקידה שארגיש את ההתנגדות."
התעוררתי נפעמת ועיני פעורות.
רק לחיות ביקשתי. רק לחוש את ההתנגדות.
על התמונות:
יום אחד ירדתי לבקר את חברתי, רות צפתי, בעין כרם. לא שיערתי איזו הפתעה היא רקחה לי, והגעתי ללא מצלמה. רות הכניסה אותי לבקר אצל אמניה של עין כרם ופינות החמד הנסתרות שבה. לא היתה ברירה, צילמתי בנייד. אותו נייד אבד לי זמן קצר לאחר מכן ועליו כל התמונות המופלאות. התמונות הספורות שבפוסט הזה הן אלה ששחזרתי דרך חשבון האינסטגרם שלי. הנה למה בנאדם צריך אינסטגרם.
לכבוד יום העצמאות בקשתי מרות להדריך סיורי אמנים ופינות חמד בעין כרם גם בשבילנו – קוראות קפה ויפה – ולא רק שהיא הסכימה, אלא שתעניק 10% הנחה בשבילנו! צרו איתה קשר כאן
נויה קומיסר
תודה להכרות עם מדריכה משובחת . פוסט מקסים . תמונות יפיפיות
אפרת יפה
נכון שרות מהממת?
עינבל ויסמן
נהדרת, מזל שיש אינסטגרם, תמונות נפלאות.
אפרת יפה
ממש מזל תודה עינבל
ליאת בלזר
חו"ל זה ממש כאן! איזה יופי :)
חג שמח אפרת
אביטל
מדהים פשוט!!
רחלה
וואו, איזה יופי!!!
מכירה לא מעט תמונות ירושלמיות בכלל ועין-כרמיות בפרט, ובכל זאת הצלחת לחדש ולהפעים בכל תמונה מחדש.
עצמאות שמחה, אפרת!