לאט-לאט

my desktop

מה את חולמת לעצמך בשנה החדשה?

בכל מקום מדברים איתי על צמיחה, על זינוק, על התייעלות.

יותר לקוחות, יותר שירותים, יותר טראפיק, יותר כסף.

לעשות יותר בפחות זמן. לרוץ-לרוץ-לרוץ.

להספיק!

ואני עומדת בפינה, מבויישת להשמיע את קולי, אבל מאד בטוחה בקול הזה שמצייץ לי שם בפנים.

הוא רוצה פחות.

הוא רוצה לאט.

my desktop

הוא חולם על שנה איטית יותר. נושמת לעומק. מתכנסת.

שמה לב למחוג, שמה לב לקיום, שמה לב להוויה.

שומעת את המחשבות. מקשיבה להן בשקט.

מרגישה תהליכים, מבינה אותם, לא דוחקת.

מחוברת, ולא במובן הדיגיטלי.

my desktop

קול שלוחש לי להישאר אותנטית, גם אם זה נראה פחות טוב.

להיות נאמנה לעצמי, גם כשזה לא מקובל.

לאכול טבעי וטהור, גם אם זה פחות מתוק.

ללכת לאט.

להקשיב לאט.

להיות לאט.

2a

על אספרסו וניל רותח, מחברת, מצלמה ואור סתווי, אני פותחת את קפה ויפה לעוד עונת "שידורים" מלבבת.

הפעם, במקצב נפשי חדש.

 

ומה את חולמת לעצמך לשנה החדשה?

 

*מחברות עם הוויה belongings

כותבת ועורכת. מייסדת ועורכת את מגזין הלייף סטייל, קפה ויפה.

40 תגובות

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    עדנה

    מתחברת לגמרי (במקרה הזה גם לדיגיטלי שלך :-) ) מקסים!

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    gallish

    כ"כ מתחברת ללאט הזה,
    במיוחד כשהוא כ"כ עדין ויפה :-)
    שתהיה שנה טובה ומותאמת בדיוק לך!
    גלי.

    • להגיב אוקטובר 21, 2014

      אפרת יפה

      אוי הלוואי! כמה אני מודה לך על הברכה הזו גלי!

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    Lital Mordechai

    קראת את מחשבותיי :)

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    משאירה חותם

    מתחברת לכל מילה. אני כבר קפצתי מהרכבת….חצי משרה.
    יותר דברים שאני אוהבת ובקצב שלי….
    מאחלת שנה מצויינת!!!

    • להגיב אוקטובר 21, 2014

      אפרת יפה

      איזה כיף לך. בכל מקרה זה לא הכל. אני חולמת על האטה במחשבה, בגישה לחיים. לא רק בעבודה.

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    שירה

    אני אוהבת לקרוא אותך

    • להגיב אוקטובר 21, 2014

      אפרת יפה

      אני אוהבת אותך בחזרה בלי לדעת אפילו מי את :)
      XXXXXXXXXXXXXXX

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    טלי

    וואו! נגעת לי בול. תודה

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    מירי בן-דוד ליוי

    מקסים , אפרת. פשוט מקסים. עכשיו שאלה: על מי חשבת כשכתבת את הפוסט הזה? עלי? :)
    נשיקות

    • להגיב אוקטובר 21, 2014

      אפרת יפה

      מירי שתהיי לי בריאה אמרתי לך שגם אני מהרצות… אבל זהו. שנה חדשה ויש רצונות חדשים. רק שנעמוד בהם… נשיקות

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    גית

    כמה מדוייק מצידך.
    לדעתי המהפיכה מתהווה לה ברגעים אלו…

    • להגיב אוקטובר 21, 2014

      אפרת יפה

      את חושבת? כי יש כל כך הרבה ליישם ולתרגל… הו, הלוואי!

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    ניצן

    תלמדי אותנו איך? (מאיטים, לא רוצים להאט)
    נעשה את זה יחד?
    הלוואי

    • להגיב אוקטובר 21, 2014

      אפרת יפה

      מאיפה אני יודעת אם אני רצה כל החיים שלי?! אתן תלמדנה אותי! כן נעשה את זה יחד.

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    אביבה

    אפרת, וואו! התחברתי לגמרי. למרות שאני כרגע בתקופה של מירוץ, ואדרנלין שעושה לי טוב.
    ועל זה אמר שלמה המלך " לכל זמן ועת"… עת לרוץ ועת להאט.
    בהצלחה, שנה נהדרת.

    • להגיב אוקטובר 21, 2014

      אפרת יפה

      מירוץ ואנדרנלין שעושים לי טוב היתה הגדרת הקיום שלי תמיד. לכן השינוי קצת קיצוני. אבל אני משתוקקת אליו.
      כנראה שהעת הזו ששלמה המלך דיבר עליה הגיעה בדיוק.
      בהצלחה בעשייה המדהימה שלך אביבה!

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    רחלי

    כאילו כתבת את זה עלי…

    הלוואי ונצליח!

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    רינה

    אפרת תודה !!
    פשוט מדוייק … לרגע שכחתי לאט ולנשום …
    תודה על התזכורת :)

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    עירית דינור

    נהדרת ומדוייקת!
    זה גם מה שאני מאחלת לעצמי.
    השאלה איך עושים את זה עם 4 ילדים, בעל, עסק, לימודים ועוד ועוד………..

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    אילאיל

    מוזמנת לבקר במקום בו חיים מעט יותר לאט….

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    מיכל

    אפרתי ! לונג טיים נו סי .. איזה כיף לקרוא אותך (: ממש הרגעת אותי והזכרת לי שמותר לנוח ..

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    לימורוש

    מתחברת.
    אחרי שנה עמוסה וגדושה שבה לפעמים לא הצלחתי לנשום עמוק, (גם לא בלידה…) החלטתי לפרגן לעצמי פסק זמן.
    עצרתי קצת את המרוץ. לא לגמרי, רק הצבתי כמה במפרים בדרך.
    אני צריכה ללמד את הגוף להתרגל לזה… נדמה לי ששכחתי.

  • להגיב אוקטובר 21, 2014

    חתולי8

    כן, כן, בדיוק מה שאני אוהבת.
    שרק תהיה שנה שלווה…..

  • להגיב אוקטובר 22, 2014

    מלכה אטרקצי

    ממרומי גילי(51) ואחרי שנים של עבודה מאומצת, גידול ילדים, ניהול בית, חוגים, הסעות ועוד יצאתי לפנסיה מוקדמת. עכשיו אני מנהלת את הזמן שלי כרצוני אבל גם בעיתות שכאלה ישנם רגעים לחוצים וזמנים לא פשוטים (סרטן שמתעקש לבקר כל כמה שנים…) מצאתי שיטה שעובדת תמיד: אני עוצמת עיניים, נושמת ומקשיבה לקולות מסביב( קולות ציפורים ,כלי רכב, כלבים נובחים פה ושם…) למשך כמה דקות. זה תמיד עובד, גם כשמתקשים להירדם. גם בטיולים עם הכלב התרגלנו שנינו לקחת פסק זמן של כמה דקות, לשבת על ספסל, לנשום ולהאזין לקולות של הילדים בגינה, משב הרוח והאנשים שחולפים לידינו. רגעים קטנים אבל מהותיים וזה עובד….

    • להגיב אוקטובר 23, 2014

      דורין

      אפרת זה מקסים. הזכיר לי כמה נעים להרגיע הכל…
      ומלכה הזכירה לי את הטריק שתמיד עבד גם לי. אפשר גם בעיניים עצומות בשלב הראשון, לעשות מן"סטופ כדור הארץ" ורק לקלוט בחושים את רגע ההווה. כשבאמת נמצאים בזמן הווה, לא רק בגוף אלא עם תשומת הלב בלי לטחון מחשבות, אז הכל מאד פשוט ונטול סיבוכים. במצב זה גם לא משנה אם משהו זז לאט או מהר…

      מאחלת לכולנו לזוז מהר, לאט או שניהם לפי הצורך. בגמישות. ומקסימום נוכחות בזמן הווה שזה המפתח לשקט בראש :)
      באהבה,
      דורין

  • להגיב אוקטובר 22, 2014

    מרים

    וואו, מרגיש לי כאילו נכנסת אלי ללב ולמוח ואת עושה לי עיסוי עדין שם….
    כלכך אמיתי ונכון, ואני חושבת שמה שאת מרגישה בעצם מדבר לכל אחד מהדור שלנו כי אנחנו במירוץ תמידי.
    שתדעי- יש ספר שקוראים לו 'בשבח האיטיות' ואני ממליצה לך עליו בחום.
    לי אני מאחלת להיות במציאות, כאן ועכשיו, בלי לרצות כל כמה דק' להגיע לדבר הבא. לחיות את הרגע ולמצות אותו, בנחת, כמו ילד שעכשיו דורש תשומת לב מדוייקת ופשוטה, בלי הסחות דעת.
    וגם אני מאחלת לי מציאת בנזוג והצלחה בלימודים:)

  • להגיב אוקטובר 22, 2014

    sari

    מרגשת אחת!!!!

  • להגיב אוקטובר 22, 2014

    רחלה

    כמה קשה לדייק ולדייק כל הזמן…

    וכמה מאתגרים אותנו המושגים "יותר" ו"פחות", "אני", "צריכה" ו"רוצה"…

  • להגיב אוקטובר 22, 2014

    gonnabe40

    נפלא. נהניתי לקרוא. מרגישה כמוך שזה נכון לי :)

  • להגיב אוקטובר 25, 2014

    ליאת בלזר

    כמה שזה נכון לי..ועדיין לא מצליחה להאט ומרגישה צורך להספיק ולטרוף לפני שיגמר…
    הולכת להדפיס את הפוסט הזה, להכניס אותו בין השולחן לפלטת הזכוכית שמעליו ולשנן, לשנן לשנן
    כרגיל, את מופלאה בכתיבתך :)

  • להגיב אוקטובר 26, 2014

    נגה

    הפוסט הזה תפס אותי בדיוק-של-פינצטה בנקודה בחיים של התלבטות בנוגע לקצב הדברים.
    כמה לעבוד, כמה להרוויח, כמה להיות בבית, כמה להתקדם, מה האיזון העדין של שהות עם הילדים שתהיה טובה להם ולי…
    ואולי בעצם כל החיים הם ההתלבטות הזאת.

    תודה.

  • להגיב אוקטובר 27, 2014

    תמי פמפנל שנקר

    נפלא מדוייק ומקסים כהרגלך! מאחלת לך שנה בדיוק כמו שאת מזמינה..לאט לאט.

השארת תגובה