טרנד לייף-סטייל מאד בולט בתרבות הנופש והבילוי שלנו בשנים האחרונות הוא התיירות הלוקלית והאורבנית.
הפילוסופיה הזו מוזנת מדעת הקהל העירוני העסוק.
הבנו שאין צורך להרחיק נדוד, כשיש כל כך הרבה מקומות מעניינים ויפים לבקר בהם בעיר מגורנו, או לכל היותר – בעיר הקרובה.
התודעה הזו הביאה לפריחה של מוקדי משיכה תוך עירוניים, ומעודדת ערים בעולם ליזום מיצגים, פופ אפים ומוקדי אטרקציה מרתקים – בדגש על זמניים ומתחלפים.
מלונות פופ-אפ בעלי חדר אחד או שניים הנפתחים לעונה אחת, פסטיבלי חוצות, מיצגים ואומנות רחוב, חנויות קונספט ומקומות בילוי לא צפויים (ע"ע מוזיאון הגלידה).
המיצג שאתן רואות פה נקרא A ROOM.
כמה משמעות בשם כה גנרי ואנונימי. לא ה-חדר. סתם חדר.
הוא הוקם כמיצג אורבני זמני במקסיקו סיטי, כחלק מהפסטיבל הבינלאומי לארכיטקטורה ועיר – MEXTROPOLI 2017, על ידי הארכיטקטים Matteo Ghidoni, Enrico Dusi.
זהו חלל בצורת משולש ברוחב של 43 מ"ר, המוקף בחומות בנויות לבני בטון בגובה 4 מטר.
החומות החיצוניות נותרו במראה אורבני ערום, ואילו הקירות הפנימיים נצבעו ורוד עליז.
המבנה המשולש יוצר עניין בצורתו, כאשר גם הכניסה לחלל משעשעת ומפתיעה לא פחות – פתח הכניסה הוא חור עגול בקוטר של 2 מטרים.
בקיר הנגדי נפער "חלון" אף הוא פתח בצורת עיגול, בנקודה שמאפשרת את נקודת המבט הטובה ביותר לנוף העירוני שמסביב.
ניתוק וסינתזה בעת ובעונה אחת.
אם כל זה לא מספיק מרתק בעיניכן, "חדר" כולו מלא בחול – ממש כמו ארגז חול ענקי.
גם כאן הטוויסט לא מאחר לבוא, החול יוצר מדרון תלול שתורם בעוד אלמנט לגירוי החושי המטורף של המקום.
מקבץ קקטוסים מעטר את פסגת החול והוא זה שמצליח בסופו של דבר להעביר את המסר של הארכיטקטים:
"חדר" מחזיר את תודעת מבקריו למדבר עליו נבנתה מקסיקו סיטי.
הוא מאפשר לתייר האורבני להיות בתוך העיר הסואנת, ועם זאת, לחוות את השממה והשקט עליהם היא צמחה.
מקום בו האנרגיות של מקסיקו סיטי נספגות ונחוות, ובה בעת – גם מושעות.
מתוך כוונה מיוחדת, החלל הפנימי אינו מציע למבקר שום פעילות.
אף מתקן שעשועים, ספסל או רשת לכדורסל אינם מותקנים בו – אלה דווקא מעטרים את הקירות החיצוניים, את העיר עצמה.
בתוך "חדר" אתה מוצא מקלט מהעירוניות הסוערת שדורשת ממך לעשות ושוב לעשות, וחוזר למצב מדברי של פשוט "להיות".
אל תנסו לבקר במקום בנסיעה הבאה שלכם למקסיקו סיטי, כי המיצג הזה עוצב בכוונה לשבועיים ימים בלבד – פחות מאורך חייו של פרפר. מי היה מאמין שקירות בטון יכולים להיות כה ברי חלוף…
כנראה שזהו אינו ארגז החול של ילדותינו אחרי הכל, אלא מיצג אומנות מודרני עמוס פילוסופיה ופרדוקס.
צילום: Moritz Bernoully
מורן שירה פוגל
מקסים, נוגע ללב ומעורר מחשבה על כל השכבות הקבורות תחת מציאות חיינו. ממש אוהבת את סדרת הפוסטים הזו! תודה
אפרת יפה
תודה על הפידבק מורן. גם אני נהנית מהסדרה הזו מאד.
אוהבת את האינטרפטציה שלך לארגז החול.
מעין אלכסנדר
רעיון מיוחד, וביצוע יפה.
כירושלמית, אני תוהה איך היה נראה פרויקט כזה כאן, עיר שלפעמים קל לשכוח שהיא על גבול המדבר.
עוד מעניין לשים לב, שאין הצעה לפעילות בתוך החלל, אבל הוא מצטלם נהדר ומאוד מזמין שיתוף ושיחה ברשתות חברתיות
אפרת יפה
חללים שכל הדגש שלהם באופן שבו הם מצטלמים – הם טרנד בולט עכשיו, בגלל חוזקו של האינסטגרם.
הם מזמינים פרסום עצמי על ידי התלהבות הקהל.
תודה מעיין, המומחיות המקצועית שלך ניכרת בתגובתך הזו :)