פרפקציוניזם. כן מילה גסה!

perfection

זה היה מן יום כזה של סוף החופש.

כולם רחשו כאן ליידי. שכבות הגיל התכתשו ביניהן רק לשם יצירת עניין, והציפורת הזועמת שפכה את תחתית השומשום שבקופסת הבייגלה, ישר על הנטוצי שלי!

perfection

בעוד אני מנהלת שיחות הפקה סוערות, ושולחת משהו דחוף במייל, ועוד דחוף אחד, ו"כן, חכי רגע, אני שולחת לך גם את הלינק לזה…" ניקרה הציפורת פיסות בשר מכתפי (הכוס המלאה: זה מוריד במשקל!) וצעיר חסר מנוח הפגיז את הדירה שלי באטום אקולוגי.

perfection

כל מולקולה של טישיו פורקה למרכיביה. העסק כולו היה נראה כמו סופת שלגים רומנטית בניו יורק. רק פירורי הבייגלה, המוצצים, הספרים הקרועים, המיטות ההפוכות וקרוקס אלמן אחד, גרמו לכל העניין להראות רומנטי מעט פחות. אולי סתם כמו התגלמות היאוש.

perfection

אבא שלהם, במחווה הירואית שלא תשכח עד לסצנה הבאה, התקשר באותו הרגע לומר שהוא בא לקחת אותם לסיבוב. אה!

שקט. רק הציפורת עדיין מנקרת. בכתפי!!

perfection

אני מסתכלת סביבי ואומדת את גודל הנזק. איך????? אמאל'ה! הצילו!!!!!! 100,101,102… מישהו! בואו לגאול אותי מהכאוס הזה!

perfection

חטפתי את הציפורת ויצאתי מהבית. ככה. בלי להתקשר. בלי לתאם. נקשתי על הדלת ודחפתי אנגרי בירד מכוסה בשומשום, לידיה הענוגות של טינאייג'רית חביבה עם פרצוף כרית, ועדיין בפיג'מה. פיג'מה?! מדמואזל, זה אמצע היום עכשיו! לא! אמצע הלילה. של מחר!

perfection

היתה לי שעה לפעולה, אז כיוונתי טיימר. נשמתי עמוק, ו… צנחתי חסרת אונים על הכסא. ולא. לא התחשק לי לגמרי בכלל, ובשום פנים ואופן לא, להתמודד עם המפלצת הזאת שהתמקמה לי בתוך הבית. קישטה!

ואז משהו משועשע חייך לי בפנים והלך להביא את הקנון. נשכבתי על הרצפה וצילמתי, כאילו בכך חיי תלויים. אני בנאדם מונע משמעות. אז בינגו!

perfection

וכן. גם הברקתי וצחצחתי הכל בתוך שעה. והטיימר צלצל. וכל האינדיאנים שיצאו לצייד חזרו בצהלות קרב, והעירו את הציפורת שסוף סוף נרדמה.

סוף. קלאסי.

perfection

מה שאני עושה פה הוא לא פולני. מה שאני עושה פה הוא לא נשי, ולא אנושי, ולא הגיוני.
אבל אני רוצה שתדעו שאני אשה כמוכן :)
והבית שלי, גם אם אני פריקית של עיצוב, מלא בעדר מוסטנגים צעירים ובמציאות טופחת.
וגם אני כמוכן, מג'גלת 754 אלף כובעים ומשתדלת לא לקבל סחרחורת.
ולא, אין כזאת חיה סופר מאם. בכל אופן לא אצלנו :)

נעים להכיר. אני מיסיס (קפה ו)יפה. וככה הבית שלי נראה לפעמים בדרך כלל.

פרפקשן!

כותבת ועורכת. מייסדת ועורכת את מגזין הלייף סטייל, קפה ויפה.

34 תגובות

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    רחלי

    אוהבים אותך, קפה ויפה.
    ונאה הדירה בעינינו (-:

    • להגיב אוגוסט 23, 2012

      efrat

      וגם הקוראים נאים בעיני :) אוהבת בחזרה XXXXX

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    עידן

    מקסים , פשוט מקסים!

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    רביד פלג

    הלא המציאות המורכבת של כולנו נראית כך שלא דרך עדשת המצלמה. זו בוחרת (לרוב) את היפה;-)… הכאוס החייתי הזה, השוכן גם בסלונה של המעוצבת למשעי, הוא האמת לאמיתה. הפרפקציוניזם נראה רק במחשבות..בפנטזיות וב…בלוגים.:-).

    כיף להכירך, היפה, הקפאינית והבלתי מושלמת באופן שלם ונעים.:-)

    • להגיב אוגוסט 23, 2012

      efrat

      כיף בחזרה ותודה על הקבלה וההכלה :)

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    אפרת

    וואו כמה חייכתי כשקראתי! בדיוק היום פיצי ביקש שנעשה "ג'ימבורי" בבית = לפרק את הספה למרכיביה+לבנות אוהל בסלון+לפתוח את המנהרה מאיקאה! … פוסט אדיר!

    • להגיב אוגוסט 23, 2012

      efrat

      טוב אז אני מעבירה את השרביט :) עכשיו תורך!

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    MALI

    "טעם החיים"….

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    דורותי

    להיות אנושית זה המושלמת החדש.
    כמה שמחה את מחלקת לנו ככה בנון שלנטיות.
    מושלמת….

    • להגיב אוגוסט 23, 2012

      efrat

      שש.. בלי מילים גסות ;) אבל תודה יקירה!!!

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    עדי

    את מעולה, את! תיאור מדויק של הימים האחרונים, בא לי לתלוש את כל השערות מהראש כשאני רואה את הבלגן בבית, או למסור ילד/ילדה/ילד+ילדה+חתול+ בעל לאימוץ… אוטוטו חוזרים לנורמליות. וגם יהיה סתיו. יש לאן לשאוף (-:

    • להגיב אוגוסט 23, 2012

      efrat

      כשאני מתלוננת על הנ"ל, הקפה אומר: "יאללה, יד 2!" ;)

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    Lital Mordechai

    פוסט מקסים עם תמונות מקסימות
    שאפילו השומשום די מחמיא לנטוצ'י :)

    • להגיב אוגוסט 23, 2012

      efrat

      באמת מזל, השומשום מכסה את הכתמים :) תודה ליטל!!!!!

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    חתולי8

    תתקרבי רגע, רוצה להגיד לך משהו….
    אני פשוט מ ת ה עליך :))

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    מקופלת

    מה לא היה בסדר באיך שהבית נראה? אני פשוט לא מכירה משהו אחר….פירורים, חיות צעצוע רצוחות, משחקים מפוזרים ותוכי אמיתי אחד שלמד לפתוח לבד את הכלוב וכבר דרכתי עליו פעם אחת….ככה זה וככה אני אוהבת את זה….

    • להגיב אוגוסט 23, 2012

      efrat

      אז כנראה שהבעיה שלי היא שאני לא אוהבת את זה :( אבל ככה זה, וזהו…

  • להגיב אוגוסט 23, 2012

    רחלה

    יש משהו מרגיע בלקרוא שאצל כ-ו-ל-ם זה כך השבוע (או שמא החודש? השנה?!)…

    מלא מלא חיבוקים, קחי נשימה ארוכה – עוד רגע חוזרים לשגרה…

    ורואים כמה הבית משגע גם מתחת לאלמן ולבייגלה!

  • להגיב אוגוסט 24, 2012

    קואלת ספרים

    אפילו בבלגן אטומי הבית שלך נראה מהמם :)
    לפעמים צריך לדעת גם לעצב בלגן…
    אני קוראת כבר הרבה זמן ואף פעם לא הגבתי – גם אני צלמת בעברי (שלוש שנים לימודים בהדסה) וגם אמא (לאחד כרגע, מספיק) וגם בעלת בלוג (של ספרים אמנם) אז אני מאוד מזדהה ובלי קשר יש לך בלוג מהמם ואת כותבת מקסים.
    תמשיכי כך :)

    • להגיב אוגוסט 24, 2012

      efrat

      תודה קואלה, אני אוהבת ספרים ואוהבת את הבלוג שלך :) ואם את צלמת, אז יאללה, בואי נראה!!!

  • להגיב אוגוסט 24, 2012

    שולמית הזורע

    {מנגבת זיעה} ולחשוב שאצל כולנו זה ככה, יש בזה משהו מרגיע אבל אין סיכוי שאצלי ייצאו צילומים כאלו מיוחדים אפילו של בלאגן.
    והיי…. עוד מעט החופש נגמר!!!
    שיהיה לילדודס בהצלחה
    שולי

    • להגיב אוגוסט 24, 2012

      efrat

      תודה שולי, אולי באמת תנסי לצלם את זה פעם :)

  • להגיב אוגוסט 24, 2012

    חגית

    אז למה המציאות הטופחת שלך נראית הרבה יותר יפה ומסודרת ונקיה משלי??? אה???

    מעולה!

  • להגיב אוגוסט 26, 2012

    sari

    מהמהמת אחת!!! אפילו הבלגן שלך יפה כל כך.

  • להגיב אוגוסט 26, 2012

    רותי

    איך אמר שלמה המלך?
    "גז"י"="גם זה יעבור"….!

  • להגיב אוגוסט 26, 2012

    יונת קציר

    אוי, כמה שהפוסט שלך מנחם…(-:
    לפעמים אני מסתכלת על הבית שלי בעיניים כלות ומדמיינת כמה יפה הוא היה נראה אילו…
    אומרים שפוטנציאל זה גם משהו לא?

  • להגיב אוגוסט 30, 2012

    פיצ'ולה

    אין לך מושג כמה שימחת אותי עכשיו ("צרת רבים" וכאלו…)
    וכמובן שאני קוראת ומגיבה רק עכשיו כי גם אני עוסקת בכיבוי שריפות המוני בכל חדר בבית.

  • להגיב ינואר 16, 2013

    מאיה קאילה משי

    יקירתי… אני רק רוצה להגיד לך שאני חולת על היום שהבית שלי יהיה כל-כך יפה ומבולגן. הבלאגן הוא לא זה שמפריע לי, כי ברור לי שילדים זה לא שווה לסדר וניקיון. אבל לפחות כשהוא מסודר שהוא יראה חצי כמו שלך, אני אהיה מאושרת :)

    • להגיב ינואר 16, 2013

      efrat

      מאיה את חמודה…… מאחלת לך הרבה בלגן שמח!

השארת תגובה