אוברסייז ארט

Bob Dylan oversize art

היו לי כמה חודשים כאלה לאחרונה.

שיעמום עיצובי.

זה קורה לכם לפעמים?

חיפשתי. אוהו כמה חיפשתי. חיפשתי את הדבר הבא שידליק אותי.

אני לא אומרת שאין דברים יפים. הפינטרסט מלא בהם, קטלוגים ומגזינים מרוחים בכפולות מרהיבות.

הכל כה אסתטי. אבל אבוי, כה צפוי.

oversize art

מקור לתמונה OSCAR PROPERTIES

 

בתחילה חשתי שיעמום.

ועוד יותר שיעמום.

זה נפלא, באמת. מאוזן, מדוייק. אבל ראיתי את זה כבר ב 2014. אין לכם משהו חדש להראות לי?!

קדימה, אנשים, הפתיעו אותי, הפעימו אותי!

 oversize art

מקור לתמונה FRENCHY FANCY

 

ואז בא התסכול.

מחלחל. מחלחל…

חשבתי שכבר לא אוכל לכתוב בקפה ויפה לנצח.

 oversize art

מקור לתמונה NEW DARLINGS

 

אתם מכירים אותי, אני לוחמת.

אבל לאחרונה אני לומדת להרפות.

לומדת שטקטיקת העשייה הטובה ביותר לפעמים היא דווקא לחדול.

ודברים שייחלתי וחיפשתי שנים, מתחילים ליפול עלי מעצמם. כאילו בטעות.

כאילו כל האנרגיה הלוחמנית הזו שלי, שכל כך חתרה להוביל שינוי, רק עצרה אותו שם באוויר ומנעה אותו ממני.

 oversize art

מקור לתמונה JOANNA LAVEN BY AGENT BAUER

 

וכך נפלה עלי גם בשורת האוברסייז ארט.

oversize art

מקור לתמונה MINOTTI

 

פתאום זיהיתי מיני-מגמה שלוקחת את קירות הדיספליי העמוסים לקיצוניות הנגדית, ועושה את זה יפה ומפתיע.

אני שומעת אתכם, אתם מגחכים.

לכל אחד מאיתנו יש קיר אחד כזה בבית ההורים. אז שימו לב, הגרסה של 2016 לוקחת את זה צעד נוסף באקסטרים – הן של הגודל, והן של המדיה, במטרה ליצור הפתעה.

oversize art

מקור לתמונה VIA PINTEREST* cannot find original source please inform if you know otherwise

 

וזה הופך את כל העניין לכיף.

oversize art

מקור לתמונה BLOOD AND CHAMPAGNE

 

תורמים לכך לדעתי, הן ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי הייצור וההדפסה והן התפיסה הקאז'ואלית לאיך וכיצד אומנות צריכה להראות.

oversize art

מקור לתמונה VIA PINTEREST* cannot find original source please help if you know otherwise

 

אנחנו מזהים את אותה הכלה של מדיות מודרניות החל בצילום, עיצוב גרפי, עבודות טיפוגרפיה וכו' וכלה ביצירות שהן רזונאנס למדיות חברתיות – כל אלה זחלו והשתחלו לאיטם אל קירותינו, בחוסר בטחון מסויים, משתלבים באותם מקצבי אספנות. מטמיעים את עצמם בזהירות בין שחקני העבר הוותיקים. וכעת אוזרים את האומץ הדרוש כדי לדרוש לעצמם את מלוא הבמה.

 

עונג לצפות מן הצד כיצד נולדת כאן שפה עיצובית חדשה.

oversize art

מקור לתמונה RUE MAGAZINE

 

לצד החידוש, אנחנו עדיין רואים את קומבינציית הקירות העמוסה ממשיכה לפרוח. למרות אהבתי למראה, אני שואלת את עצמי איך קורה שהטרנד הזה מחזיק מעמד כל כך הרבה שנים.

אולי זה מפני שיש בו משהו מאד מאפשר?

ואולי כי הוא מהווה ביטוי פיזי ללוק הפינטרסי האהוב, והחיבור הזה, בין הוירטואלי לקיים, הוא משהו שמאד נדרש לנו מנטלית, בעודנו מתקיימים על המתח העדין שבין זה לזה.

wall art display

מקור לתמונה VISSEVASSE

לשמחתי אני מזהה גם כאן טוויסט קטן ומעניין, שמתבטא באופן תלייתו של המקבץ.

השימוש במראה ובמסגור אחיד, והצגה על הקיר כיחידה אחת, מהווה מעין "הגדרת טריטוריה" והופכת את המקבץ לפיסת אומנות שלמה – שוב, אוברסייז.

wall art display

מקור לתמונה VISSEVASSE

 

אני מרגישה צורך לאמץ את הטרנד הזה ולהביא אותו לביטוי בדרך שלי.

עצם המחשבה על כך מרגשת אותי.

 

מה אתם מציעים, לאן הייתם לוקחים את זה?

 

מקור לתמונה הראשית VIA ELLE DECOR Designed by Jenny Dyer Photography by William Waldron

כותבת ועורכת. מייסדת ועורכת את מגזין הלייף סטייל, קפה ויפה.

21 תגובות

  • להגיב פברואר 24, 2016

    דקלה

    באת בדיוק בזמן ופגעת בול בפוני 😁
    אני מחפשת כבר כמה שבועות אחר oversize art לח. שינה שלי. משהו שיתפוס לי את העין…(ראיתי צילום מדהים ב-society6), אבל אצלם יש גבול ל-size ☺ מה שהופך לקצת בעייתי…

    • להגיב פברואר 24, 2016

      אפרת יפה

      את רואה מה זה דקלה, גרייט מינדס וכולי… :)
      מה, חשבת שתרכשי לך ב SOCIETY6 ותסגרי סיפור? לא… תחשבי קצת, תיצרי בעצמך משהו!
      אני עוד זוכרת שלעצב קיר עמוס בתמונות במראה אספני נדרשת להיות באמת אספנית. היום את קונה קולקציה מוכנה (כוללת מסגור אם בא לך) רק עניין של זמן. אבל כל הכיף הלך.
      מה שמדליק באוברסייז בשלב הזה הוא האתגר היצירתי שנדרש מאיתנו, לפחות בשלב המוקדם הזה שלו, בהמשך הדרך החנויות יהיו מוצפות, לא לדאוג… אבל אז ילך גם חלק נכבד מהכיף…

  • להגיב פברואר 24, 2016

    תמר מור

    פוסט מהמם! אני אף פעם לא התחברתי לgallery wall עם מלא תמונות קטנות… אין על אובר סייז!
    חייבת את בוב אצלי בחדר

  • להגיב פברואר 24, 2016

    אביבה לוברבום

    אפרת. פוסט אמיתי וכנה התחברתי מאד. אשמח לספר לך על פרויקט חדש שאני עובדת עליו בימים אלו שממש קשור לפוסט הזה. נראה לי משום מה שתאהבי…

  • להגיב פברואר 24, 2016

    רעות פרנקל טולדו

    איך ידעת שבדיוק עובדת על איסוף תמונות לקיר חדר העבודה שלי? אומנם מדובר בתהליך שנמשך כבר כמעט שנתיים (!!) שהשתנה והתחלף עם הזמן אבל עכשיו החלטתי שצריכה סופית לחתוך וליצור את "קיר ההשראה" שתמיד חלמתי עליו. למרות כל הזמן שחלף דבר אחד לא השתנה – המראה שרציתי שיתקבל ועניין המסגור האחיד שכיוונתי אליו. בקיצר, מסתבר שהסגנון שאוהבת ממזמן זה הסגנון הטרנדי החדש… מדובר גם בסגנון עיצובי שניתן למצוא בשאר העיצובים שלי -אלבומים, ספרים ועוד.
    שמחה ששאר העולם החליט להתאים את עצמו אליי….:) (הכל בצחוק כמובן).

    • להגיב פברואר 24, 2016

      אפרת יפה

      העיקר שהקיר ילבש השראה והעיקר שיהיה נאה ונכון בעיניך :) תודה רעות

  • להגיב פברואר 24, 2016

    תמרה

    אהבתי. תמיד שווה לחכות שתכתבי. הדיוק הזה, ההשראה הזו.
    תודה.

  • להגיב פברואר 24, 2016

    רונית כפיר

    כרגיל, יופי של תמונות השראה.
    לא יודעת אם זה מיני טרנד או נחלתם של מעטים.
    מהמציאות שנשקפת אלי מבתי הישראלים המגיעים אלי (ואלו עוד אלו עם הטיפה מודעות לעיצוב) לישראלי קשה להתחייב לאמנות בגודל גלויה על קירותיו, שלא נדבר על משהו בגודל קיר על הקיר.
    בכל מקרה, חשוב לזכור שבגלל הגודל קשה מאד ויקר מאד למסגר יצירות כאלו.
    עוד בעיה היא הזכוכית, שיוצרת השתקפות פסיכית של אור (יש מקומות שלקח לי המון זמן לצלם בגלל השתקפות של אור בתמונה), והופכת את התמונה לכבדה מאד מאד ולכן מאיימת.
    רוצה לומר – אם תולים משהו כזה גדול על הקיר, זה בדרך כלל יהיה על קאפה או ממסוגר בלי זכוכית (כדי לחסוך בכסף ובמשקל).
    בבית של חברה טובה שלי, שהיא גם המעצבת הגרפית שלי, תלויים בסלון זה לצד זה שני צילומי שחור לבן ענקיים של ג'ייקוב דילן, הבן של בוב דילן. מאד שעשעה אותי התמונה הראשונה.

    • להגיב פברואר 25, 2016

      אפרת יפה

      רונית שתהיי בריאה. תודה שהצלת אותי מטעות פאטאלית שניה לפני שאני שופכת כסף על תמונה במימדים שלא אצליח לתלות. לא חשבתי על המורכבות של הכובד. צודקת.
      קאפה לא אוהבת. אז מה כן מציעה? כי אני רוצה את הגודל. את העוצמה.
      לגבי ההשתקפות הפסיכית – זה משהו שמפריע לדעתך למחיה ומגורים? כי איך זה מתבטא בצילום פחות מעסיק אותי, אבל האם יכול להגרם סנוור מעצבן למי שנמצא בחדר?
      מותר לשאול באיזו טכניקה מוסגרו/נתלו צילומי השחור לבן של ג'ייקוב דילן בביתה של חברתך? אולי זה יתן לי רעיונות… תודה!

      • להגיב יולי 13, 2016

        רונית כפיר

        רק עכשיו חזרתי לכאן וראיתי את השאלות שלך!
        לדעתי הציורים של דילן פשוט ממוסמרים עם הנייר אל הקיר..
        במשרד של אותה חברה תלויה תמונה הורססססת של יום כפילי אלביס (שגם נתנה לי רעיון למסיבת פורים שאולי אגשים יום אחד, תבואי), ושם לדעתי זה מודפס על בד.
        בכלל, שירלי חברתי היא מעולה במציאת תמונות ענק והדפסתן. אולי פשוט אשלח לך הפרטים שלה.
        נשיקות, מהממת אחת.

  • להגיב פברואר 24, 2016

    עידית

    פוסט מקסים,
    לגמרי מתחברת…גם לתחושה של החיפוש והחידלון וגם לתמונות – סוף סוף משהו שונה וחדש
    תודה
    עידית

  • להגיב פברואר 25, 2016

    רינת

    מקסים! מפנטזת כבר הרבה זמן על תמונה ענקית לסלון האישי שלי.
    ולא יכולה שלא לצרף קישור לעבודות של Antonio Mora
    http://www.mylovt.com/pages/murales

    • להגיב פברואר 25, 2016

      אפרת יפה

      וואו רינת תודה שחשפת אותנו לעבודות של MORA – שווה פוסט בפני עצמו!

  • להגיב פברואר 29, 2016

    רוני

    מקסים! אהבתי את הניתוח לגבי שאלת המעבר מהמיקרו למאקרו..
    כפסיכולוגית שחוקרת אסתטיקה (איך אפשר שלא? :) אני יכולה לומר שיש הרבה קשר בין איך שהעין תופסת מקבץ של גירויים קטנים שיוצרים משהו שלם לבין תחושה של הרמוניה ואסתטיקה. אולי זה מסביר (בגדול…) את הטרנד הזה..

    • להגיב מרץ 1, 2016

      אפרת יפה

      פסיכולוגית שחוקרת את האסתטיקה? וואו. ספרי לנו עוד!

      • להגיב מרץ 1, 2016

        רוני

        בשמחה! אז בעקרון אני פסיכולוגית ילדים ובנוסף אני חוקרת במעבדה לנוירופסיכולוגיה התפתחותית בבר אילן (שילוב בין פסיכולוגיה ומדעי המוח) – התחום שאני חוקרת הוא למעשה משיכה של יילודים/ילדים ועוד לאסתטיקה שזה חלק מתחום מחקר חדשני ורחב בעולם שנקרא נוירו -אסתטיקה (חוקר למעשה כיצד חשיפה לאסתטיקה מכל סוג שהיא משפיעה על המוח שלנו על דפוסי ההתנהגות שלנו ועוד).

        מעבר לאהבתי הרבה לתחום הטיפול אני חובבת/צורכת אסתטיקה (הנני כאן :) ובכלל מאמינה בשילוב נכון בין רוח וחומר/רגש ותרבות -הרמוניה בכלל :) הדברים האלה כרוכים אחד בשני – והראייה היא שיש מחקרים שגם מוכיחים זאת!

  • להגיב מרץ 10, 2016

    יונית

    וואו אפרת איזה מדהים. אני אוהבת הגזמות שנראות מצוין כחלק מהנוף! תודה נהניתי.

השארת תגובה