טרנד: הכל מואר

טרנד

הכל מואר

חמישים גוונים של צהוב

מאין הגיע הצבע הצהוב ולאיזה עידן הוא לוקח אותנו – לגוני העיצוב יש סיפור לספר, את סופו נכתוב אנחנו בגוונים שאנו בוחרים. זריחה או שקיעה?

תופעת ה Millenial Pink של העשור האחרון, היתה בהחלט ראשונה מסוגה. רק אחרי שנים ארוכות של ורוד, בריבוי לא אופייני של גווניו השונים, התחילו לשים עליה אצבע ולהבין אותה כתופעה קוהורנטית. מזהה דורי.

נראה שהדפוס הופנם ונשא חן, כי הצבע הבא שמבצבץ מן הקרקע, מאמץ לעצמו כבר בינקות את אותם הדפוסים.

צהוב – מזהה דורי

אם הוורוד סימל את דור המילניאלס, הצהוב הוא דגלם של אחיהם הצעירים, בני דור ה Z. (מתי נמציא להם שם אנושי יותר? ואיך בעצם הם היו רוצים שנקרא להם, שואל הניו יורק טיימס.)

צהוב Z הוא ראשוני – ישיר, אופטימי, בלתי מתנצל.

אבל נראה שהאבולוציה בשיאה, ובכל יום מתפצלים ממנו גוונים חדשים. רוויים יותר או פחות, עסיסיים, מרירים, או מתקתקים. תתי הגוון של הצהוב כרגע הם אינסופיים.

אני רואה בכך את תקופת הילדות של הצבע – תקופת ההתנסות. לאחריה תבוא התבגרות ויתקבעו מספר גוונים בולטים שיחשבו ל"נכונים".

מאיפה "נחת" עלינו צהוב?

טרנד לא "נוחת" אף פעם. בטבעו הוא מצב מתמשך יותר מאשר נקודה חד פעמית בזמן.

גם הצהוב הוא המשך אורגני צפוי של מה שקרה עד עתה בסצנת העיצוב. המשך ישיר של הבשלתו של צבע בתודעתנו, אותה הסברתי שלב אחר שלב בפוסט על הצבע הכתום.

אותו גרף שהתחיל בוורוד, והגיע לכתום ימשיך אל הצהוב. זה צפוי ממש כמו מים, שיזרמו תמיד מלמעלה למטה. כשיש התחממות של גוונים, היא תעמיק, ובכיוון האורגני שמכתיב לה הטבע.

הכיוון שמכתיב הטבע

כשרציתי לדעת מה יבוא אחרי הירוק, התעמקתי בעלי שלכת. הם הביאו אותי לירוקים בעלי תתי גוון צהוב יותר, ומשם לצהוב חיוור, לחום וויסקי, לכתומים, לאדומים ולסגולים. בימים אלה, עושה עולם העיצוב את המהלך הזה בדיוק.

גם כשמדובר על מעבר בין ורודים לצהובים אני בודקת את הטבע. הפעם את האור. ורוד, כתום וצהוב הם גווני השמים ברגעים קיצוניים של אור – שקיעה וזריחה, סוף והתחלה. כשכל מצב סוחב למציאות אחרת – למשפחה חדשה ושונה של גוונים.

הזריחה לכשתתפתח תביא איתה גוונים בהירים ומתוקים יותר של עצמה: לבן צהבהב, לבן ורדרד ולבן אפרפר – גוונים של אור ואוויר. משם היא תלך ותתפתח לצבעם של שמי התכלת.

שקיעה לעומתה, מביאה העמקה בגוונים של עצמה. הם יהפכו כהים או מרירים, ופחות ופחות רוויים. צהובים דהויים, ורודים סגלגלים וטורקיזים כהים, לצד אפורים-כחולים. משם היא תתפתח לשמי לילה כחולים, ולצבעם החם והזוהר של גלקסיות וכוכבים.

גוון הוא נרטיב – באיזה נבחר?

משחק חדש של אורות וגוונים מתרחש כעת באופק, מכתיב את עולמות העיצוב, משפיע על רגשות, מנהל אנשים.

יש מי שרואים בו איילת השחר. מתרגשים בגוונים של זריחה, מרססים אבקת זהב, מדברים על תחייה מחודשת. הרנסאנס מכה שנית.

יש מי שרואים בו רגעי אור דלוחים שלאחר שקיעה. מורידים ניצוצות של חיות, מנמיכים את אחוזי הרוויה, מפשיטים מעודף תחכום, מאפשרים לכבדות לגשת, חוזרים באין אומר לחשכה. 

מישהו שם ברקע חולם על עולם חדש. או עולם ישן, לא משנה הסדר. יש מי שמאמין שזה וזה אותו דבר.

קידמה או רטרו? רנסאנס או עידנים אפלים? תקווה או חדלון?

הצבע ביסודו הוא אותו הצבע. כך שהכל בעצם תלוי רק בנו. בנרטיב שאנו מציעים. בגוונים שאנו בוחרים.

_______________________________

כתבה:   אפרת יפה

2 תגובות

  • הגב נובמבר 13, 2018

    שושי סירקיס

    כ"כ הגוונים שלי! שאני פשוט נעלמת עכשיו בתוך התמונות, מתמזגת עם הפסטל המהמם הזה,
    ואהבתי שהבאת גם את השקיעות…יופי של גוונים למצב רוח חורפי יותר. פוסט מעולה! כיף לקרוא ולראות :)

השארת תגובה