שברירית

fragile

 

fragile

לכו תדפקו את השנאה שלכם בקיר, ותעזבו אותי בשקט. אני לא קשורה לכל זה. גם לא בכוח.

סוף סוף לקחתי לי חופש. כזה מהסוג האמיתי. הכרחתי את עצמי להתנתק מהאינטרנט לגמרי, וגם עמדתי בזה! והנה אתמול, בחזרתי לחיים האמיתיים, אני מגלה שהאקרים מערב הסעודית פרצו לי לקפה.

fragile

שלחתם לי מיילים, מסרים, הודעות, ואת כולם לא ראיתי. עד הבוקר.

fragile

הרגשתי כמו ביצה שהושלכה בזעף. החלמון שלי – שהיה יכול להיות ברווזון מכוער, או אולי ברבור – נשפך עכשיו רמוס ומזוהם על הכביש.

fragile

אני יודעת שזה כלום, ושזה שטויות. וההוסט הכי מתוק בעולם סידר לי את הכל בצ'יק צ'ק, אפילו ללא ידיעתי. אבל איבדתי פוסט אחד, את זה האחרון. ואיבדתי את הפרטיות.

fragile

ומה עוד איבדתי?
– את התם.

fragile

פינה אחת היתה לי, עליה שמרתי מכל משמר. פינה של יופי ושל טוהר.

fragile

לא רוצה לדעת כלום על מריבות וסכסוכים, לא בין השכנים שלי, לא בין עמיתים לעבודה, ולא בין עמים ומדינות. לא רוצה לשמוע על רוע והתעללות. עצם כתיבת המילים הללו, על הערך הקונוטצי המכאיב שלהן, מעבירה בי צמרמורת. לא מקשיבה לרדיו, ולא לטלויזיה. לא קוראת על זה בעיתונים, ולא באינטרנט. בשבילי זה לא קיים.

fragile

אני לא בת יענה. אני לא חושבת שככה זה יעלם. אני פשוט שומרת על עצמי. אני יודעת שזה מכניס לי "איכסה" לתוך הלב. והבפנים שלי עדין מדי, צריך לשמור עליו נקי.

fragile

תסבירו לי בבקשה את האנטומיה של רוע. מה גורם לאדם אחד לתקוף בנאדם אחר, שלא עשה לו כלום. שלא רצה ממנו כלום. שלא קשור אליו בכלל.

fragile

למה אתם באים ומתנפלים עלי עם המגפיים המגושמים שלכם טבולים בבוץ?! למה אתם מפריעים לי, בפינה המעוצבת והעדינה שיצרתי לי, ולאנשים כמוני, שזקוקים ליופי, שקט ויזואלי, ומילים טובות?! ולמה אתם מערבים אותי בתוך הגועל נפש שלכם?!

fragile

תעזבו אותי בשקט.

או שאולי קשה לכם לראות מקום שמחבר בין אנשים מכל העולם, רק מכוח אהבת האסתטיקה?! חיבור כזה, כשהוא חוצה מדינות, מאיים עליכם בדממה שלו?! נבהלתם אולי לגלות, שיש שפת תקשורת שאתם לא מכירים?! הרוך והעדנה זעזעו אתכם כל כך, עד שהייתם חייבים לפגוע, כדי להתפטר מהרגשות?!

fragile

לכו תדפקו את השנאה שלכם בקיר, ותעזבו אותי בשקט. אני לא קשורה לכל זה. גם לא בכוח. אני אמשיך לפזר כאן את האהבה שלי מצופה בהרבה יופי, שמחה, הרמוניה ושלמות, מוגשת בטקסטורות רכות, ובצבעים בהירים ואופטימיים.

fragile

קישטה. עזבו אותי בשקט. לכו מכאן!

עמיתים מהבלוגספירה, חברים וירטואלים וחברים סמויים, קוראים שהכרתי, וגם כאלה שלא, הדהימו אותי באהבה, תמיכה, מידע טכני, ועזרה ממשית, שכולם רצו להגיש לי. אני אומרת תודה גדולה לכולכם!

fragile

זוהי בעיני ההוכחה הכי גדולה לניצחון שלנו. של כל מה שאופטימי, וטוב, ושמח, ויפה, על כל מה שלא. קיבלתי מכם חיבוק גדול שהצליח להמיס את הגוש השחור שתקעו לי בלב.

fragile

בינתיים נשמתי עמוק, והדבקתי בסבלנות את השברים. הכל בסדר איתי עכשיו, רק שהלך לי פוסט… אם פספסתם את שמות הזוכים באתגר תוכלו לקרוא כאן מחדש את עקרי הדברים.

Love, Peace and Beauty וחיבוק גדול!

קרדיט: כל התמונות בפוסט הזה מתוך הפינטרסט שלי. חטטו שם קצת ותקבלו השראה חמימה ומלבבת, וגם תוכלו להגיע ישירות לתמונות המקוריות, למען ההגינות.

כותבת ועורכת. מייסדת ועורכת את מגזין הלייף סטייל, קפה ויפה.

21 תגובות

  • להגיב אוקטובר 15, 2012

    Lital Mordechai

    תשאירי את כל הרוע הזה בחוץ ..
    זכרי כמה נהנת בחופשה עם הילדים, הבעל והכי חשוב עם עצמך :)
    שולחת לך חיבוק דוב גדולללל!!

  • להגיב אוקטובר 15, 2012

    טליה

    אוי..אוי…זה פשוט נורא מעצבן ומתסכל אבל זה היה שווה את הפוסט היפה, הענוג, העדין והמרגש הזה…

  • להגיב אוקטובר 15, 2012

    חתולי8

    אוי ואבוי!!! לא ידעתי. איך זה שכולם ידעו ואני לא?
    זה כ"כ מתסכל! העיקר שאת בסדר! ואני מצרפת את החיבוק שלי לכל החיבוקים האחרים. נשאר מקום? :)

  • להגיב אוקטובר 16, 2012

    gallish

    אוף, מבאס!!!
    אבל הפוסט היפה שלך גרם גם לי להרגע קצת,
    ולזכור שהרוב בעולם הזה הוא טוב :-)
    חיבוק

  • להגיב אוקטובר 16, 2012

    sari

    מתוך השבר פרץ היופי הענוג הזה.
    פוסט מדהים.
    XOXO

  • להגיב אוקטובר 16, 2012

    יעל

    אני קוראת אותך ובטוחה שהפלישה (אני לא יודעת בדיוק מה קרה) היתה אקראית לחלוטין, ומ הסתם זו לא תגובה להוד ויופי. זה סתם ואני מקווה שתצליחי בפרספקטיבה של זמן לראות את זה כך.
    סתם.
    סתמי.
    אדיש לחלוטין אלייך.
    ושהזמן ייתן פרופורציה
    -חיבוק-

    • להגיב אוקטובר 16, 2012

      efrat

      סתמי?? מישהו עושה דברים כאלה סתם? משקיע אנרגיות כדי להרוס ללא מטרה?? כן אני יודעת… אני מאד מאד תמימה…

      • להגיב אוקטובר 18, 2012

        יעל

        אפרת יקרה
        אני רוצה לתקן רושם מוטעה שכנראה יצרתי…
        אני בטוחה שלא חיפשו דווקא אותך,
        הסתמיות היא ביעד הפגיעה,
        אלימות לשם אלימות. כדי להרגיש חזק, ובלי לחשוב על הצד השני, ומי היעד.
        ואני עצובה שככה פצעו אותך

        • להגיב אוקטובר 21, 2012

          efrat

          יעל את נהדרת, וכן את צודקת כמובן….

  • להגיב אוקטובר 16, 2012

    efrat

    חיבוק חזרה לכולכן! תודה את מדהימות!

  • להגיב אוקטובר 16, 2012

    עינת

    תודה שכתבת ככה מהלב.
    אמנם הטריגר היה שלילי לגמרי אבל הבאת כאן משהו כל כך מעצמך, כל כך מהבטן וכל כך שלך. כמעט לא נעים לי להגיד אבל ממש נהנתי.
    שמחה שהסערה חלפה שכחה (:
    עינת.

  • להגיב אוקטובר 16, 2012

    פייה שימושית

    קראתי את המילים שלך והלב נפתח אליך,
    ולצד המילים, עם כל תמונה הלב התמלא בפליאה
    על איך שהשכלת לשים בפוקוס את העדינות והנעימות שהם הבלוג שלך.
    תמשיכי לאסוף ולהפיץ יופי.
    לימור

    • להגיב אוקטובר 17, 2012

      efrat

      אהההה…. אם כך אז טוב לי!

  • להגיב אוקטובר 16, 2012

    מורן

    אני לא מכירה אותך אישית ובעצם לא מכירה אותך בכלל, אבל את נהדרת, את כותבת מופלאה, מגישה נהדרת ורגישה קסומה.
    הכל בסדר. חיזרי לבועה, גם אני שם. קר שם בחוץ. הכי כיף בפנים.
    אנחנו אתך בלבן הלבן הזה.

  • להגיב אוקטובר 17, 2012

    דפי

    סימני הבוץ רק מדגישים עוד יותר כמה המקום שלך אסטתי ונעים. אולי ככה אפשר לקבל את הרוע הזה בטיפונת זעירונת של סלחנות?

  • להגיב אוקטובר 17, 2012

    דורותי

    קפה ויפה וענוג. פוסט ברבורי. תזכרי רק שנר אחד קטן מסלק חשיכה ענקית. ואולי זה השיעור של מה שקרה כאן. את מביאה המון טוב ואור ומנצחת בענק. . את לא שברירית את חזקה ואמיצה שהצלחת להוציא כל כך הרבה יופי מתוך המקום הזה. כן ירבו אנשים כמוך. תודה.

  • להגיב אוקטובר 18, 2012

    MALI

    החיים הם דוקא כן "סרט שהטובים מנצחים בו" תודה על הוד הלובן הרך של הפוסט

  • להגיב אוקטובר 18, 2012

    פיצ'ולה - יונית

    המילים שלך מעוצבות בקפידה כמו כל הבלוג, והפוסט הזה במיוחד.
    אני שותפה לדעה שהפגיעה הייתה אקראית, מה שלא מפחית מעוצמת הרגש שלך כמובן.
    ולמרות סלידתי מקלישאות, אני חייבת לצטט לך אחת שתזכירי לעצמך תמיד: "יש בי אהבה והיא תנצח"

  • איזה התנסות נוראית,
    התמונות כאן נותנות השראה כל כך אחרת של נקיות.

השארת תגובה