היו לי כמה חודשים כאלה לאחרונה.
שיעמום עיצובי.
זה קורה לכם לפעמים?
חיפשתי. אוהו כמה חיפשתי. חיפשתי את הדבר הבא שידליק אותי.
אני לא אומרת שאין דברים יפים. הפינטרסט מלא בהם, קטלוגים ומגזינים מרוחים בכפולות מרהיבות.
הכל כה אסתטי. אבל אבוי, כה צפוי.
מקור לתמונה OSCAR PROPERTIES
בתחילה חשתי שיעמום.
ועוד יותר שיעמום.
זה נפלא, באמת. מאוזן, מדוייק. אבל ראיתי את זה כבר ב 2014. אין לכם משהו חדש להראות לי?!
קדימה, אנשים, הפתיעו אותי, הפעימו אותי!
מקור לתמונה FRENCHY FANCY
ואז בא התסכול.
מחלחל. מחלחל…
חשבתי שכבר לא אוכל לכתוב בקפה ויפה לנצח.
מקור לתמונה NEW DARLINGS
אתם מכירים אותי, אני לוחמת.
אבל לאחרונה אני לומדת להרפות.
לומדת שטקטיקת העשייה הטובה ביותר לפעמים היא דווקא לחדול.
ודברים שייחלתי וחיפשתי שנים, מתחילים ליפול עלי מעצמם. כאילו בטעות.
כאילו כל האנרגיה הלוחמנית הזו שלי, שכל כך חתרה להוביל שינוי, רק עצרה אותו שם באוויר ומנעה אותו ממני.
מקור לתמונה JOANNA LAVEN BY AGENT BAUER
וכך נפלה עלי גם בשורת האוברסייז ארט.
מקור לתמונה MINOTTI
פתאום זיהיתי מיני-מגמה שלוקחת את קירות הדיספליי העמוסים לקיצוניות הנגדית, ועושה את זה יפה ומפתיע.
אני שומעת אתכם, אתם מגחכים.
לכל אחד מאיתנו יש קיר אחד כזה בבית ההורים. אז שימו לב, הגרסה של 2016 לוקחת את זה צעד נוסף באקסטרים – הן של הגודל, והן של המדיה, במטרה ליצור הפתעה.
מקור לתמונה VIA PINTEREST* cannot find original source please inform if you know otherwise
וזה הופך את כל העניין לכיף.
מקור לתמונה BLOOD AND CHAMPAGNE
תורמים לכך לדעתי, הן ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי הייצור וההדפסה והן התפיסה הקאז'ואלית לאיך וכיצד אומנות צריכה להראות.
מקור לתמונה VIA PINTEREST* cannot find original source please help if you know otherwise
אנחנו מזהים את אותה הכלה של מדיות מודרניות החל בצילום, עיצוב גרפי, עבודות טיפוגרפיה וכו' וכלה ביצירות שהן רזונאנס למדיות חברתיות – כל אלה זחלו והשתחלו לאיטם אל קירותינו, בחוסר בטחון מסויים, משתלבים באותם מקצבי אספנות. מטמיעים את עצמם בזהירות בין שחקני העבר הוותיקים. וכעת אוזרים את האומץ הדרוש כדי לדרוש לעצמם את מלוא הבמה.
עונג לצפות מן הצד כיצד נולדת כאן שפה עיצובית חדשה.
מקור לתמונה RUE MAGAZINE
לצד החידוש, אנחנו עדיין רואים את קומבינציית הקירות העמוסה ממשיכה לפרוח. למרות אהבתי למראה, אני שואלת את עצמי איך קורה שהטרנד הזה מחזיק מעמד כל כך הרבה שנים.
אולי זה מפני שיש בו משהו מאד מאפשר?
ואולי כי הוא מהווה ביטוי פיזי ללוק הפינטרסי האהוב, והחיבור הזה, בין הוירטואלי לקיים, הוא משהו שמאד נדרש לנו מנטלית, בעודנו מתקיימים על המתח העדין שבין זה לזה.
מקור לתמונה VISSEVASSE
לשמחתי אני מזהה גם כאן טוויסט קטן ומעניין, שמתבטא באופן תלייתו של המקבץ.
השימוש במראה ובמסגור אחיד, והצגה על הקיר כיחידה אחת, מהווה מעין "הגדרת טריטוריה" והופכת את המקבץ לפיסת אומנות שלמה – שוב, אוברסייז.
מקור לתמונה VISSEVASSE
אני מרגישה צורך לאמץ את הטרנד הזה ולהביא אותו לביטוי בדרך שלי.
עצם המחשבה על כך מרגשת אותי.
מה אתם מציעים, לאן הייתם לוקחים את זה?
דקלה
באת בדיוק בזמן ופגעת בול בפוני ?
אני מחפשת כבר כמה שבועות אחר oversize art לח. שינה שלי. משהו שיתפוס לי את העין…(ראיתי צילום מדהים ב-society6), אבל אצלם יש גבול ל-size ☺ מה שהופך לקצת בעייתי…
אפרת יפה
את רואה מה זה דקלה, גרייט מינדס וכולי… :)
מה, חשבת שתרכשי לך ב SOCIETY6 ותסגרי סיפור? לא… תחשבי קצת, תיצרי בעצמך משהו!
אני עוד זוכרת שלעצב קיר עמוס בתמונות במראה אספני נדרשת להיות באמת אספנית. היום את קונה קולקציה מוכנה (כוללת מסגור אם בא לך) רק עניין של זמן. אבל כל הכיף הלך.
מה שמדליק באוברסייז בשלב הזה הוא האתגר היצירתי שנדרש מאיתנו, לפחות בשלב המוקדם הזה שלו, בהמשך הדרך החנויות יהיו מוצפות, לא לדאוג… אבל אז ילך גם חלק נכבד מהכיף…
תמר מור
פוסט מהמם! אני אף פעם לא התחברתי לgallery wall עם מלא תמונות קטנות… אין על אובר סייז!
חייבת את בוב אצלי בחדר
אפרת יפה
אז הנה הקונטרה הזו בדיוק בשבילך :)
אביבה לוברבום
אפרת. פוסט אמיתי וכנה התחברתי מאד. אשמח לספר לך על פרויקט חדש שאני עובדת עליו בימים אלו שממש קשור לפוסט הזה. נראה לי משום מה שתאהבי…
אפרת יפה
תראי לי אביבה, תראי!
רעות פרנקל טולדו
איך ידעת שבדיוק עובדת על איסוף תמונות לקיר חדר העבודה שלי? אומנם מדובר בתהליך שנמשך כבר כמעט שנתיים (!!) שהשתנה והתחלף עם הזמן אבל עכשיו החלטתי שצריכה סופית לחתוך וליצור את "קיר ההשראה" שתמיד חלמתי עליו. למרות כל הזמן שחלף דבר אחד לא השתנה – המראה שרציתי שיתקבל ועניין המסגור האחיד שכיוונתי אליו. בקיצר, מסתבר שהסגנון שאוהבת ממזמן זה הסגנון הטרנדי החדש… מדובר גם בסגנון עיצובי שניתן למצוא בשאר העיצובים שלי -אלבומים, ספרים ועוד.
שמחה ששאר העולם החליט להתאים את עצמו אליי….:) (הכל בצחוק כמובן).
אפרת יפה
העיקר שהקיר ילבש השראה והעיקר שיהיה נאה ונכון בעיניך :) תודה רעות
תמרה
אהבתי. תמיד שווה לחכות שתכתבי. הדיוק הזה, ההשראה הזו.
תודה.
אפרת יפה
מקסימה שאת שמחה לשמוע
רונית כפיר
כרגיל, יופי של תמונות השראה.
לא יודעת אם זה מיני טרנד או נחלתם של מעטים.
מהמציאות שנשקפת אלי מבתי הישראלים המגיעים אלי (ואלו עוד אלו עם הטיפה מודעות לעיצוב) לישראלי קשה להתחייב לאמנות בגודל גלויה על קירותיו, שלא נדבר על משהו בגודל קיר על הקיר.
בכל מקרה, חשוב לזכור שבגלל הגודל קשה מאד ויקר מאד למסגר יצירות כאלו.
עוד בעיה היא הזכוכית, שיוצרת השתקפות פסיכית של אור (יש מקומות שלקח לי המון זמן לצלם בגלל השתקפות של אור בתמונה), והופכת את התמונה לכבדה מאד מאד ולכן מאיימת.
רוצה לומר – אם תולים משהו כזה גדול על הקיר, זה בדרך כלל יהיה על קאפה או ממסוגר בלי זכוכית (כדי לחסוך בכסף ובמשקל).
בבית של חברה טובה שלי, שהיא גם המעצבת הגרפית שלי, תלויים בסלון זה לצד זה שני צילומי שחור לבן ענקיים של ג'ייקוב דילן, הבן של בוב דילן. מאד שעשעה אותי התמונה הראשונה.
אפרת יפה
רונית שתהיי בריאה. תודה שהצלת אותי מטעות פאטאלית שניה לפני שאני שופכת כסף על תמונה במימדים שלא אצליח לתלות. לא חשבתי על המורכבות של הכובד. צודקת.
קאפה לא אוהבת. אז מה כן מציעה? כי אני רוצה את הגודל. את העוצמה.
לגבי ההשתקפות הפסיכית – זה משהו שמפריע לדעתך למחיה ומגורים? כי איך זה מתבטא בצילום פחות מעסיק אותי, אבל האם יכול להגרם סנוור מעצבן למי שנמצא בחדר?
מותר לשאול באיזו טכניקה מוסגרו/נתלו צילומי השחור לבן של ג'ייקוב דילן בביתה של חברתך? אולי זה יתן לי רעיונות… תודה!
רונית כפיר
רק עכשיו חזרתי לכאן וראיתי את השאלות שלך!
לדעתי הציורים של דילן פשוט ממוסמרים עם הנייר אל הקיר..
במשרד של אותה חברה תלויה תמונה הורססססת של יום כפילי אלביס (שגם נתנה לי רעיון למסיבת פורים שאולי אגשים יום אחד, תבואי), ושם לדעתי זה מודפס על בד.
בכלל, שירלי חברתי היא מעולה במציאת תמונות ענק והדפסתן. אולי פשוט אשלח לך הפרטים שלה.
נשיקות, מהממת אחת.
עידית
פוסט מקסים,
לגמרי מתחברת…גם לתחושה של החיפוש והחידלון וגם לתמונות – סוף סוף משהו שונה וחדש
תודה
עידית
רינת
מקסים! מפנטזת כבר הרבה זמן על תמונה ענקית לסלון האישי שלי.
ולא יכולה שלא לצרף קישור לעבודות של Antonio Mora
http://www.mylovt.com/pages/murales
אפרת יפה
וואו רינת תודה שחשפת אותנו לעבודות של MORA – שווה פוסט בפני עצמו!
רוני
מקסים! אהבתי את הניתוח לגבי שאלת המעבר מהמיקרו למאקרו..
כפסיכולוגית שחוקרת אסתטיקה (איך אפשר שלא? :) אני יכולה לומר שיש הרבה קשר בין איך שהעין תופסת מקבץ של גירויים קטנים שיוצרים משהו שלם לבין תחושה של הרמוניה ואסתטיקה. אולי זה מסביר (בגדול…) את הטרנד הזה..
אפרת יפה
פסיכולוגית שחוקרת את האסתטיקה? וואו. ספרי לנו עוד!
רוני
בשמחה! אז בעקרון אני פסיכולוגית ילדים ובנוסף אני חוקרת במעבדה לנוירופסיכולוגיה התפתחותית בבר אילן (שילוב בין פסיכולוגיה ומדעי המוח) – התחום שאני חוקרת הוא למעשה משיכה של יילודים/ילדים ועוד לאסתטיקה שזה חלק מתחום מחקר חדשני ורחב בעולם שנקרא נוירו -אסתטיקה (חוקר למעשה כיצד חשיפה לאסתטיקה מכל סוג שהיא משפיעה על המוח שלנו על דפוסי ההתנהגות שלנו ועוד).
מעבר לאהבתי הרבה לתחום הטיפול אני חובבת/צורכת אסתטיקה (הנני כאן :) ובכלל מאמינה בשילוב נכון בין רוח וחומר/רגש ותרבות -הרמוניה בכלל :) הדברים האלה כרוכים אחד בשני – והראייה היא שיש מחקרים שגם מוכיחים זאת!
יונית
וואו אפרת איזה מדהים. אני אוהבת הגזמות שנראות מצוין כחלק מהנוף! תודה נהניתי.
אפרת יפה
תודה יונית! נראה שהקהל שלנו מאוהב בטרנד :)