שבוע העיצוב בירושלים: ליבי במזרח

לשוטט

ליבי במזרח

שבוע העיצוב בירושלים 
הוליד פרוייקט חשוב, סקרן, מאתגר ופתוח
ארז טל, האוצר הראשי, מסביר לנו למה מזרח
אפרת יפה משתפת במיצגים שאהבה
ומחפשת קול שקוף

אם הייתם מבקשים לקבל חרך הצצה למקום שבו נולדים טרנדים חדשים, הייתי מפנה אתכם לעקוב אחרי עבודה של אמנים ומעצבים טריים – עדיף כאלה היוצרים בקבוצות הטרוגניות ורב תחומיות – ולבקר בתערוכות ציבוריות, שאינן מסחריות.

שבוע העיצוב בירושלים 2019 ענה על כל הקריטריונים האלה.

הלכתי לראות. 

beit hansen court jerusalem design week 2019
beit hansen court jerusalem design week 2019

ממרומי בית הנסן // צילום: אפרת יפה

מעבדה לנושאים גלובליים

כשקיבלתי רמזים ראשונים על התמה שנבחרה לשבוע העיצוב, משהו בתוכי צהל.

מזרח.

מזה זמן שאני נואמת לכל מי שמוכן לשמוע, שיש ללמד את הילדים שלנו סינית בתור שפה שניה, או הודית, אם אתם מתעקשים. (אני מבקשת, אנגלית אמורה להיות חלק היברידי, בלתי נפרד מהשפה הראשונה – העברית והווב.)

בתנודה עולמית אינסופית של מזרח – מערב – מזרח – מערב, יש תחושה שאחרי הרבה מאד שנים, כל כובד המטוטלת מושך למזרח.

שמחתי שארוע תרבות, הרואה את עצמו כ"מעבדה חיה לנושאים גלובליים בוערים" מנפנף כך בתחושת הבטן שלי.

ביקשתי לראיין את האוצר הראשי, ארז טל.

יותר מכל רציתי לשמוע אותו מסביר לנו: למה מזרח?

 

jlm design week cloud textile
jlm design week cloud textile

תאוריה של ענן // צילום: אפרת יפה

למה מזרח

ארז טל: 

"אנחנו מקיימים את שבוע העיצוב כארוע בינלאומי, כבר 4 שנים. אחת השאלות הראשונות שלנו בכל פעם היא – למה צריך עוד שבוע עיצוב בעולם. איזו אמירה אנחנו יכולים לתת, בקונטקסט שלנו בעולם – ישראל בכלל, ירושלים בפרט – וכארוע ציבורי שאינו מסחרי, שהוא ייחודי רק לשבוע עיצוב שנערך כאן, בירושלים. בכל שנה אנחנו בדיון הזה, שנגזר ממחקר פאסיבי של דברים שאנחנו אוספים לאורך השנה ושמעלים בנו תחושה של נושאים בוערים.

ב"מזרח" הקשר החברתי-פוליטי-תרבותי שלנו הוא ברור. בעולם – זה מחזורי, אבל התחושה שהתנודה מושכת למזרח. בין אם זו רוסיה עם מעין מסך ברזל חדש, בין אם זה האיום של הכלכלה הסינית וכו' וכו'

הרגשנו שיש לנו מה להגיד, ושלעיצוב יש הרבה משקל באמירה הזו."

ומהי האמירה הזו, בעצם?

"ניסינו להמנע מהיחס הסטנדרטי והקלישאתי לשאלה, ולערער פרי-קונספציות. 

במחקר מעמיק גילינו שכדור הארץ הוא עגול, ואין שום מקום גאוגרפי שבהקשר הטבעי הוא מזרח. מה שאנחנו קוראים לו "מזרח" הוא סך של השלכות חברתיות וגיאו-פוליטיות. כשהיתה מעצמה מסויימת בשלטון, היא הפכה למרכז. על פיה נקבע מהו מזרח ומהו מערב. במפות סיניות למשל, סין היא מרכז העולם, ארה"ב – היא המזרח.

סקרן אותנו לבחון מה מניע, ומה יוצר את ההפרדות הללו.

לאט לאט אתה מתחיל לפרק את זה ומגלה שהכל יחסי, ושהיחסיות הזו היא לא נגזרת מנתונים טבעיים אלא, לא מעט, מתרבות.

אצרנו עבודות מרתקות שמתייחסות לנושא הזה מכל מיני זוויות מפתיעות. 

אנחנו מאד מאמינים שלעיצוב יש משמעות הרבה יותר מאשר אסתטיקה. היא משחקת תפקיד חשוב באיך אנחנו מגדירים דברים, באיך אנחנו משפיעים."

jerusalem design week 2019 SATOYAMA - Yuri Himuro photo by Masahiro Muramatsu

באומנות השטיחים האופטימית הזאת, אין "קלקול" רק יצירה //  SATOYAMA – Yuri Himuro צילום: Masahiro Muramatsu

צומח-דומם

ביקרתי אתמול בבית הנסן.

פרוייקט האוצרות יפיפה ומורכב. סך החוויה של שיטוט במקום אחד (ומקסים מאד) כמו בית הנסן, בו מרוכזים 100 פרוייקטים – רובם נוצרו במיוחד לארוע הזה – על ידי 200 יוצרים מגוונים ומוכשרים, בהחלט מהממת.

המיצג הראשון שקידם את פני – צומח, דומם של שני פרימן – הוא גם זה שנכנס לי הישר ללב בפואטיקה הויזואלית שלו. זה לא שלא ראינו פרחי אוריגמי על ענפים עוד ב 2012, אבל משהו בביצוע של פרימן היה פשוט… רגיש. 

shani freeman jerusalem design week 2019 paper flower installation
shani freeman jerusalem design week 2019 paper flower installation
shani freeman jerusalem design week 2019 paper flower installation

צומח-דומם שני פרימן //  צילום: אפרת יפה

לכל הדעות

בחלל של Opinion Factory הרגשתי בבית. משהו באנרגיה של הפרוייקט הזה – אקספרסיביות קהילתית בצבע על הקיר – תאם מאד את הלך הרוח שאני נמשכת אליו.

על הקיר ממול, הוצגה אינפוגרפיקה פלסטית, עשויה בדייקנות ובתשומת לב לפרטים.

הניגודיות האסתטית בין שני הביטואים, יצרה הוליזם מהמם.

אלירז, מעצבת תעשייתית וחצי מהדואו שיצר אותו, הסבירה לי בסבלנות על השיטה בעזרתה הם עצבו גרפים תלת-מימדים. 

באנטרפטציה חדשנית לתורת האינדסטריאליזם, מתברר שצורה דווקא follows Opinion.

opinion factory installation jerussalem design week 2019
opinion factory installation jerussalem design week 2019
opinion factory installation jerussalem design week 2019

Form Follows Opinion // אלירז איתם ונדב גורן Opinion Factory

the making of Opinion Factory | אלירז איתם ונדב גורן

אדם X מכונה

דיוקני "החוט המקשר" מפליאים בהיברידיות בין אמנות וקוד, אדם ומכונה. 

זהו תוצר מרתק של מחקר משותף בין האלגוריתמאי איתי בלומנטל והמעצב אמיר צובל.

הבחנתי במין רחש של וואו בקהל. דה-ז'ה-וו למאה ה-19. אותו זרם שעבר באוויר, מן הסתם, כשאדיסון המחיש את הנורה החשמלית שלו.

התחושה היתה שהקהל מאד בשל לזה, והיה רוצה לראות עוד.

design and algorithm jerusalem design week
design and algorithm jerusalem design week

אלגוריתם מחשב איך ליצור את תמונת הדיוקן מחוט אחד, לאורך 471 מסמרים //  איתי בלומנטל ואמיר צובל, צילום: אפרת יפה

ממליצה לכן לפנות ערב, לטייל בירושלים ולנשום אמנות טהורה.

החוויה התרבותית והאמנותית כאן נהדרת, פלורליזם הקולות – מבורך.

התערוכה ננעלת ביום חמישי.

שלוליות של חמימות. בית הנסן, שבוע העיצוב 2019 //  צילום: אפרת יפה

דבר אחד לא מצאתי – ואני לא אומרת את זה בביקורת, אלא באהבה, מתוך הערכה עצומה ליוצרים ולאוצרים, ואמון ענק ביכולותיהם ובתפישתם.

חסר לי הקול השקט והשקוף של האינטואיציה. 

התייחסות ל"מזרח" בתרבות העתיקה שלנו היתה נעדרת.  

לא מצאתי אמן שנתן לה ביטוי. לא פילוסוף שידע להסביר מאיפה נולדו הפרי-קונספציות הללו.

קול שאנחנו לא מאמינים שקיים בתוכנו, ולא מעזים לסמוך עליו.

"ירושלים אורו של עולם." 

~ בראשית רבה נ"ט ח'

_______________________________

6 תגובות

  • הגב יוני 18, 2019

    ציפי

    פוסט יפהפה! נהניתי מאוד. לא יכולה לצערי להגיע השנה לתערוכה. אצטרך להמתין בסבלנות לשנה הבאה… :-(

  • הגב יוני 18, 2019

    רעות פרנקל

    חייבת להגיע לשם! איזה כיף לקרוא אותך יקירתי 💕

    • הגב יוני 20, 2019

      אפרת יפה

      אוי רעות, הייתי קובעת ללכת איתך! ספרי לי מה אהבת.

  • הגב יולי 3, 2019

    מלכה

    "אהבתי " את הכל…ואת ה"follows opinions " מאוד. נפלא …כל פעם כשאת כותבת .וכן…עם הדיון המרתק והתנועה למזרח. תודה שהוספת לנו את "ירושלים אורו של עולם"

    • הגב יולי 8, 2019

      אפרת יפה

      תודה מלכה רגשת אותי בתגובתך.

      גיווניות והכללתיות זה הדבר שאני הכי מאמינה בו!
      אבל זה בדיוק העניין:
      ממש כמו בחמלה – קל לנו לחמול על הזולת ולהיות קשים עם עצמנו,
      אבל חמלה אמיתית לזולת אפשרית באמת רק כשיש בנו חמלה-עצמית.

      גם כשמגוונים ומכילים צריכים לתת קודם כל מקום לאדם ולתרבות שהוא אנחנו,
      הכללתיות אמיתית לזולת אפשרית באמת רק כשיש גם הכלה עצמית של עצמנו.

השארת תגובה